לראות את הנולד: הריון באמצעות תרומת זרע

מגמות ילודה וטיפולי הפריה בישראל – נתונים ומסקנות

זה לא סוד שבישראל שיעורי ילודה גבוהים בכל קנה מידה: למעשה, נכון לשנת 2021 ישראל היא בעלת שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי ומבין מדינות ה-OECD, עם ממוצע של כ-3 ילדים לכל אישה. בד בבד, גיל האימהות והנישואין בישראל עולים בהדרגה. אם בשנת 1970 גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו בפעם הראשונה עמד על כ-25, ב-2021 הוא עלה כבר ליותר מ-27. בקרב כלות, חלה עלייה מגיל ממוצע של כ-21 בשנת 1970 לכ-25 בשנת 2021.

חשוב לזכור שהנתונים האלו הם בעלי השפעה ישירה על הסיכויים להיכנס להריון, או למעשה: הסבירות שיהיה צורך בטיפולי פוריות. כידוע, ככל שגיל האישה מתקדם יותר כך הסבירות שהיא תיכנס להריון בצורה טבעית נעשים נמוכים יותר. הדבר נגרם בעיקר עקב הירידה ברזרבה השחלתית, כלומר, בכמות הביציות בגוף האישה ובאיכותן. בתנאים האלו לא מפתיע מדוע אחוז טיפולי ההפרייה בישראל, כולל הפריה חוץ גופית או תרומת זרע, נמצא במגמת עלייה.

איך ניתן לפעול למען שיפור הפוריות?

ישנן כמה פעולות שהאישה יכולה לבצע כדי לשמר את הפוריות, למרות השפעות הגיל. מאז אישור חוק הקפאת הביציות ב-2011, שמגדיר שלכל אישה בטווח הגילים 41-30 עומדת האפשרות להקפיא ביציות לשימוש עצמי עד גיל 54, עלה הביקוש לטיפולים מהסוג הזה. ככל שהאישה תקדים להקפיא את הביציות שלה, ותעשה זאת בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים, כך הדרך שלה להריון המוצלח עשויה להיות קצרה יותר.

במקביל חשוב לשמור על אורח חיים בריא ומאוזן, תוך הימנעות במידת האפשר מכל מה שעלול להגביר את הפגיעה בשחלות. בין גורמי הסיכון העיקריים לירידה ברזרבה השחלתית ניתן למנות השמנת יתר, עישון, מחלות כרוניות (דוגמת סוכרת או טרשת נפוצה), הפסקת הווסת (מנפאוזה) לפני גיל 50, סטרס מתמשך – והרשימה עוד ארוכה.

צעד חיוני אחר הוא ביצוע בדיקות שונות, שיאפשרו לנשים בריאות לקבל מידע מקיף על מצב הפוריות שלהן ולראות האם ישנם גורמים הפוגעים בו. כאן בדיוק נכנס לתמונה סקר פריון נשים, המאפשר לבחון את מצב הרזרבה השחלתית והפרופיל ההורמוני של הנשים. באמצעות הסקר הן יכולות לזהות בעיות שחלתיות בשלבים מוקדמים ולעשות את הדרוש כדי לשמר את הפוריות. 

הסקר מתאים בעיקר לנשים בריאות בשנות ה-30 לחייהן, והוא כולל בין השאר ראיון ואנמנזה רפואית מקיפה, לקיחת מדדים (דוגמת משקל וגובה) וביצוע בדיקות שונות, ביניהן פרופיל הורמונלי, AMH, נשאות X שביר ועוד. לאחר השלמת הסקר, ובהתאם לתוצאותיו, האישה צפויה להיות מוזמנת לייעוץ בו היא תקבל את המידע המלא ותשובות לכל השאלות שצפויות לעלות אצלה.

עשיתי סקר פריון נשים – מה עכשיו?

סקר פריון נשים עשוי להצביע על כמה תוצאות, ובהתאם לכך על כיווני פעולה אפשריים. כאשר הרזרבה השחלתית גבוהה, האישה יכולה להיות רגועה באופן יחסי (אם כי ברור שגם במצב הזה, חשוב שתשמור על אורח חיים בריא ומאוזן או תשקול הריון בגיל מוקדם ככל שניתן). חשוב לציין שבמצב בו סקר יצביע על תוצאות גבוליות של רזרבה שחלתית, ההמלצה לרוב תהיה לבצע בדיקה נוספת לאחר פרק זמן של כשנה, ובהתאם לתוצאותיה לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר.

