מקודם

מחלת כליות אאוט? זו התרופה שעשויה להפחית את הסיכויים לנזקים קשים לכליות

צילום: FREEPIK
צילום: FREEPIK
88 שיתופים | 132 צפיות

מחקר שהתפרסם לאחרונה טוען כי נטילת התרופה Semaglutide פעם בשבוע עשויה להפחית את הסיכויים להתעוררות של מחלת כליות. אכן, מדובר בחדשות טובות עבור אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון למחלת כליות (דוגמת סוכרתיים), אבל ישנם המוני ישראלים שהמחקר הזה כבר לא יעזור להם – כבר יש להם מחלה בכליות. בהתחשב בכך שמחלות כליה עלולות להגביל עד מאוד את הלוקים בהן מבחינת תפקודם היומיומי, האם הם אכן מקבלים את כל הזכויות הרפואיות המגיעות להם מהמדינה? ולאילו זכויות הם בכלל זכאים? 

בחינה מדוקדקת של נהלי המדינה בכל הנוגע לפיצויים וסעדים עבור חולי מחלת כליות מגלה כי המדינה אכן מעניקה שלל אופציות סיוע עבור אנשים הלוקים בכליותיהם, ובהתאם לדרגת החומרה של מחלתם. אף על פי כן, מסתבר כי רבים מחולי הכליות אינם ממצים בפועל את הזכויות המגיעות להם עד תומן, אם בכלל. כך, מיליונים של שקלים המגיעים לציבור חולי מחלות הכליה אינם מגיעים אליהם. מדוע זה קורה, וכיצד ניתן להתגבר על המכשולים בדרך אל הפיצוי המיוחל? 

משוכת הבירוקרטיה

הסיבה המרכזית לכך שאנשים עם מחלת כליות אינם ממצים את מלוא הזכויות הרפואיות שלהם היא הבירוקרטיה. שתי הזכויות העיקריות להן הם עשויים להיות זכאים הן קצבת נכות וקצבת סיעוד – שתיהן זכויות המוענקות ע"י המוסד לביטוח לאומי. למרבה הצער, ביטוח לאומי הוא מוסד גדול ומסורבל למדי, מה שמקשה עד מאוד על החולים במחלות הכליה לקבל את הזכויות הרפואיות שלהם מהמוסד. אך בירוקרטיה סבוכה אינה דרך ללא מוצא. באמצעות למידה מדוקדקת של נהלי ביטוח לאומי ושל האופנים בהן ניתן למקסם את הסיכויים לקבל את מירב הזכויות, תוכלו להגביר משמעותית את הסיכוי שלכם לקבל את המגיע לכם מביטוח לאומי. 

הגשת תביעה לקבלת קצבת נכות כללית (המיועדת לאנשים עובדים) מתחילה בהגשת טופס ב.ל. 7801 לביטוח לאומי בצירוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים: סיכום רפואי מפורט, פירוט טיפולים ואשפוזים שעבר התובע עקב המחלה וכל מסמך רפואי רשמי אחר התומך בדבר התביעה. לאחר בחינת המסמכים, ביטוח לאומי יחליט אם ולכמה אחוזי נכות (ובהתאם לכך, פיצויים) יהא זכאי התובע. באם המוסד מעוניין לבחון את המקרה לעומק, הוא עשוי לזמן את התובע לוועדה הרפואית.  

דקות ספורות כדי לשכנע

ההליך לקבלת קצבת סיעוד (עבור לוקי מחלת כליות שכבר עברו את גיל הפרישה) הוא דומה במידת מה. כדי להגיש את הבקשה, יש למלא את טופס ב.ל. 2600, לצרף אליו את כל המסמכים הרלוונטיים ולשלוח אותו למוסד דרך האתר או דרך הדואר. גם כאן, המוסד עשוי לקבוע את זכאותו של התובע באמצעות מסמכים בלבד או לדרוש את התייצבותו אל מול הוועדה הרפואיות.

הוועדה הרפואית היא ללא ספק האתגר המשמעותי ביותר מולו צריכים לעמוד הן תובעי קצבאות הנכות והן תובעי גמלאות הסיעוד. זאת משום שלרוב, הוועדה אורכת לא יותר ממספר דקות בודדות, בהן על התובע להציג את טענותיו באופן קוהרנטי, מדויק ומשכנע – ורבים מהם לא מצליחים לעשות זאת במסגרת הזמן הניתן להם. חשוב להיות מודעים לכך, ולהיות מוכנים עם כל המסמכים החשובים והטיעונים המשמעותיים לפני שמתייצבים אל מול הוועדה, ואף להיעזר באנשי מקצוע במידת הצורך.  

המגיע בזכות

התמודדות עם מחלת כליות אינה קלה כשלעצמה. ללוקים במחלה יש כל-כך הרבה עניינים רפואיים לטפל בהם, ולא פלא שנותרת להם מעט מאוד פניות נפשית להתמודד עם הבירוקרטיה של ביטוח לאומי. זו הסיבה העיקרית שכה רבים מחולי הכליות אינם ממצים את מלוא זכויותיהם הרפואיות ממוסדות המדינה בכלל ומביטוח לאומי בפרט. אך ישנה נקודת אור בקצה המנהרה: כיום, ישראלים רבים נעזרים במומחים לזכויות רפואיות בכדי לסייע בידם למצות את הזכויות שלהם בביטוח לאומי. ואכן, ניתן לראות עלייה משמעותית במספר חולי הכליות הממצים את זכויותיהם בשנים אלה. כל שניתן לקוות הוא שכל אדם ואדם עם מחלת כליות יקבל את כל המגיע לו בזכות ממוסדות המדינה.