איך מאמר של האוניברסיטה הקוסמית פתר לי את ההתמכרות לקניות

אני שיר, מהנדסת מכונות, אמא, ומכורה (לשעבר) לקניות. התמחות בקוסמטיקה. אבל לא רק.

שנים רבות ביליתי ברכישה אובססיבית של בגדים, נעליים, טואלטיקה, לנז'רי, וכאמור, קרמים. 

בכל יום חמישי הייתי מחכה לסיום העבודה כדי לדהור ברכב לכיוון שדרת החנויות הנחשקת. מחכה לחזרה המתוקה הביתה, עם שלל שקיות וציפייה למדוד, להריח ולהשתמש בכל החדש חדש הזה.

ככל שעבר הזמן, חווית הסיפוק מהקנייה הלכה והתקצרה. הסכומים שהוצאתי הלכו ותפחו והמקרר שלי התמלא בצנצנות קרם. (כי בכמה קרמים אתה יכולה להשתמש בבת אחת, מטופחת ככל שתהיי?)

אני זוכרת רגע שבו פסעתי אוחזת בשקית קטנה ובה כמה מוצרי קוסמטיקה בשווי סכום כולל בן ארבע ספרות, ממנו נפרדתי זה עתה. והראש עסוק כבר בתכנון מסע הקניות בו ארכוש עוד מוצרים מהסדרה.

זה היה הרגע שהבנתי שמשהו לא דופק. משהו כאן יצא מכלל שליטה.

ממש בימים אלו, נפל לידיי מאמר של האוניברסיטה הקוסמית, שמבחינתי טרף את כל הקלפים.

המאמר היה ״לשגשג או להכחד״, והוא עסק במערכת היחסים שנוצרה בין המין האנושי לכדור הארץ. הוא יצר את הסדק הראשון, שהלך והעמיק בקריאה של המאמר הבא ״מחשבות על משבר האקלים״.

משהו במאמרים האלו חלחל אליי בצורה שלא קרתה לפני כן. תמיד התחברתי לתפיסה אקולוגית, ולרצון להיטיב עם כדור הארץ והחיים בו, אבל משהו בכתיבה עשה לי את החיבור והציף את הפער – בין התפיסה שלי, לבין הדרך בה אני חיה את חיי. והאהבה, שלא נגיד ההתמכרות – לקניות.

במאמרים הייתה התבוננות מתחת לעדשת המיקרוסקופ של כל אופיין ההתנהלות שלנו כחברה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בשימוש בזבזני וחסר אחריות במשאבי כדור הארץ.

אופיין ההתנהלות הזה עומד בסתירה מלאה לפוטנציאל שהיה גלום ברעיון החיים על פני אדמות. חיים על פני כוכב המשול לגן עדן: צמחים, מקורות מים, שלל סוגי יצורים יפהפיים ומערכת אקולוגית גאונית האמונה על יצירת וויסות מעודן בין כל אופייני החיים. מכונה מסונכרנת להפליא, שיצאה מכיול באופן מכמיר לב, במהלך המהפכה התעשייתית שהובילה לתהליכים שייצרו מיליוני מכורים לקניות כמוני.

הרגע בו סיימתי לקרוא את המאמרים, היה רגע בו הרגשתי מעין דקירה בלב. דחיפה קטנה שהפילה את השורה הארוכה של אבני הדומינו, כשצליל הנפילה, נשמע כמו פעמוני התעוררות.

קצב נפילת האסימונים היה מסחרר:

התחלתי לזהות את ה"חור" אותו ניסיתי לסתום בעזרת כל המוצרים שקניתי. את היות החור הזה , "בולען" ללא תחתית. התחלתי לזהות את המניפולציות העושות שימוש בחור הזה, השזורות בפרסומות ובמדיה.

התחלתי לחקור, כיצד מייצרים בגדים, מוצרי קוסמטיקה ועוד מוצרים שחיבבתי, מה אומרות האותיות הקטנטנות על העטיפה? כיצד חיים האנשים המייצרים את המוצרים הללו? מהם תנאי העבודה שלהם? מה קורה לאריזות המבריקות שכל כך אהבתי לראות סדורות על מדפי האמבטיה, לאחר סיום השימוש?

