איך שינוי אחד קטן יצר להם חיים של שקט וביטחון

בשיתוף עם ענבל ליבוביץ'

סיפורה האישי של ענבל ליבוביץ' יכול היה להפוך בקלות לרב מכר. בגיל 37 ענבל הייתה משוכנעת שחייה נגמרו – ואז גילתה את השיטה ששינתה הכול.

לאחר לידת בתה השנייה, חשה ענבל כי משהו לא בסדר בגופה. עייפות כרונית, קושי רב בריכוז וכאבי שרירים מתמשכים.

לאחר סדרת בדיקות רפואיות הסתבר כי היא סובלת מתת תפקוד של בלוטת התריס, אשר אובחנה כמחלת השימוטו, מחלה אוטואימונית שבה הגוף למעשה נלחם בעצמו.

נראה היה שענבל נידונה לחיים של סבל ומכאוב ולתלות מוחלטת בתרופות הורמונליות הגורמות לתופעות לוואי ושינויים משמעותיים באורח החיים. 

לאחר חיפוש רב אחר מזור למצבה הפיסי מצאה ענבל את רב המכר "הביולוגיה של האמונה" מאת ד"ר ברוס ליפטון, ביולוג בעל שם עולמי, ספר זה הביא עמו את התפנית שכה ציפתה לה. 

בתהליך המחקר שערך דר ליפטון  עם תאי גזע נמצא כי הדרך בה אנו תופסים את מציאות חיינו מתבססת על אמונות שהוטמעו בנו לאורך חיינו, ילדותנו, וסביבתנו ומשפיעות באופן ישיר על בריאותנו ועל התנהגותנו. 

עוד מתואר בספר כיצד על ידי שינוי בתפיסות אלו נוכל לאפשר לגוף להירפא ולייצר לעצמנו מציאות חיובית יותר, בריאה יותר וכמובן טובה יותר עבורנו.

לאחר שהתלמדה בלונדון במשך מספר חודשים, חזרה ענבל ארצה עם כוחות מחודשים וגילתה לא רק את יכולתה לעזור לעצמה ולשנות לטובה את חייה, אלא גם את יכולתה לעזור לאחרים באמצעות שיטה טיפולית זו. 

רוצים גם אתם להשתחרר מחרדה?
שיחת ייעוץ אישית עם ענבל – חינם לחצו כאן

ליווי אישי לשינוי עמוק, ענבל ליבוביץ' סייעה למעל 1000 מטופלים ב-10 שנים – נשים, גברים וילדים – בהתמודדות עם מגוון רחב של אתגרים. 

מטיפול בתסמינים פיזיים ועד קשיים רגשיים, פחדים, חרדות ופוסט-טראומה, ענבל מביאה גישה ייחודית המבוססת על שינוי תפיסתי עמוק. 

בנוסף, היא מטפלת גם בזוגות, משפחות וארגונים, מתוך הבנה ששינוי אישי מקרין ומשפיע על מערכות יחסים רחבות יותר.

טראומה ופוסט-טראומה – הבנת המושג והשפעותיו

המונח "טראומה" מקורו ביוונית ומשמעותו פגיעה או קרע. בהיבט הפסיכולוגי, טראומה היא פגיעה עמוקה בנפשו של אדם, הנגרמת כתוצאה מאירוע קשה ובלתי נשלט. 

חוויה טראומטית עשויה לערער את הזהות העצמית ולהשפיע על מערכות התמיכה בחייו של הנפגע. התסמינים הנפוצים כוללים חרדה, בלבול, חוסר אונים ותחושת ניתוק.

הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) הוכרה רשמית רק בשנת 1980 ומשתייכת לקבוצת הפרעות החרדה.

היא מתאפיינת בפלשבקים, עוררות יתר, הימנעות מגורמים המזכירים את האירוע הטראומטי ותחושת ניכור רגשי. 

טראומה יכולה לנבוע מאירוע חד-פעמי עוצמתי, כמו תאונה או פיגוע, או מחוויות מתמשכות כגון התעללות או מצבי דחק מתמשכים.

השפעת הטראומה חורגת מעבר לרגש בלבד – היא מעצבת את דפוסי החשיבה, ההתנהגות ותפיסת העולם. 

היא עשויה להתבטא בהחצנה (כגון התנהגויות כפייתיות, שחזור חוויות וניתוק רגשי) או בהפנמה (כגון דיכאון, שיתוק רגשי ונטייה אובדנית). 

מצבים אלו עלולים לפגוע ביכולת האדם לחוות אושר ולנהל מערכות יחסים בריאות.

שחרור מטראומה באמצעות שינוי תפיסתי פשוט בלי כדור אחד

השיטה של ענבל מאפשרת תהליך עדין, לא פולשני ולא מכאיב, שמוביל ליציאה הדרגתית ממצבי טראומה וחרדה. 

גישה זו מסייעת ביצירת משמעויות חדשות לאירועים שחווינו, תוך פתיחת דלת לשינוי אמיתי. 

לעיתים קשה להאמין ששינוי תפיסתי יכול לחולל מהפך כה עמוק, אך המציאות מוכיחה שזה אפשרי. 

גם אנשים שחוו טראומות קשות, התמכרויות או דיכאון יכולים לחוות שינוי משמעותי אם ישנו את הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת חייהם.

"במצבים פוסט-טראומטיים, קשה לאדם להאמין שהמפתח לשחרור נמצא בידיו," מסבירה ענבל. 

"חלק מהתהליך הוא להחזיר למטופל את תחושת השליטה והבחירה בחייו."

