galshmu
כניסה לחיים: האדריכלית שרואה עשור קדימה
בזמן שרבים מתמקדים בהלבשת הבית ובמה שנראה נכון עכשיו, האדריכלית המנוסה גילית ויסוקר נשארת נאמנה למה שהיא רואה כבסיס האמיתי של המקצוע. תכנון מדויק, חשיבה לטווח ארוך ובית שלא רק נראה טוב, אלא גם ממשיך לעבוד נכון שנה אחר שנה
יש אדריכלים שמתחילים את העבודה שלהם עם צורה מסוימת שכבר יושבת להם בראש. אחרים מתחילים מאיזו השראה, ויש מי שיוצאים לדרך עם מה שאופנתי כאן עכשיו. האדריכלית ומעצבת הפנים, גילית ויסוקר, מתחילה לתכנן בתים מכיוון אחר לגמרי, מהשאלה מה יקרה בבית הזה בעוד עשר שנים ויותר. כלומר לא רק איך הוא ייראה ביום הכניסה החגיגי, אלא איך הבית יתפקד כשהילדים יגדלו, כשהצרכים ישתנו, וכשהחיים עצמם כבר לא ייראו בדיוק כמו ביום שבו התוכניות אושרו.
הדיירים הם אלה שקובעים את הסגנון
לכן מבחינתה סגנון הוא לא נקודת פתיחה אלא תוצאה, והיא לא מדברת על עצמה כעל מי שמגיעה עם שפה סגורה שאותה היא מלבישה על כל פרויקט, אלא להפך. מבחינתה, הבית צריך לצמוח מתוך האנשים שחיים בו.
"האני מאמין שלי הוא שמי שגר בבית הוא מכתיב את הסגנון, בעוד אני זו שצריכה להתאים את עצמי ולעשות מזה הרמוניה מושלמת".
חייבים להודות שיש משהו מאוד מדויק בדרך שבה גילית ויסוקר מנסחת את הדברים. אומנם היא לא מוותרת על התפקיד המקצועי שלה, אבל גם לא רואה בו תפקיד של מי שמוחק את רצון הלקוח לטובת חתימה אישית בולטת מדי, אלא היא מנסה להבין איך לזקק את האופי, הצרכים וההעדפות של מי שמולה, ולתרגם אותם לבית שיש בו סדר, היגיון ודיוק.
זו גם הסיבה שהיא לא אוהבת במיוחד את השיח על טרנדים. "אני לא בן אדם של טרנדים", היא אומרת בפשטות. "לא אוהבת את המונח הזה. היום זה ככה ומחר זה משהו אחר, בית לא יכול להיבנות על משהו חולף מדי".

שימור לא מתחיל בנוסטלגיה אלא בכבוד למה שהיה כאן קודם
תחום מעניין נוסף בעבודה של ויסוקר הוא שימור מבנים, ושם הגישה שלה מקבלת עומק נוסף. היא טוענת שבפרויקטים כאלה אי אפשר פשוט לעצב יפה ולהמשיך הלאה, אלא צריך להבין את התקופה, את השפה אדריכלית, את המבנה, חוקים, מגבלות, ובעיקר לדעת לא למחוק את מה שכבר קיים.
בין הפרויקטים הללו שהיא ביצעה, ישנו אחד שבולט במיוחד. פרויקט שימור ברחוב ירושלים 5 בחיפה, בניין בן שלוש יחידות דיור, שבתכנון של ויסוקר הוא הפך ל-15 יחידות. זה לא רק שינוי פונקציונלי, אלא מהלך שמחייב רגישות גבוהה מאוד, גם תכנונית וגם היסטורית.
"אתה חייב להתאים את עצמך לסגנון של התקופה, ולא לבטל את ההיסטוריה, כי אנחנו צומחים ממנה".
יהיו מי שיגידו כי זוהי אמירה יפה, אבל אצל גילית ויסוקר היא גם מאוד פרקטית, ומיד אחריה היא מסבירה מה באמת נדרש כדי לבצע מהלך כזה: "מדובר בתכנון שמחייב ידע בקונסטרוקציה, ידע בתכנון, בפרטים, בחוקי תכנון ובנייה, ושילוב של הכל ביחד".

אנשים חושבים על הלבשה אבל נוטים לשכוח את התכנון
כמו לא מעט אנשי מקצוע בתחום, גם גילית ויסוקר פוגשת שוב ושוב את המשיכה הטבעית של לקוחות למה שנראה לעין, צבעים, חומרים, פריטים, סגנון. אבל אצלה הביקורת על זה חדה במיוחד, משום שהיא חוזרת כל הזמן לאותה הבחנה יסודית, שבית לא נמדד רק במה שמלבישים עליו, אלא קודם כל במה שתוכנן בו נכון.
