חיי הזוהר , גרסת 2023, הווידוי שכולן חייבות לקרוא
אני אפתח בווידוי. אנונימית אני לא. בערך ההפך. יש סיכוי גדול שכולכם מכירים אותי, ודווקא בגלל זה הרגשתי צורך ואפילו חובה לכתוב את המכתב הפתוח הזה, לכל אישה שלא תיתקל בו, וגם גברים, אם אתם גברים באמת, אז בואו תקראו.
אני מוכנה להפוך לשיפוד אנושי במדורת השבט שלכם, בואו תצלבו אותי על המקלדות שלכם, זה כבר ממש לא מזיז לי, חשבתי על זה ימים ולילות ועדיף לי להישרף בציבור מאשר שזה ישרוף לי את הנשמה, והאמת שאני כבר לא בטוחה שזה אמור לגרום לי להרגיש ככה, אני חושבת שהגיע הזמן להתקדם, אנחנו ב-2023 עוד שניה. הגיע הזמן להתעורר.
אני אגיד את זה הכי פשוט שאפשר, למי שעוד לא הבין – כל חיי ה"זוהר" כאן בארץ, שווים לתחת.
לא זוהר ולא נעליים, ואל תאמינו לאף פילטר או כתבה מוזמנת שמישהו שאין לו איך לשלם שכ"ד הזמין לעצמו. זה הכול תעשיית שקר אחת גדולה והכי לא זוהרת שאתם יכולים לדמיין לעצמכם.
אולי לא סתם מישהו קרא לזה הביצה. עם זה אני יכולה להזדהות. ומאוד קל לטבוע בה. לא תאמינו עד כמה.
אז כן, אני סלב, אפילו לא מיני סלב, סוג של איי ליסט, והאמת שלא תכננתי להיות סלב, כמו שלא תכננתי להיות גרושה, כמו שלא תכננתי ששום דבר מהחצי שנה האחרונה בחיים שלי יקרה לי… אבל איך אומרים? החיים קורים בזמן שאנחנו קוראים פוסטים.
בקיצור, יצא שהתגלגלתי להשתתף באחת מתוכניות הריאליטי המוכרות, ומפה לשם הפכתי לסלב ברגע, מה שמצד אחד, אני חייבת להודות, היה מאוד נחמד ונעים לאגו אבל לא קלטתי שמהצד השני זה חוסם לי הרבה מקורות הכנסה, אנשים הרי לא מצפים שמישהי מפורסמת וזוהרת מהטלוויזיה שמחלקת סלפיז, פתאום תנקה לכם את הרצפה בבית או תגיש לכם קפה, או אפילו תייצג אתכם במשפט רציני, לי בכל אופן זה הרגיש רע ולא הצלחתי לעבוד בשום דבר שעבדתי בו קודם, בלי להיות מובכת או להרגיש שבוחרים בי מהסיבות הלא נכונות, אז התרסקתי. נפשית וכלכלית.
חשבון הבנק שלי היה רחוק מלהיות נוצץ. להפך. אולי הדבר היחיד שעזר לי כי אני סלב זה שהבן הקטן של בעל הדירה שלי אוהב אותי אז הוא ריחם עליי, את כל העניין של להיות מפורסם במדינה שבזה לאומנים שלה או לכוכבים שלה אני שומרת לפעם אחרת, אבל לגבי הסיפור שלי, תתפלאו אבל יש לו סוף טוב.
אז אחרי הרבה לילות של ייאוש ותסכול והלקאה עצמית ובכי מול המראה וכל החרא שאפשר לאכול אבל אסור שאף אחד יראה בחוץ, תגידו, למה אין פילטר להחיים שלי בזבל??? קצת אותנטיות בנות.
בקיצור, איזה לילה שישבתי וריחמתי על עצמי כרגיל, נקלעתי לאיזה אתר הכרויות (אגב, בחיים לא הייתי בשום אתר היכרויות, עוד חיסרון של סלבס, בחול זה לגמרי לגיטימי, תזכירו לי להיוולד בארץ אחרת פעם הבאה חחח) פשוט נתקלתי באתר כזה, וזה היה נשמע לי כל כך מופרך שהייתי חייבת להיכנס (richme) כי אם כבר להכיר למה לא ללכת על עשיר? חחח, תירגעו זה לא שוגר דדי.