כאשר מתברר כי הרזרבה השחלתית בגוף האישה נמוכה, ייתכן מאוד שההמלצה הברורה עבורה תהיה לנסות להיכנס להריון מוקדם ככל שניתן. אם ישנו גורם שורשי המקטין את הרזרבה השחלתית, דוגמת מחלה כרונית או משקל עודף, חשוב לטפל בהם כדי לשמר את אחוזי ההצלחה ולמנוע ירידה בכמות ובאיכות הביציות. 

במצבים בהם לאישה אין בן זוג שניתן להשתמש בזרע שלו, כמו במקרה של אישה יחידנית או חד מינית, ייתכן מאוד שהבדיקה תסביר מדוע מומלץ לבצע את תהליך תרומת הזרע בהקדם האפשרי. חשבו למשל על אישה שמעוניינת להיכנס להריון, ללא בן זוג, אך מצב הרזרבה השחלתית שלה גבולי עד נמוך – מה שמסביר מדוע תהליך מהיר יחסית של תרומה עשוי להיות הפיתרון האידיאלי. 

אופציית תרומת זרע – התהליך והמשמעות

תרומת זרע היא פעמים רבות האפשרות היחידה, או לכל הפחות הטובה מכולן, להגשים את חלום ההורות של אישה מסוימת. התהליך מבוסס על כמה שלבים עיקריים. בין השאר, יש צורך במעבר של ראיון אישי מקיף, לאחריו ניתן להתחיל עם תהליך הקליטה ופתיחת התיק. השאיפה צריכה להיות לתהליך מהיר של פתיחת תיק, אפילו באופן מיידי, כשלמען הנוחות אפשר לפתוח כיום בחלק מבנקי הזרע את התיק מרחוק. 

חשוב לבחור בבנק זרע שמבצע לאורך התהליך את הבדיקות המקיפות ביותר שתמצאו, הן מצד האישה והן עבור תורמי הזרע, מה שמגדיל משמעותית את אחוזי ההצלחה והסיכויים לבחירה מושכלת. הבחירה עצמה נעשית לאחר קבלת מגוון רחב של נתונים כלליים על התורם, דוגמת גובה, משקל, מוצא, סוג דם, צבע עיניים ושיער, השכלה, מקצוע ואפילו תחביבים. כחקל מהתהליך האישה מקבלת ייעוץ גנטי מקיף, ללא תשלום.

מהיכן התרומות מגיעות?

הבחירה העיקרית היא בין תורמים ישראלים לתורמים זרים, שחשוב שיגיעו ממדינות העומדות בחוד החנית בתחום: ארצות הברית, דנמרק ואחרות. לכל בחירה יש את המאפיינים והיתרונות שלה, כך שקשה לספק תשובה חד משמעית מה עדיף. רוב הנשים מעדיפות תורם ישראלי, עקב הידיעה שהוא עשוי להתאים ל"טעם" שלהן, המחיר הנמוך יותר, הבדיקה הגנטית המקיפה או העובדה שזמן ההמתנה עד לקבלת התרומה קצר יותר ועומד על ימים ספורים. 

היתרונות של תורם זר, לעומת זאת, הם פרופיל מגוון אפילו יותר של תורמים, האפשרות שאותו תורם יהיה "פתוח" ועוד. למרות שמשך ההמתנה לתורם זר צפוי להיות ארוך בהשוואה לישראלי, כאשר בוחרים בבנק הזרע המציע ייבוא אישי של תרומות, ולא קבוצתי, ניתן לשאוף לקבלת התרומה תוך עד 10 ימים.

תרומת זרע בישראל – חוקים והגבלות

יש כמה חוקים שחשוב להכיר ביחס לתרומת זרע בישראל. ראשית, באשר למספר הלידות לתורם – בישראל נכון להיום המספר עומד על עד תשע משפחות בלבד לתורם. המשמעות היא שהסיכויים למפגש קרובים הם אפסיים, הן במקרה של תורם ישראלי והן במקרה של תורם זר. 

את הזרע ניתן לקנות אך ורק מתורמים שעברו את תהליך הקבלה המקיף ואת כל בדיקות ההתאמה הנדרשות. בהתאם לדרישות החיסיון של משרד הבריאות אין אפשרות לקבלת פרטים המאפשרים זיהוי של התורם, אלא כאמור נתונים כלליים בלבד. חשוב לציין שאין הגבלה על מספר מנות הזרע של תורם מסוים שאפשר לקנות, כאשר ברוב המקרים רצוי לרכוש חמש מנות לפחות כדי להגדיל את הסיכויים לכניסה להריון.