ד"ר עומר פלייסיג, אורתודונט מומחה: בין חלום מקצועי לשותפות זוגית מנצחת

כשחיפשנו את המרפאה של ד"ר עומר פלייסיג, לא ציפינו להיכנס לסלון ביתי מעוצב וחמים המהווה את חדר ההמתנה, ובטח לא לאווירה המשפחתית במקום. כשפגשנו את נוית, גם היא בעלת המרפאה ואשתו של עומר, הדברים התחילו להתחבר וגילינו שמאחורי מרפאת המומחים המובילה במודיעין, עומד עסק משפחתי עם לב פועם ונשמה. 

ד"ר עומר פלייסיג, אורתודונט מומחה ליישור שיניים (לאתר) מביא ניסיון של כ-12 שנים בתחום, לאורכן עבד בבית חולים הדסה בירושלים ובמרפאות שיניים פרטיות בעלות שם. ככל שצבר ידע וניסיון, שאף להקים מרפאה עצמאית שתעניק את כלל הפתרונות והשירותים בתחום רפואת השיניים ובריאות הפה, יחד עם נוית אשתו.

"אני צריך אותך, אני לא יכול לעשות את זה לבד" חזר ואמר לה, כאשר הוא מבין יותר ויותר שחוזקותיה של נוית, הקלות שבה היא מתנהלת מול אנשים ויכולות הניהול והארגון שלה, ישלימו אותו ויאפשרו לו להתמקד בהיבט הרפואי והמקצועי, לטובת המטופלים.

נוית מצדה, כמו נשים רבות, לא השתוקקה ללכת עם בעלה לעבודה. היא ניהלה קריירה משלה כמנהלת פרויקטים, עסקה בעולם מערכות המידע והמחשוב, וממש לא חשבה שזה רעיון טוב לחבר בין חיי הנישואין והבית- לעבודה. למרות זאת, היא דחפה את עומר ללכת אחרי החלום, ולהקים מרפאה פרטית בה יוכל להביא את יכולותיו המקצועיות ברמה הגבוהה ביותר שניתן, להכניס טכנולוגיות טיפול חדשניות מתקדמות ולשלב אנשי מקצוע מובילים נוספים. 

"זה שלך, אני אעזור מהצד, אבל לא אהיה חלק מזה" קבעה נוית, ולא ידעה מה טומן להם העתיד.

אז איך זה קרה בכל זאת?

בין החלומות, הקריירה והתכניות הגדולות, התמודדה נוית עם מחלת אימה, אליה הייתה קשורה במיוחד, ואף יצאה לחל"ת מתמשכת, במטרה להיות עם האם החולה, לטפל בה ולסייע. ההשפעה על התא המשפחתי הייתה מהותית, בשל הקשר האישי החזק לאם החולה שהייתה דומיננטית בחיי בני הזוג, ואף היוותה כח עזר בבית  לאורך השנים בהן עומר השקיע בלימודי רפואת השיניים וההתמחות התובעניים. 

 המנהלים של נוית קיבלו זאת בהבנה כמובן, ואפילו דחפו אותה  לקחת את הזמן ולשהות לצד אמה, ויחד עם זאת, ציפו לחזרתה. עם פטירת האם חשה נוית שהיא זקוקה לזמן נוסף, להתמודד ולהיות עם עצמה, והאריכה את החל"ת בחודשיים נוספים. 

בד בבד החליט עומר להתקדם עם הקמת המרפאה, וקבע פגישה עם יועצת עסקית. הוא ביקש מנוית להתלוות לפגישה, לשמוע ולהבין יחד אתו את המשמעויות, ולהיות חלק מקבלת ההחלטות שמטבע הדברים ישפיעו על שניהם. 

"הגעתי לפגישה הראשונה עם היועצת, ואני זוכרת שלא ממש התעניינתי בתוכן הפגישה. עם הזמן והפגישות הנוספות, עלו שאלות וסוגיות שהצריכו מאתנו לקבל החלטות, לבחור מקום, לתכנן ולעצב, לבחון עלויות וספקים. זה היה פרויקט חדש ומרענן, היה לנו כיף לעשות דברים יחד, בחרנו קרמיקה ואלמנטים עיצוביים, הכנסנו קבלן שיפוצים. בכל החלטה נוספת, כל צעד שקידמתי, הזכרתי לעומר שזה זמני, אני פה רק לתקופת ההקמה וזהו. משם הוא ממשיך לבד. לא שמתי לב איך ומתי זה קרה,  אבל בשלב מסוים עומר הפסיק להגיע לפגישות. התנהלתי לבד מול היועצת, הספקים. הבנתי את זה כשהוא בא לראות איך הכל מתקדם ואחד הספקים לא ידע מי זה ולמה הוא שואל אותו שאלות. זה כנראה גם השלב שהבנתי שאנחנו ביחד בזה, לטווח הארוך" 

ומה לגבי החשש מהעבודה המשותפת?

"בסוף עומר צדק בגדול, אלא שאז לא ראיתי את זה" מודה נוית וממהרת לציין "אבל אל תכתבי את זה".

עומר מצדו צוחק: "זו פעם ראשונה שהיא מודה בזה, שווה לתעד את זה". 

