הסיפור המטורף על הגבר שאיבד את ארוסתו קצת לפני החתונה, אך לא הוכר כידוע בציבור

חצי שנה לפני מועד החתונה הוא איבד את ארוסתו, אך ביהמ"ש העליון סירב להכיר בו כידוע בציבור ולכן הוא לא יוכל לקבל כספים מקרן הפנסיה שלה
בחור צעיר, בשנות ה-30 לחייו, תכנן להינשא לחברתו. הם שכרו אולם, קנו בגדים, הזמינו אורחים ותכננו את המאורע המשמח. אולם, חצי שנה בלבד לפני החתונה נהרגה הארוסה בתאונת דרכים. בצר לו הוא פנה לבית המשפט וביקש לקבל כספים מקרן הפנסיה שלה, כתלוי בקצבת השארים. בעוד ביהמ"ש למשפחה וביהמ"ש המחוזי תמכו בעמדתו, הפכה השופטת יעל וילנר את היוצרות וקבעה כי השניים לא היו ידועים בציבור.
"מי שחושב שהוא יכול שלא להינשא ולסמוך על בית המשפט בהמשך שיקבע כן", אומרת עו"ד הילה צאירי, מומחית לדיני משפחה ולהעברה בין דורית, "שיחשוב פעמיים. ידועים בציבור חשופים בהיבט של הזכויות שלהם מהסיבה שאין הגדרה אחת ברורה לכך, וההגדרות כל הזמן משתנות. אף אחד לא יודע מה יוליד יום, ומה תהיה הפסיקה בהמשך".
פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן על ידי השופטת וילנר, מצמצם את ההגדרה של ידועים בציבור וקובע כי לא די במגורים משותפים וגם הכוונה להינשא אינה די על מנת לקבל את ההכרה. להיפך, על פי פסק הדין, כאשר בני הזוג מתכננים להינשא, מועד החתונה הוא הקובע את תחילת השיתוף הרכושי ביניהם וגם מסיבה זו הם אינם ידועים בציבור.
אך זוהי לא הבעיה היחידה איתה מתמודדים ידועים בציבור. מסתבר, כי על אף שמבחינה מהותית הזכויות של ידועים בציבור שוות לזכויות של בני זוג נשואים, בפן הפרקטי, הדרך עוד ארוכה.
"האמת היא", אומרת עו"ד צאירי, "שאף פעם ההגדרה הזו לא הייתה פשוטה. יש לכך סיבות רבות. לאחרונה ניתנו פסקי דין של ביהמ"ש העליון שמסבכים את ההגדרה אף יותר. הסיבה שבגינה ההגדרה היא לא ברורה היא תוצאה של מקור היחסים הללו. בישראל יש משטר הקשור בדין האישי וזהו המשטר הדתי. עניינם של מוסלמים נידונים בביה"ד השרעי ואילו של יהודים בביה"ד הרבני. נישואים וגירושין שייכים לדין הדתי והדין הדתי לא מכיר בזוגיות שלא נישאים בה. מצד שני, יש זוגות שלא התחתנו, וצריך למצוא פתרון".
"לכן", ממשיכה עו"ד הילה צאירי, "ביהמ"ש הם אלו שיצרו את המונח שנקרא 'ידועים בציבור', לשיטתם, אם יש זוג שחיים יחד כבעל ואישה אבל לא התחתנו אז יש צורך ליצוק לתוך מערכת היחסים הזו זכויות וחובות כמו אצל זוגות נשואים".
אך מי אמר שבני זוג אינם יכולים לנהל מערכת יחסים ארוכת שנים מבלי לגור יחד כלל?
מי קובע כי דווקא מגורים משותפים וחשבון בנק משותף או תנאים אחרים הם אלה המגדירים זוגות ככאלו?
לדברי עו"ד הילה צאירי, כאשר בית המשפט מתבקש לקבוע האם בני זוג היו או לא היו ידועים בציבור, הוא מנסה לבחון את הנסיבות, אך הדבר קשה בדיעבד.
