הטקטיקה המשפטית המנצחת של הרופא שנפגע קשה בתאונה

בחייו העמוסים של רופא מסור, כל יום מביא עמו אתגרים והישגים חדשים. אולם, יום אחד קיבל תפנית בלתי צפויה עבור רופא שנקלע לתאונה קשה בדרכו הביתה מבית החולים. המסע שבא בעקבותיו היה עדות לחוסן ולנחישות האנושית. למרות פציעות קשות ותחזית מרתיעה, הוא הצליח להתגבר על המכשולים. בעוד שכלל הרופאים סברו כי ההחלמה תימשך חודשים רבים, הוא הצליח לחזור לאיתנו ושב לעבודתו כעבור כחצי שנה בלבד. ההחלמה המהירה שלו לוותה לאחרונה בפיצוי משמעותי שקיבל, בסכום עתק של 5.5 מיליון שקל, לאחר שתבע את חברת הביטוח. ההצלחה המשפטית בעניינו מדגישה שאלה קריטית שרבים מתמודדים איתה: האם כדאי לבקש פיצוי דרך המוסד לביטוח לאומי או להגיש תביעה נגד חברת הביטוח בבית המשפט? 

"אותו הרופא", מסבירה עו"ד יוליה שנקר, מומחית למימוש זכויות רפואיות ומחברת הספר "תחשיב נזק בדיני נזיקין", "חזר לעבודה אחרי חצי שנה למרות הפציעה הקשה שלו. זה קורה פעמים רבות. בהחלטה משותפת, ככל הנראה, עם עורך הדין שלו, הוא החליט להגיש תביעה משפטית והם ביקשו מינוי מומחים רפואיים. האסטרטגיה שבחרו התבררה בנכונה מאוד מבחינה כלכלית. המומחים מטעם ביהמ"ש מונו כשנה לאחר התאונה. הוא נבדק על ידי המומחים שקבעו נכויות ואלו מחייבות את חברת הביטוח באותו הליך המשפטי שהוגש לביהמ"ש".

ככל, תאונות דרכים גוררות אחריהן תביעות נגד חברות הביטוח לבית המשפט. אולם, כאשר מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, המצב הוא שונה. הנפגעים יכולים לפנות לקבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה ולחילופין לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחים רפואיים שיקבעו את הנזק, עליו תשלם חברת הביטוח. 

עו"ד שנקר, מלווה נפגעים רבים בדרכם למיצוי הזכויות שלהם, הן בביטוח הלאומי והן בערכאות השונות של בתי המשפט. לדבריה, ההחלטה אם ללכת לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי או לבקש מינוי של מומחה מטעם ביהמ"ש, היא החלטה של טקטיקה שאותה כדאי שיקבל, או יסייע בקבלתה, עורך דין מנוסה. "זו אסטרטגיה", היא אומרת, "שצריך לבחון כל מקרה ולהחליט בהתאם לנסיבות". 

איפה עדיף לתבוע במקרה כזה?
עו"ד שנקר: "זו שאלת מיליון הדולר, איפה עדיף שתקבע הנכות. זה תלוי בסניף של המוסד לביטוח לאומי, זה תלוי כמובן בפציעת הלקוח. ככל שהפציעה קשה יותר וצריך למצות את הזכויות מהר יותר בביטוח הלאומי, כך גם ההחלטה ללכת לביטוח לאומי היא לפעמים בלתי נמנעת. לפעמים מתחילים את התהליך בביהמ"ש, מבקשים מינוי של מומחים רפואיים, מקבלים חוות דעת רפואית ואז חוזרים לביטוח הלאומי במידת הצורך ומשלימים שם את החסר". 

בשל העובדה שמדובר בהחלטה כלכלית משמעותית, מדגישה עו"ד שנקר את הצורך לבצע אותה במשותף עם עורך הדין. "לפעמים", היא מוסיפה, "הלקוחות מגיעים לעוה"ד כשהם כבר הגישו תביעה לביטוח לאומי, במיוחד כשמדובר בתאונות קשות. אני ממליצה באופן אישי, לפני שמגיעים למוסד לביטוח לאומי ומגישים תביעות להכרה בתאונה כתאונת עבודה, וגם לבדיקה בפני ועדה רפואית, להתייעץ עם עורך דין בתחום".

מה השיקולים לבחירה כזו או אחרת?
עו"ד שנקר: "אנחנו מסתכלים על הפציעה של הלקוח ורואים אם הפציעה מחייבת. זה מאוד תלוי בלקוח, האם חזר לעבודה? האם נמצא עדיין בתהליך שיקום והוא עדיין נמצא בימי מחלה וזקוק לכסף שהמוסד לביטוח לאומי מתחיל לשלם? בעצם, בתאונת דרכים שהיא לא תאונת עבודה ואין פניה למוסד לביטוח לאומי, התשלום מתקבל רק לאחר כמה שנים. כלומר, הנפגע צריך בזמן הזה לחיות, ואם לא מקבל תשלום על התאונה מחברת הביטוח אז פעמים רבות גם אין לו ממה לחיות. המוסד לביטוח לאומי זה פתרון טוב לאנשים שנפצעו בתאונת עבודה ואין להם יכולת כלכלית להשתכר בינתיים".

עוד מתייחסת עו"ד שנקר לעובדה שנפגעי תאונות דרכים מקבלים את כספי הפיצוי רק תקופה ארוכה לאחר האירוע. במקרים רבים הנפגעים מתקשים לממן את עצמם ואת השיקום הנדרש להחלמתם. "נפגעים אלו", היא אומרת, "יכולים להגיש בקשה לתשלום תכוף. זו בקשה שמגישים לחברת הביטוח, על פי חוק. חברת הביטוח בוחנת את הבקשה, היא מוגשת לפי כללים מסוימים, ואז אותה חברת ביטוח מנהלת משא ומתן עם עורך הדין ומחליטים האם יש מקום לשלם מהו על חשבון הכסף העתידי שיגיע בעקבות התאונה. הסכום הזה מתקזז מהפיצוי הסופי.דרך אחרת היא ליטול הלוואה בבנק והדרך השלישית היא ללכת דרך חברה שמשלמת דמי מחייה, יש היום חברות כאלה בשוק כמו חברת השקעות משפטיות. החברות האלו משלמות איזשהו תשלום וגובה אותו מהלקוח רק לאחר שהוא מקבל את הפיצוי מחברת הביטוח. הגבייה בסוף כמובן כוללת אחוזים צמודי מדד, ריבית ועוד".

יש לך עצה למי שעתיד להגיש תביעות כאלה?
עו"ד שנקר: "הטיפ הכי חשוב זה לקבל ייעוץ טוב, ולא לרוץ לחתום גם אם בחרת בעו"ד, לבדוק הכל, מול מי חותמים ועל מה, לקרוא את המסמכים שאתם חותמים עליהם ולא למהר לקבל החלטות".