כבלים בלתי נראים: הסיפור שמאחורי המספרים

בכל יום, אלפי נשים בישראל מתעוררות לבוקר חדש - אך לא באמת חופשיות. עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, מסבירה כיצד האלימות הכלכלית, תופעה שקטה ומתוחכמת, היא הסוהר האכזרי ביותר
בכל יום, אלפי נשים בישראל מתעוררות לבוקר חדש – אך לא באמת חופשיות. הן כלואות בכלא ללא סורגים, כבולות באזיקים בלתי נראים. האלימות הכלכלית, תופעה שקטה ומתוחכמת, היא הסוהר האכזרי ביותר.
מאחורי הווילונות המוגפים של בתים רבים מדי, מסתתר סיפור של חיים בצל פחד – לא מאגרוף מונף, אלא מחשבון בנק ריק. זהו סיפורן של נשים הלכודות במערכות יחסים רעילות, כשהחשש הכלכלי הוא השרשרת הכבדה ביותר המונעת מהן לפרוץ החוצה אל החופש.
בכתבה זו נצלול אל מעמקי התופעה המורכבת של אלימות כלכלית. נחשוף את המנגנונים המשפטיים להתמודדות עמה, ונבחן את הגבול הדק שבין תלות כלכלית לבין שליטה הרסנית. לדברי עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, ניתן להיאבק באלימות הכלכלית ולמצוא את הדרך החוצה מהמבוך. היא מדגישה כי ידע, תמיכה וכלים משפטיים יכולים להפוך את החלום לחיים עצמאיים למציאות אפשרית.
בהרבה מקרים החשש הכלכלי הוא החשש שמכריע הרבה נשים שיודעות שמערכת היחסים הזוגית הגיעה לסיומה, מלקום ולעשות מעשה ולהוביל את החיים שלהם למקום טוב יותר.
החשש של "איך אוכל לשרוד בחיים ביום שאחרי הגירושים עם משכורת אחת ועם הצורך לפרנס ילדים" בדרך כלל משתקת נשים רבות וגורמת להן להישאר באותו מקום שאינו מטיב עבורן ולפעמים כולל גם נסיבות קשות ומורכבות יותר.
לא פעם, גברים מאיימים על נשים (או להפך, נשים מאיימות על בני זוגן) כי במידה ויפנו להליך גירושין, הצד השני לא יקבל דבר. האם לאיומים האלה יש אחיזה במציאות? עו"ד לב מבהירה כי לאותם איומים יש להם אחיזה במציאות בגדר האיומים אבל לא בגדר מימוש האיומים.
"גבר או אישה", היא אומרת, "יכולים לאיים עד מחר, אבל זה לא מה שיקרה. ב-99 אחוז מהמקרים. מתי זה כן יקרה? ברגע שהצדדים חתומים על הסכם ממון שמחריג את הזכויות שרשומות על שם בן זוג אחד, כלומר 'מה ששלי ורשום על שמי הוא שלי ומה שרשום על שמך – שלך'. כאשר יש הסכם ממון כזה ובמהלך הנישואים אחד הקפיד לפתח קריירה או אז יש למי שנשאר בבית בעיה מאוד רצינית. יחד עם זאת, כל עוד אין הסכם שכזה, אז מדובר באיומי סרק".
אז במידה ואישה אכן חתמה על הסכם כזה וטיפלה במשך השנים בילדים מבלי לעבוד, היא עשויה לצאת מהגירושין חסרת כל?
עו"ד לב: "לצערי כן. המטרה של הסכמים, גם כלפי ביהמ"ש היא לכבד אותם. לא סתם עורכים הסכם. אם יש הסכם דרקוני אשר יהיה שנחתם לפני 20 שנה ובפועל הם עמדו בהוראות ההסכם – פתחו חשבונות בנק נפרדים ופעלו בהתאם להוראות ההסכם שהעיד על הפרדה רכושית הרי שבסופו של דבר תתקיים בפועל ההפרדה הרכושית והיא לא תוכל לעתור לביטולו של ההסכם".
עו"ד לב מוסיפה כי הגיעו למשרדה לא מעט לקוחות כאלו, שחתמו על הסכם דרקוני. "בכל זאת אני מוצאת פתרון, בהתאם למצב", היא אומרת. "לדוגמא, אישה שהגיעה אלי עם הסכם דרקוני, שחתמה עליו מרצון לפני הנישואין – מי שאישר אתו זה נוטריון. דבר אחד לא ידע הנוטריון – שהוא חייב היה לרשום שבעצם הם הולכים להינשא. הסמכות של נוטריון לאשר הסכמי ממון לפני הנישואים היא רק אם כתוב שהצדדים הולכים להינשא. בפועל הם לא נישאו, הם נשארו ידועים בציבור וחיו יחד ללא נישואים. פה ביטלתי את ההסכם, כי בטל מעיקרו. יש כל מיני ניואנסים, שגם כשאנחנו באים לערוך הסכם ממון אנחנו צריכים לדעת איך לערוך אותו".