"לפני שמגיעים למה שניתן לעשות ברמה המשפטית צריך להבין את הקושי", ממשיכה עו"ד צאירי. "ביהמ"ש מסתכלים על הכוונה של הצדדים. האם הם באמת התכוונו להיות זוג? קשה להוכיח כוונה ובטח שבדיעבד. לכן הוכרו מצבים שבהם זוג לא חי יחד, לא גר באותה הדירה ועדיין כשצד אחד נפטר והצד השני דרש זכויות, הבקשה אכן התקבלה. למרות שלכל צד הייתה דירה משלו. מבחינת ביהמ"ש זה היה כאילו התגוררו יחד ופסק שמגיע חלק מהרכוש".
הגנה משפטית
לדברי עו"ד הילה צאירי, ידועים בציבור נותרים חשופים מבחינת הזכויות המגיעות להם משום שהם אינם יודעים מה יהיה הדין, ומה יילד יום ואיך יפרשו את הכוונה שלהם. "ביהמ"ש הוא זה שנאלץ לפרש את הכוונה שלהם, והוא לא תמיד ידע לפרש נכון. הם בוודאי צריכים להגן על עצמם מבחינה משפטית. אני תמיד אומרת, מי שחוסך בחתונה צריך להשקיע בעורכי דין".
אז כיצד אותם בני זוג יכולים להגן על עצמם?
עו"ד צאירי: עליהם לערוך הסכם שמגדיר את היחסים שלהם, האם הם שותפים ברכוש או אם לאו. כלומר, גם אם בני הזוג לא רוצים להיות שותפים ברכוש, עליהם לרשום זאת ולציין זאת בהסכם. לא חובה לאשר את המסמך בביהמ"ש אך כן יש לו סמכות. אני תמיד ממליצה כן לאשר את ההסכם בביהמ"ש כי זה מגדיל את תוקפו ומזיז הצידה טענות שעלולות לצוץ. ברגע שביהמ"ש מאשר, קשה לשחק עם זה".
עו"ד צאירי מוסיפה כי על אותם בני הזוג לערוך מסמך נוסף והוא צוואה. "חוק הירושה", היא מסבירה, "מכיר בידועים בציבור כבני זוג ואין שום הגדרה בחוק הירושה הנוכחי, רוצים לתקן אותו ולהוסיף שיהיה מבחן של 3 שנים של מגורים משותפים אבל כרגע אין מבחן כזה, ולכן הוכרו ידועים וידועות בציבור, גם אחרי חצי שנה של מגורים משותפים. יש כאן בעיה כי המבחן הוא לא אובייקטיבי. אין שום קריטריון אובייקטיבי שקובע מה הם ידועים בציבור. זה נתון לפרשנות של בית המשפט שמנסה להבין מה הייתה הכוונה. כמובן, כל אחד מושך לכיוון אחר. אם אנחנו נמצאים במצב של מאבק משפטי, אז ברור שכל צד יטען אחרת. צד אחד יטען שבקושי יצאו והצד השני יטען שהיו זוג לכל דבר ועניין".
מתי חתונה?
"צריך להבין", מדגישה עו"ד צאירי, "אני לא מזמינה כל זוג שהרגע עבר להתגורר יחד להתחיל ולערוך מסמכים. אבל כן, אם יש זוגיות שעוברת לשלב רציני, בטח אם מתגוררים יחד פרק זמן של שנה שנתיים והלאה, חשוב לערוך את המסמכים הללו. אם לא, הם נשארים חשופים. גם אם לא גרים יחד והזוגיות משמעותית וארוכה. אי אפשר להוכיח את מה שאי אפשר להוכיח. לא ניתן להוכיח מחשבות או כוונות. זו הסיבה שיש צורך בעריכת הסכם שמגדירה ומוכיחה את הרצונות ואת הכוונות של בני הזוג".