בבסיס התהליך עומדת ההנחה שכל חוויה משמעותית מלווה ברגש עוצמתי, זאת בתורה עושה רושם חזק על מערכת תת המודע ולכן נרשמת בה. 

תת-המודע שלנו, אשר אחראי על יותר מ-95% מהפעילות הרגשית והמנטלית שלנו. 

כאשר חוויה טראומטית נשמרת בתת-המודע, היא יוצרת דפוסים אוטומטיים. 

בתהליך עם ענבל, המטופל לומד לבחור אילו חוויות להמשיך לשאת עמו ואילו לשחרר – ובכך להשתחרר מהטראומה ומהדפוסים המעכבים שהתפתחו בעקבות האירוע הטראומתי ולראות את חייו באופן חדש ובריא יותר.

פחד – רגש טבעי שאפשר לנהל

פחד הוא מנגנון הישרדותי שטבוע במוח שלנו ותפקידו להגן עלינו מסכנות פוטנציאליות. אך לעיתים, הפחד משתק אותנו גם כשאין סכנה ממשית.

דוגמאות לפחדים נפוצים:

• פחד גבהים (אקרופוביה) – חשש מנפילה או מאובדן שליטה בגובה רב.
• פחד מקהל (גלוסופוביה) – פחד מדיבור בפני אנשים רבים, הנובע מחשש משיפוטיות או כישלון חברתי.
• פחד מחושך (ניקטופוביה) – תגובה אבולוציונית לסכנות אפשריות המסתתרות באפלה.
• פחד מכישלון (אתיכיפוביה) – חשש מאי עמידה בציפיות.
• פחד מנחשים/עכבישים (הרפטופוביה/ארכנופוביה) – פחד אינסטינקטיבי המבוסס על הישרדות.

כיצד המוח מגיב לפחד?

בזמן פחד, מערכת "Fight or Flight" (הלחם או ברח) נכנסת לפעולה, נשלטת על ידי האמיגדלה – האזור במוח האחראי על רגשות וזיהוי איומים. 

הגוף מפריש אדרנלין וקורטיזול, הדופק עולה, הנשימה מואצת, השרירים מתכווצים ומערכת העיכול מאטה. 

לעיתים, הגוף נכנס למצב "Freeze" (קיפאון) – תגובה הישרדותית כאשר בריחה או לחימה אינן אפשריות.

התקפי חרדה שהפכו לנפוצים כלכך בחברה המערבית הן למעשה תגובתיות גבוהה לחוויות יומיומיות שהמח מזהה כפוטנציאל לסכנה ממשית לאדם.

הבנה וניהול נכון של מנגנון זה מאפשרת לנו ללמוד לשלוט בפחד – במקום שהוא ישלוט בנו.

שינוי אמיתי – חיבור מחודש לעצמנו

כמעט כל אדם חווה במהלך חייו פער בין מי שהוא רוצה להיות לבין המציאות בה הוא חי. ככל שהפער גדול יותר, כך גוברת תחושת התסכול והייאוש. 

חיפוש אחר שינוי אמיתי עשוי להיות מאתגר, אך המפתח טמון ביכולתנו לשנות את התפיסה ואת דפוסי החשיבה שלנו.

המפתח לשחרור מפחדים וחרדות

באמצעות שינוי תפיסתנו לגבי עצמנו והאופן בו אנו מפרשים את המציאות, ניתן לחולל שינוי עמוק באיכות חיינו.

ענבל מלווה כל מטופל ברגישות ואכפתיות, ומסייעת לו לכוונן את דפוסי החשיבה, האמונות והתפיסות אשר מעכבות אותו. 

בעזרת תהליך פשוט ונגיש, ניתן לעבור מפחד וחרדה לחוויית חופש ושחרור בזמן קצר. 

בבסיס התהליך נעשה שינוי במערכת היחסים עם עצמנו מערכת יחסים זו משפיעה על כל תחומי חיינו ושינוי מיטיב בה מאפשר לנו לנהל קשרים בריאים ומאושרים יותר.

הטיפולים מתקיימים בשיחות זום, באווירה תומכת, נעימה ואמפאתית. כבר לאחר מספר מפגשים, מטופלים מדווחים על שינוי משמעותי – השפעות הנגטיביות של טראומות נעלמות החרדות מתפוגגות, והחיים מקבלים משמעות חדשה, חיובית ובריאה יותר.

בעזרת הגישה של ענבל, ניתן להתחיל לכתוב פרק חדש מלא תקווה בחיים.

אז מה השלב הבא למי שרוצה להשתחרר מהסימפטומים הבאים : פחד, חרדה, לחץ או טראומה? 

אני מזמינה כל מי שמעוניין בדרך חדשה לחוויית חיים נעימה ומקדמת יותר לשיחת יעוץ חינם 

לקבלת שיחת יעוץ חינם:
ענבל אני רוצה שיחת יעוץ חינם

למידע נוסף אתם מוזמנים:
לאתר הבית של ענבל ליבוביץ – מכאן.
לדף הפייסבוק של ענבל ליבוביץ
לדף האינסטגרם של ענבל ליבוביץ

כל התכנים והמידע המופיעים בכתבה זו, נועדו לצרכים אינפורמטיביים בלבד ואינם בגדר ייעוץ ו/או אבחון ו/או אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית או נפשית. בשום מקרה אין להשתמש בתוכן ובמידע המופיעים בכתבה זו כתחליף לייעוץ עם רופא או פסיכולוג או כל גורם מקצועי רפואי מוסמך ומורשה.