הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי: "היערכות מוקדמת היא הדרך למיצוי זכויות"

שרה ישבה בחדר ההמתנה הקר, אצבעותיה מתופפות בעצבנות על תיק המסמכים שבחיקה. היא הביטה סביב בפנים החיוורות של האנשים האחרים שישבו שם, כולם ממתינים בדריכות לתורם. האוויר היה רווי במתח מוחשי, כאילו כל אחד מהם עמד לפני משפט גורלי.

"גברת כהן?" קרא קול מהדלת. שרה קמה באיטיות, רגליה רועדות קלות. היא ידעה שמעבר לדלת הזו מחכה לה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי – השלב המכריע בדרך הארוכה למיצוי זכויותיה.

כשנכנסה לחדר, מבטה נתקל בשולחן ארוך ובפנים הרציניות של חברי הוועדה. היא הרגישה קטנה ופגיעה, אך ידעה שזה הרגע שלה להשמיע את קולה ולספר את סיפורה.

מי הם האנשים היושבים מאחורי השולחן? כיצד מתנהלת הוועדה הזו, שבכוחה להשפיע כל כך על חייהם של אנשים כמו שרה? ומי בעצם רשאי להיות נוכח ברגעים הקריטיים הללו? על שאלות אלו ואחרות ננסה לענות במאמר שלפניכם.

מי שמגיש בקשה לקבל מהביטוח הלאומי קצבה נדרש לעבור תהליך ממושך ולא פשוט על מנת למצות את זכויותיו ולקבל קצבה בשל נכותו. השלב המשמעותי והמאתגר ביותר בתהליך הוא שלב הבדיקה בוועדה הרפואית. 

כמי שמלווה נפגעים רבים לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, עו"ד אימבר גולן פרטוש, יודעת עד כמה הן גורליות ועד כמה, דווקא בשל העובדה הזו, התובעים נבהלים חוששים ומפחדים מפניה. 

"העניין הוא", היא אומרת, "שכל אדם שיש לו בעיה רפואית, אם צריך להגיש תביעה על אובדן כושר עבודה לביטוח לאומי בעקבות מחלות מגוונות, או במשרד הבריאות אם יש לו בעיה בגפיים התחתונות, תאונות עבודה ובכלל, כל אדם שמבקש לממש זכויות שלו נבדק בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. זה שלב גורלי וקריטי בדרך למיצוי הזכויות, ובשל כך יש חשיבות להיערכות מראש, וזו גם הדרך לצלוח את השלב הזה בצורה הטובה ביותר". 

לדברי עו"ד גולן פרטוש, מומחית למיצוי זכויות רפואיות, בוועדה הראשונית פוגש התובע רופא ופקידה, לעיתים מדובר במספר רופאים. עליו להעביר בדקות ספורות את כלל המגבלות שלו, ממה הן נובעות, כיצד הוא מטופל. עליו לתמצת ולהגיע לדבר החשוב ביותר במינימום זמן.

כמה אנשים יושבים בוועדה הרפואית?
עו"ד אימבר גולן פרטוש: "בוועדה בדרג ראשון מדובר על רופא ופקידה. בוועדה לערערים לעיתים מדובר בהרכב שכולל רופאים מכלל התחומים של המגבלות הרפואיות. ראשית, הרופא מעיין בחומר הרפואי שלו. שומע ומקשיב לטענות המטופל. חשוב להדגיש שמדובר בזמן קצר מאוד שצריך למצות אותו. כמה דקות בודדות – 5, 10 15 דק', תלוי במגבלות ובמורכבות של הבעיה הרפואית. לאחר מכן, לרוב מתבצעת בדיקה. בעיה אורתופדית למשל, אז אורתופד בודק, אם בעיית שמיעה, רופא אף אוזן גרון וכן הלאה. באופן כללי כדאי להגיע עם כלל המסמכים. כדאי להכין הכל מראש ולהגיש הכל מבעוד מועד. לרופא יש דקות בודדות בחדר הוועדה והוא צריך לקרוא את התיק, לעיין בו ולהיות מוכן".

מה אומרים לעשות אם בתום הדיון נקבעה לתובע נכות זמנית?
עו"ד אימבר גולן פרטוש: "ברגע שמקבלים סחד, יש תקופה מסוימת – חצי שנה או שנה, תלוי במגבלה הרפואית – שצריך להמתין. בזמן הזה צריך להמשיך ולאסוף מסמכים רפואיים ולתעד הקושי והמגבלות וכל מה שאנחנו מעוניינים שהוועדה תראה ברגע שהנכות הזמנית תסתיים".

מתי נכות זמנית הופכת לנכות קבועה?
עו"ד גולן פרטוש: "לרוב, בשנה הראשונה מרגע הפגיעה או המחלה שמתגלה, לוקח זמן לנכות להתגבש. לעיתים עוברים ניתוח, לעיתים זמן ריפוי ויש מקרים שזה גם לא מתרפא ונשארים עם מגבלה מסוימת. לכן, מאוד חשוב לתעד כל הזמן – מיום הפגיעה, היום הראשוני שנפגענו או חלינו, את כל הקשיים והמגבלות – ממה אנחנו סובלים, כיצד מטופלים – שהכל יבוא לידי ביטוי בחומר הרפואי וכך ניתן להעביר את המסר בצורה המדויקת ביותר. לאחר כשנה, ולאחר שהנזק מתגבש, יגיע המטופל לדיון בוועדה נוספת שתקבע מה היה במהלך כל התקופה של הנכות הזמנית – האם היה ריפוי מלא, האם המטופל עבר ניתוח, האם המצב נותר כשהיה או אולי החמיר? ההכנה לקראת הוועדה היא קריטית והדרך הזו מתנקזת לכמה דקות בודדות שבו עלינו לדעת להעביר את המסר בצורה טובה".

-ניתן לערער על החלטות הוועדה הרפואית?
עו"ד גולן פרטוש: "בהחלט. יש דרג שני, גם על נכות זמנית ניתן לערער וגם כמובן על הקבעה. אם היא לא מספקת, נמוכה מדי ולא מכילה את כלל הבעיות הרפואיות". 

עו"ד אימבר גולן פרטוש
לשיחת ייעוץ: 077-804-3544
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
לפנייה במייל >>