"לאורך השנים עומר תמיד למד, השלים התמחויות והכשרות, עבד קשה. גם אני השקעתי לא מעט בעבודה שלי. אבל לא היה לנו זמן ביחד. פתאום אנחנו שותים יחד קפה של בוקר, אוכלים יחד צהריים. זה כיף" מתארים השניים. 

נראה שהחיבור האישי והמבנה המשפחתי עשו את שלהם, ובשונה מתחושת הלחץ שלרוב מאפיינת מרפאת שיניים, האווירה נעימה ומזמינה, והעיצוב שהטמיעה נוית יוצר תחושה משפחתית וחברית.  

ומה היה בכל זאת החלק של עומר בתכנון? 

"כל מה שנוגע להחלטות המקצועיות. הבחירה בציוד הכי מתקדם, הכי איכותי. גם אם משהו נראה לי יקר, עומר מיד הסביר שחייבים את הכי טוב, חשב לטווח הארוך, רצה לתת את כל השירותים למטופלים, לא לטרטר אותם למומחים או לצילומים במקומות אחרים". 

ואיך זה עובד היום?

המרפאה מונה כיום כ- 15 עובדים מתוכם 5 מומחים מובילים בניהם כירורג פה ולסת, מומחית חניכיים, מומחית ילדים, מומחה לשיקום הפה וכמובן אורתודונט וצוות שינניות. "לא התחלנו ככה, אבל זה בהחלט היה החזון" משתפים השניים בגאווה "ידענו שרק מעטפת שירותים ופתרונות רפואיים מלאה מאפשרת להציב את טובת המטופל בראש ובראשונה תמיד. אנחנו לוקחים אחריות מלאה על הטיפול משלב הבדיקה ועד לסיום, על הצד הטוב ביותר. יש לנו גם  מכשיר C.T לצילומים, מדפסת תלת ממד ליצירת עבודות מעבדה in-house. ובמרבית המקרים אנחנו לא נצטרך להיעזר במיקור חוץ". 

אז מה יש לכם לספר להורים שקיבלו את הבשורה שהילד צריך יישור שיניים?

השאלה הזאת משנה את הדינמיקה, ואנחנו מקבלים את ד"ר פלייסיג במלוא הרצינות: "קודם כל, אין סיבה להיבהל. רוב הילדים זקוקים לטיפול ויש היום המון פתרונות, סוגי גשרים ופלטות. חשוב לזכור שיישור שיניים לא עושים בטיקטוק, והמלצות על שיטות שהילדים שמעו ברשתות לא תמיד יתאימו להם. האחריות שלנו היא להתאים את הטיפול והמענה הטוב ביותר לכל מטופל, בכל גיל. 

יישור שיניים מתבצע בהליך ממושך, באמצעות שיטות טיפול שיוצרות לחץ מתון והדרגתי על השיניים שצריך לתקן את המיקום או המנח שלהן. אפשר לעשות את זה עם גשר מסורתי כסוף או עם קוביות חרסינה, ויש גם שיטות אסתטיות יותר כמו פלטות שקופות.

פלטות שקופות נחשבות לסמל סטטוס, אבל לא בהכרח מתאימות לכל אחד. עבור ילדים עם ליקויי סגר מסוימים הטיפול הזה פחות יתאים. מלבד זאת, יישור שיניים באמצעות פלטות שקופות דורש שיתוף פעולה ומשמעת עצמית קפדניים,  הרבה יותר ביחס לגשר מתכתי, וגם זה שיקול. 

יש הורים שמתעקשים על הפלטות השקופות, אפילו שהן יקרות יותר מגשר רגיל. אני מסביר להם שמדובר בטיפול שמצריך משמעת עצמית מאוד גבוהה, צריך להרכיב אותן 22 שעות ביממה, לצחצח ולנקות אחרי האוכל ולכן זה לא תמיד מתאים לילדים. 

העובדה שטיפול הוא יקר יותר, לא אומרת בהכרח שהוא טוב יותר. יישור שיניים בפלטות שקופות יקר יותר מגשר בעיקר בגלל עלות המכשור. אני לא מחפש אחרי הפתרון הרווחי ביותר, אלא את הפתרון האפקטיבי והמתאים ביותר למטופל ולאורח חייו. 

ומה לגבי מבוגרים? 

המון מטופלים מבוגרים מגיעים אלינו, בעיקר מאז שנכנסו הפלטות השקופות לחיינו, לפעמים אחרי שנים שסבלו משיניים עקומות ומרווחים לא אסתטיים. יש כיום טיפולים מצוינים ואפקטיביים עבורם, אבל חשוב להביא את הגיל בחשבון, לצד אנטומיית הפה, המנשך והסגר. למשל, כל מטופל מעל גיל 30 שמגיע אלינו, מופנה לייעוץ אצל מומחית חניכיים טרם תחילת הטיפול. זה חשוב מכיוון שבגילאים המבוגרים יש נטייה מתגברת לבעיות חניכיים, ולכן חשוב לי לוודא שמצב החניכיים מאפשר בכלל את ביצוע היישור". 

שילוב הכוחות והיתרונות של נוית ועומר יצר את השילוב בין מענה רפואי מקיף, מקצועיות וסטנדרט טיפול גבוה, לבין היחס אישי, האווירה המשפחתית ומרחב שבו כל מטופל מרגיש שהוא בידיים טובות באמת.