הבית הרגוע – כשהפשטות היא היוקרה החדשה

בעולם שבו הכול מהיר, רועש ורווי בגירויים – היוקרה החדשה נמדדת דווקא במה שאין: בשקט, ברוגע, באור רך ובקווים נקיים. הבית הישראלי עובר  שינוי עמוק. פחות עומס ויותר איזון, נינוחות ודיוק. פשטות עיצובית הפכה לא רק למגמה, אלא לצורך נפשי. אנשים רוצים להרגיש שהבית עוטף אותם, לא מאיים עליהם. שהם נכנסים הביתה ויכולים לנשום.

“המטבח כבר מזמן הפסיק להיות רק מקום של בישול,” אומר גיא נתן, משנה למנכ"ל סמל “הוא הלב של הבית – המקום שבו הכול קורה: מפגש, שיחה, רגע של שקט. לכן גם העיצוב שלו משתנה בהתאם. הלקוחות מבקשים מטבח שנעים לשהות בו, בלי עומס. הם רוצים קווים חלקים, חזיתות נקיות, ידיות אינטגרליות שמתחברות למשטחים בגוונים טבעיים – עץ, חול, לבן שבור. התחושה היא של מרחב רגוע, אבל עם נוכחות. גם במטבחי היוקרה, היופי נמצא בדיוק, לא ברעש.” לדבריו, השינוי לא מקרי: “אנשים חיים בעומס. הם רוצים שהבית יהיה מקום מפלט – לא מקום תצוגה. זה בא לידי ביטוי בתכנון, בחומרים ובגישה.”

גם חדר הרחצה מצטרף לאותה תפיסה. “חדר הרחצה הפך למרחב של שלווה,” אומרת ליאת אלקבץ, מנהלת השיווק של קבוצת נגב. “אם פעם היינו רואים חיפויים דרמטיים, גוונים כהים  – היום  יש חזרה לטבע. חומרים במראה אבן, פורצלן במרקם עדין, גוונים בהירים ומים שנראים כמעט כחלק מהעיצוב. הלקוחות רוצים להרגיש שהם נכנסים לספא, לא לחדר רחצה רגיל. אנחנו רואים ביקוש עצום לצבעים שמרגיעים את העין – חום בהיר, אפור רך, בז’, גווני חול. גם התאורה מתרככת – פחות אור לבן, יותר אור זהוב שמלטף את הקירות. זו לא רק שפה עיצובית, זו תפיסת חיים.”

לדברי אלקבץ, גם החדשנות משתלבת ברוגע החדש. “היום החומרים הם חכמים יותר: אנטיבקטריאליים, עמידים, קלים לניקוי – אבל עם מראה טבעי. היוקרה החדשה היא לא במה שנוצץ, אלא במה שמחזיק לאורך זמן ונשאר יפה גם אחרי עשור. זה סוג אחר של יוקרה – יוקרה רגועה.”

הגישה הזו לא נעצרת במטבח או ברחצה – היא מחלחלת לכל הבית. הילה הראלי, מעצבת פנים מבית OKNIN, אומרת שהלקוחות מבקשים יותר ויותר “בתים שמרגישים טוב”. לדבריה, “פשטות עיצובית זה לא חוסר, זה דיוק. אנשים לא רוצים עודף, הם רוצים נכון. הריהוט נהיה קליל יותר,  מאוזן בפרופורציות. יש שילוב של חומרים טבעיים – עץ, טקסטיל רך, אבן – שיוצרים חמימות. גם כשיש פריט יוקרתי, הוא לא צועק את זה. להפך – היוקרה החדשה היא שקטה, כמעט לוחשת.”

הראלי מוסיפה שהכול מתחיל מהתחושה. “כשנכנסים לבית רגוע, מרגישים את זה מיד. זה הבית שהכול בו במקום, שהעין לא נלחמת על תשומת לב. יש איזון. גם הצבעים תורמים לזה – הרבה לבנים שבורים, אפורים בהירים, ירוק זית, גוונים טבעיים שמחברים אותנו לאדמה. בסופו של דבר, הבית הוא לא במה – הוא מחסה. הוא אמור להרגיע, לא להוכיח כלום.”

היוקרה החדשה, כך נדמה, לא קשורה עוד לסמלים חיצוניים. היא נמדדת בתחושה. בית שהוא רגוע, נעים, חכם – הוא בית יוקרתי באמת. במרחב הזה, שבו הכל מדבר באותה שפה שקטה, מתגבשת הבנה חדשה:
שהפשטות היא לא ויתור, אלא אמירה.
ששקט הוא לא ריק, אלא נוכחות.