למה אורך החיים של הבגדים שקניתי, קצר כל כך ומחזיק כל כך מעט כביסות? כשאתה קונה כל כך הרבה, אתה לא שם לב לזה, כי אתה לא לובש כל בגד יותר מדי פעמים.

תהליכי ההתפתחות במסגרת לימודי באוניברסיטה הקוסמית סייעו לי למלא את החור

שאילת השאלות, וההתבוננות פנימה בכנות, הם מהכלים שקיבלתי בלימודים באוניברסיטה הקוסמית.

היכולת לזהות מה באמת מניע אותי, מהי הסיבה העומדת מאחורי כל רצון רכישה ומה אני בעצם מבקשת בעבור עצמי. בלימודים באוניברסיטה הקוסמית מכנים זאת: חיבור לרצון הפעיל.

זה אפשר לי להבין את העולם הרגשי שלי ולזהות מהו החור וכיצד ללמוד למלא אותו, מבלי להזדקק לגלגלי עזר שלא ממלאים את יעדם. למדתי להכיל כאב, אכזבה, להשתחרר מתחושת עול הכרוכה בחיי היומיום ולהנות, משיחה טובה, טיול בטבע, להבין את עצמי יותר. 

ובולמוס הקניות הלך ושכך.

שינוי רגשי המוביל לשינוי בנקודת המבט – על פי האוניברסיטה הקוסמית:

ככל שהלכתי והעמקתי בתהליך ההתפתחות שלי, התחלתי להתבונן על העולם במשקפיים אחרות. לא רק הסתכלות על עצמי ועל הסיפוק המיידי שלי.

מהן ההשלכות של רכישה זו או אחרת? כיצד מושפע כדור הארץ והאקלים מהרגלי הצריכה שלי? מהי ההשפעה על עתידנו כאנושות? התוודעתי למצב האסון האקולוגי בו שרוי העולם והבנתי שמלבד לצרוך פחות, יש עוד כמה אפשרויות.

למדתי שחברות קוסמטיקה עושות שימוש גם בחומרים שאינם מיטיבים עם הגוף. הם מיועדים להוסיף צבע שמושך את העין או להגדיל נפח ומשקל של המוצר ולחסוך בעלויות.

למדתי שריח אקונומיקה אינו ערובה לניקיון וחיטוי. הוא לא לוקח בחשבון את הפגיעה בבריאות עקב שימוש במוצרי ניקיון המכילים חומרים רעילים. התחלתי לצרוך חומרי ניקוי אקולוגיים.

ככל שהמשכתי בחקירה ובלמידה פגשתי ברחבי האינטרנט, המון אנשים הנוהגים להכין לבד מוצרים קוסמטיים ומוצרי ניקוי נהדרים מחומרים טבעיים ואורגניים. כל זאת הן בכדי להפחית מייצור הפסולת והן להעצים צריכה של מוצרים המיטיבים עם הגוף.

התעורר בי רצון עז, להתנסות גם כן, אך הפעולות נראו לי קשות, מתישות ובכלל לא בשבילי.

כי אין לי זמן, כי אני לא יודעת, כי זה נורא מסובך, כי אולי זה לא יצליח?

כאן סייעה לי שיטת מעגלי העוצמה של האוניברסיטה הקוסמית

אחד מהכלים רבי העוצמה שרכשתי במסגרת לימודיי באוניברסיטה הקוסמית הינו שיטת "מעגלי העוצמה".

שיטה שתומכת תהליכים של התעוררות והתפתחות מואצת.

אחד מאבני הדרך של שיטה זו, הינו כלי המכונה "מעגל העוצמה של האפשור"

בעבר, בבואי להתנסות בדברים חדשים, הייתי מלאה בהיסוסים וחששות, פחד להכשל ולטעות, שגרם לרצונות שלי להתגשם לאט מאוד או פעמים רבות – בכלל לא.

אבל הפעם החלטתי להקשיב לרצון, לעבור דרך הפחד ולהתגבר.

אז איך עושים זאת?  הצעד הראשון הוא אפשור,

האפשור המוביל להתנסות, שמוביל למיומנות, שיוצר ביטחון ופתיחות. 

כך הסכמתי להתמסר, לאפשר ולתת לסקרנות שלי להוביל אותי להתנסויות חדשות.