"בעיניי, תכנון נכון מתחלק לשני חלקים. פעם אחת זה התכנון הנכון, ופעם שנייה זה ההלבשה של הבית. אנשים מתייחסים לרוב להלבשה של הבית, אבל אסור לזלזל בתכנון נכון. תכנון נכון משמע שהוא צריך לעמוד בתנאים של הלקוח היום וגם להתאים לו בעתיד, כאשר אורך החיים של בית משתנה כל 15 שנה, ואדריכל טוב יודע לעצב את השינויים כך שהם לא יתאימו רק להיום, אלא גם בהמשך החיים".
הכניסה היא לא פרט אלא היא התחלה של כל הבית
כששואלים את גילית ויסוקר מה הדבר הראשון שהיא מתכננת בבית, היא לא מדברת על סלון או המטבח, אלא מבחינתה, הכניסה היא א' ב' של התכנון. "הכניסה היא זו שקובעת את התכנון של כל הבית". גם כאן גילית ויסוקר לא משאירה את הדברים ברמת הסיסמה. "בדירות רבות שינוי של מיקום דלת הכניסה יכול להקל מאוד על השימוש בבית, להעלות את נפח האחסון, להוסיף מקום, ולשנות את כל הדרך שבה חיים בתוך החלל, לכן הרבה פעמים בשיפוצים הדבר הראשון שאני עושה הוא להזיז את דלת הכניסה". מדובר בדרך מרתקת על איך אדריכלית מסתכלת אחרת על בית. במקום להתחיל ממה שקורץ לעין, גילית ויסוקר מתחילה מהשלד החכם של החיים עצמם.
לא לבחור רק לפי מחיר
אחת הנטיות הכי טבעיות בתהליך של בנייה או שיפוץ של בית, היא קודם כל להסתכל על המספרים. זה מובן לגמרי, בכל זאת התקציב הוא חלק מהותי מהתמונה, ולעיתים גם זה שמכתיב את גבולות הגזרה. אבל דווקא במקום הזה, גילית ויסוקר מציעה לעצור רגע ולשאול לא רק כמה זה עולה, אלא מה זה באמת נותן. לדבריה, אחת הטעויות הנפוצות אצל מי שבונה או משפץ היא לבחור לפי כסף, במקום לשאול איך הבית יעבוד והאם הוא באמת מתאים למי שיגור בו. "התקציב הוא חלק מאוד חשוב, אבל מעבר לתקציב יש גם עלות תועלת", היא אומרת, ומדגישה שלפעמים תוספת לא גדולה יכולה לשנות לחלוטין את האופטימליות של הבית. מאותה נקודה בדיוק מגיע גם הטיפ המרכזי שלה. לא לנסות לעבור את התהליך לבד. "הרבה אנשים מנסים לצאת להליך של בניית בית או שיפוץ של דירה קיימת בלי לקחת אדריכל או מעצב, אבל אי אפשר לעשות זאת לבד, וליווי מקצועי הוא לא מותרות, אלא חלק מהותי מתהליך נכון, כזה שחוסך בהמשך טעויות, פירוקים, הוצאות מיותרות ועוגמת נפש".
שירות אמיתי נבחן אחרי הקנייה
גם בבחירת ספקים גילית ויסוקר נשמעת עניינית וברורה, וכך היא מתארת את העבודה שלה מול טופולסקי רצף: "אחד הדברים המרשימים בטופולסקי רצף הוא שיש שירות מאחורי הקנייה. גם אחרי שקנית הם לא נעלמים, לכן אני עובדת איתם כבר במשך 30 שנה ונהנית מכל רגע". וזה אולי מסכם לא מעט גם מהגישה שלה עצמה. לא רק הרגע היפה של הבחירה, לא רק הרושם הראשוני, אלא מה קורה אחר כך. מי נשאר, מי מלווה, מי נותן מענה גם כשהשלב הנוצץ כבר עבר.
אם יש אולי חוט אחד שעובר בין כל הדברים של גילית ויסוקר, הוא הרעיון שתכנון טוב לא צריך להיות בכוח. לא בכפייה של סגנון, לא ברדיפה אחרי טרנד, לא בהחלטות שנלקחות רק לפי המחיר, ולא בהתעלמות ממה שהחיים עצמם צריכים. מבחינתה אדריכלות טובה נבנית מתוך הקשבה, מתוך מחשבה קדימה, ומתוך יכולת לראות גם את מה שקורה היום וגם את מה שיקרה בבית הזה בהמשך. אולי בגלל זה, כשהיא מדברת על תכנון, היא לא נשמעת כמו מי שמחפשת רק להרשים, אלא כמו מי שמנסה לדייק חיים שלמים בתוך קירות, פתחים, כניסה אחת נכונה והבנה אמיתית של מי שיחיה שם.
#גילית_ויסוקר
#טופולסקי_רצף
#אדריכלות_ועיצוב
#תכנון_בית
#עיצוב_פנים