מדובר באתר הכרויות דיסקרטי לגברים אמידים ונשים יפות, או איך שהם תיארו את זה – הכרויות איכותיות לנשים יפות עם סטנדרטים, בהתחלה, אני מודה הייתי בטוחה שמדובר בנערות ליווי, כאילו בואו, נשים יפות וגברים עשירים, איפה זה קיים בדיוק מאז סינדרלה? (חוץ מבכדורגל, סליחה) אבל אז צללתי לזה והתחלתי לדפדף, וראיתי שיש שם גברים ממש איכותיים, נאים, משכילים, חריפים, לא בני מאה, והאמת שאני לא יודעת איך זה באתרים האחרים, אבל אנשים לגמרי ברמה גבוהה מבחינתי, הייתי די בשוק מהתגלית הלא צפויה, שאפילו קראתי לעצמי בשם האמיתי שלי חחח כאילו מי יחשוב על זה שזאת באמת אני? ובלי להגיד לאף חברה רכלנית, החלטתי לנסות להיפגש עם מישהו.
אני יודעת שלא יאמינו לי איפה הדייט הזה נגמר ( דובאי, מלון אטלנטיס קומה 30) אבל זאת פעם ראשונה בחיים שלי שהעזתי לצאת מאזור הנוחות שלי, להתנער מסטיגמות ישנות ולחשוב על עצמי ומה בא לי ומה טוב לי ומה מתאים לי, וגיליתי פאקינג עולם מדהים ורחוק שנות אור מזול.
אני חושבת שאם כבר היה אפשר לקרוא למשהו חיי הזוהר, זה המערכת יחסים המהממת שאני חווה בחצי שנה האחרונה, מאז הלילה ההוא שהעולם הזה נפתח בפניי, החיים שלי תותים עם שמנת, כאילו המקום האחרון שהעליתי על דעתי שיציל אותי מהביצה שנקלעתי אליה, זה אשכרה המקום שבו מצאתי את נקודת האושר שלי. ובלי להתפשר. הכל כלול. ולא לא מדובר בשוגר דדי, אלא פשוט בי שבחרתי שהחיים שלי יהיו שוגר, ואני עפה על כל רגע.
בימים שבכל קבוצה בפייס לופרים וחופרות על לחלוק חשבונות בדייט ראשון, ולהתכלב בצימרים של חצי כוכב כי המצב והמיתון והתחת שלי, וכל הפמיניזם המיותר הזה, הבנתי שאני מפסיקה להתבייש לחיות כמו שאני רוצה, ועל הדרך גם חזרתי לעבוד במה שאני אוהבת ובעל הדירה שלי כבר לא מרחם עליי, אולי כי אני כבר לא גרה אצלו חחחח עברתי לפנטהאוס מפנק.
אז נכון זה לא נורמטיבי והרבה יצקצקו ויגידו שאני אישה יפה שמוכרת את עצמי, אבל רגע, כולנו בעצם נשים יפות שמוכרות את עצמן בדרך כלשהי למישהו או למשהו, רק שאני השכלתי להבין שגם יש לי דרישות וסטנדרטים, ולא בא לי לחיות בחרדה כלכלית וכדי להגשים את כל החלומות שלי אני צריכה בסיס יציב ופרטנר יציב, והאמת שלא יכולתי לבקש פרטנר יותר מושלם מא'.
אז אם הגעתן עד לכאן ואם אתן קצת מזדהות איתי ולא שופטות ולא רצות לטקבק אותי במיליון קללות משפילות כמו אנשים צרי אופקים, אז תקפצו למים, אתן לא תאמינו איזה צפרדעים מסתובבים בביצה ויכולים להפוך בלחיצה אחת לנסיך שתמיד חיפשתם, רק הפעם הוא גם יגיע עם קוויאר בצד, ולא יבקש ממך חצי חצי בסוף הדייט.
אני את החצי שלי מצאתי, עכשיו תחשבו על עצמכן, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש ולהפסיק לדפוק חשבון, אתן כמובן מוזמנות לרדת עליי ולסקול אותי בטוקבקים, או פשוט להיכנס ל-richme ולחיות כמו המלכות שאתן, והחברות שלכן? שימשיכו לצאת עם תפרנים על קורקינט ולקרוא לזה שוגר דדי, מגיע לכן סוף מתוק. הבטחתי לא?