מה ההבדל בין אלימות כלכלית לתלות כלכלית?
עו"ד לב: "יש הרבה מצבים שבהם בן זוג אחד הוא זה שמפתח את הקריירה בין אם זאת האישה ובין אם זה הגבר, ובן הזוג השני בבית, הוא זה שאחראי על גידול הילדים ואז בעצם אותו בן זוג שללא הכנסה קבועה הוא תלוי כלכלית בבן הזוג שלו – וזה בסדר וזה לגיטימי ואין בכך כל אלימות שהיא. מתי זה כן אלים? כשאותו בן זוג מנצל את המעמד שלו, את הכסף והכח שלו ועושה בזה שימוש כדי לשלוט בצד השני. הוא פשוט מפעיל את היכולת שלו לשלוט בה בדברים אחרים שהיא תעשה עבורו שלא תמיד היא רוצה לעשות. פה זה אלימות כלכלית ללא ספק".
אישה שנשארת בבית לגדל את הילדים מאבדת את יכולת ההשתכרות שלה לעתיד, לא?
עו"ד לב: "לא בהכרח. אני רואה סביבי מאות, אם לא אלפי נשים, שאמהות מגדלות ילדים קטנים, ועדיין יוצאות לעבוד, יש להן עצמאות כלכלית, ואין שום סיבה להימנע מכך. אנחנו במיוחד שאת צערה, אז נכון שיהיו תקופות בחיים שאת צריכה לעבוד פחות שעות, יכול להיות שתהיי שכירה ותעבדי פחות שעות, אבל זה לא מונע ממך, ואני באמת קוראת לכל הנשים לצאת ולפתח עצמאות כלכלית".
לדברי עו"ד לב, זוהי גם הדרך להימנע מתלות כלכלית. "מעבר לכך", היא מוסיפה, "כל צד בזוגיות צריך לדאוג שיהיה לו יכולת השתכרות משל עצמו. לתקופת זמן ארוכה. גם אם יש פעמים שלא הולך ונפלת בעסק, אתה בתור גבר, ויש מצבים שבהם פיטרו אותך מחברת ההיטק ואתה שנתיים בבית, תמיד תשאף או תשאפי למצוא לך תחליף לתעסוקה וזה גם לנפש וגם למסגרת הכלכלית שלך. תמיד יהיה לך את חשבון הבנק על שמך, גם אם יש לכם חשבון משותף. לכל אחד שיהיה חשבון בנק גם משלו, כדי שאם יקרה איזה משהו ופתאום תריבו והוא מקפיא לך את החשבון המשותף או את מקפיאה לו את החשבון המשותף, יהיה איזה משהו להתחיל את החיים איתו או להתחיל אפילו את ההליך המשפטי. ככה בעצם אנחנו מונעים בעצם מהצד השני לשלוט בו ואפילו שנהיה תלויים בו".
איזה כלים משפטיים יש למי שעובר אלימות כלכלית בזוגיות?
עו"ד לב: "יש כלים רבים. בראש ובראשונה זה לפתוח בהליך משפטי. אם את או אתה חשים מצב שבו אתה לא יכול לסבול את האלימות הכלכלית הזו ושום שיחה עם בן הזוג השני לא עוזרת לשנות את זה אז צריך לקום וללכת. ברגע שאתה קם והולך ומקבל ייצוג נאות, אפילו מחוץ לביהמ"ש, אז אתה יכול להתמודד עם זה. אפשר לנהל את ההליכים המשפטיים גם כשמתגוררים באותו הבית עד כמה שזה קשה, זה תקופה של חודשיים שלושה. אותה אישה שהיא תלויה בגבר, ואין לה אפילו חשבון בנק על שמה, והוא עכשיו הקפיא לה את כל הנכסים איך תיקח עו"ד שייצג אותה? אז במצב כזה אין מה לעשות, צריך להיעזר בבני המשפחה לתקופת זמן קרובה או בחברים או בחברות. ואפילו לבוא להסדר כלשהו עם אותו עו"ד, ואני עושה את זה הרבה, שברגע שישתחרר כסף אז יתקבל תשלום".