חלקן הצליחו, חלקן פחות. אבל בכל רגע נתון, נקודת המוצא שלי הייתה המשמעות של הפעולות שביצעתי: הרצון לשמור על כדור הארץ ולעצור את תהליכי ההרס הנוראיים שהוא עובר. 

נפתח בפני עולם ומלואו של חקירה ולמידה, ששיתפתי בו גם את הבת שלי וכך נוצר לנו זמן איכות על בסיס התחביב המשותף החדש שלנו.

ההתמכרות לקרמים, סרומים ומוצרים ריחניים שצורת הייצור שלהם אינה מיטיבה עם כדור הארץ ופוגעת בו, שינתה כיוון. היא הפכה לסקרנות והנאה, לימוד תחום שמעניין אותי מחד ומאידך מסייע לצרכנות אחראית.

או כמו אחד מן הערכים שלמדתי באוניברסיטה הקוסמית – משמעות הנובעת מחזון.

התחלתי להכין מגוון מוצרים:

אבקת כביסה ומרכך כביסה, סבון מוצק, סרום לפנים, דאודורנט, שמן גוף ועוד שלל מוצרים קוסמטיים וחומרי ניקוי. בהמשך גם הקמתי גינת ירק ביתית וקומפוסט.

כל הפעולות הללו , אפשרו לי גם לעשות שימוש בחומרים בריאים ואורגניים וגם להפחית את כמויות הפסולת והפלסטיק שאני מייצרת.

מה, אז הפתרון הוא לא לקנות בכלל?

זה היופי בתהליכי התפתחות. שהם אישיים. כל אחד ומה שמתאים לו, ומשאלת הלב שלו. שיתפתי אתכם בסיפור על תהליך שעברתי במסגרת לימודיי באוניברסיטה הקוסמית, שאפשר לי לשנות את אופי הצרכנות שלי, לסגל גמישות, לשחרר התמכרות, ליצור מיומנות.

ההמלצות שלי אליכם בנושא:

• להתחיל לקרוא את האותיות הקטנות מאחורי המוצרים שאנחנו קונים. להבין מה מכניסים לגוף. (רמז – אם זה סגול, זה ממש, אבל ממש לא לוונדר. אם זה ירוק, זה אולי עבר ליד אלוורה, אבל זה לא עשוי ממנה)
• לחשוב על החומרים שעוברים תחת ידנו – מה יקרה לאריזה בסיום השימוש? (התשובה – היא תישאר כאן עוד הרבה אחריך ואחרי שילדיך יהיו הורים)
• באיזה עולם אני רוצה לחיות? מזוהם, שהמערכת האקולוגית שלו קורסת ושאיכות החיים של תושביו הופכת לבלתי נסבלת בשל שינוי האקלים המתגבר? או בעולם שלקח אחריות, שינה הרגלים והפך לנקי יותר רגוע יותר ושיקם את כל ההרס והחורבן?

הצעד הראשון לפי האוניברסיטה הקוסמית – בחירה קטנה המובילה לשינוי גדול

תארו לכם מצב, בו כל אחד מאיתנו, בוחר לבצע כמה שינויי הרגלים שמתאים לו לבצע והוא מרגיש שהוא יכול להתמיד בהם:

 

• לקנות בגדים יד שניה
• ללכת יותר ברגל ו/או לנסוע באופניים ופחות לנסוע ברכב (זה גם מרזה ???? )
• להביא כוס זכוכית מהבית לקפה של הבוקר בדרך לעבודה
• להשתמש יותר בחבלי כביסה מאשר במייבש
• לשים לילד את הכריך בקופסא רב פעמית במקום בשקית ניילון
• להעדיף מוצרים מיצרנים מקומיים במקום של הרשתות הגדולות

ויש עוד מלא אפשרויות.

אם כל אחד מאיתנו יצור שינוי קטן אחד – ההשפעה של זה תהיה עצומה.

ואסיים עם משפט אחד מתוך המאמר של האוניברסיטה הקוסמית שנחקק בי:

״צעד ועוד צעד יוצרים דרך, ולכל פעולה שלנו, קטנה או גדולה, אדוות גדולות של השפעה, מה שניצור הוא שיהיה״.