"אני רואה אנשים מתייאשים באמצע הדרך – אני קורא להם לא להפסיק"

דמיינו לעצמכם את הדרך המתישה בה נאלצים לעבור נפגעי ה-7 באוקטובר, ובכלל נפגעי פעולות איבה, בדרך לקבל זכויות מהמדינה. גם בימים של שגרה מדובר בהליך מתיש ובירוקרטי, אבל מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מתדפקים עשרות אלפים על שערי המוסד לביטוח לאומי והסוף לא נראה לעין. 

עשרות אלפי נפגעי איבה הולכים לעבור בחודשים הקרובים ועדות רפואיות אשר יקבעו את גובה אחוזי הנכות שלהם. אצל רבים מהם מדובר בפגיעות הכוללות גם נזק נפשי כגון פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ועוד.

לפי המוסד לביטוח לאומי, עד כה פנו לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה יותר מ-65 אלף איש מאז אותה שבת שחורה. המוסד לביטוח לאומי, שגם כך מוכר כגוף בירוקרטי, מתיש ומסורבל, נאלץ להתמודד עם כמויות בלתי נתפסות של אנשים, והמפגש בין הצדדים אינו פשוט. 

"אני מרגישה כאילו אני במלחמה פעם נוספת", אמרה בכעס אחת מנפגעות מסיבת הנובה בדיון שהתקיים בנושא בכנסת. קשה להאשים אותה כאשר במקום להתמודד עם השיקום הפיזי והנפשי שלה, עליה להתמודד מול נציגי המוסד לביטוח לאומי בוועדות הרפואיות.

"היחס בוועדות האלו", אומר עו"ד תומר בכר, מומחה לייצוג נפגעי פעולות איבה, "הוא בסדר, אבל הרבה פעמים בוועדות האלו קורים דברים שלפעמים אנחנו לא היינו רוצים שיקרו. התחושות הפנימיות של הנפגעים הן הרבה פעמים תחושות של סוג של השפלה. הוועדה מבקשת בפגיעות מסוימות לבצע תנועות כאלה ואחרות, להוריד בגד כזה או אחר, יש תחושה אולי של התנשאות של הרופאים, תחושה שלפעמים הם שואלים שאלות מכשילות. להגיע לוועדה הרפואית זה לא מעמד נעים לאף אחד, צריך לזכור את זה ובמקרים הרלוונטיים לעמוד על זה שבאמת כל הזכויות יינתנו במסגרת הוועדות". 

"מה שלא שם – לא קיים"

לדברי עו"ד תומר בכר, כיום אנו נמצאים בשלב שבו כל מי שנפגע מאירועי השבעה באוקטובר וקדימה עד היום, הוכר בביטוח לאומי. לפי הדיווחים של ביטוח לאומי כ-65 אלף אנשים שנפגעו במסגרת פעולות במלחמת "חרבות ברזל". "זה מספר עצום", הוא מודה. "אלו מי שכבר הוכרו וכעת הם עוברים לשלב הבא שלאחר ההכרה. חלקם קיבלו נכות זמנית ללא נוכחות בוועדות הרפואיות אבל בשלב הבא הם יצטרכו להיבדק על ידי הוועדה הרפואית כדי שיוחלט מה גובה הנכות שלהם".

כיצד מתנהל שלב הוועדות הרפואיות?
עו"ד תומר בכר: "שלב הוועדות הרפואיות אמור לבדוק את הנפגעים ולהחליט על סמך הבדיקה שמתבצעת, גם בדיקה קלינית וגם בדיקה בתחום הנפשי (למי שסובל מפוסט טראומה, ויש רבים כאלו). הוועדה תחליט מה גובה הנכות שלהם והאם הנכות היא לצמיתות או נכות זמנית".

יש דרך להתכונן לוועדה הרפואית?
עו"ד בכר: "ההכנה מתחלקת לכמה שלבים. בשלב הראשון, לגשת ולהיבדק. מי שנפגע, לא משנה באיזו דרך, חשוב להיבדק כמה שיותר מהר ובכל התחומים שבהם נפגע – בתחום האורתופדי, הנוירולוגי, הנפשי, כל תחום שיש פגיעה חשוב ללכת להיבדק. חשוב לתעד את כל המסמכים הללו, ולכן במסגרת הטיפול הרפואי יש להקפיד לפרט את כל מה שהוא מרגיש, איך נפגע ואיך זה משפיע עליו בחיי היומיום מבחינה תפקודית. חייבים לוודא שכל דבר שנאמר בבדיקה גם מופיע במסמך הרפואי. מה שלא כתוב כאילו לא קיים".

"למעשה", מוסיף עו"ד בכר, "במהלך הדיון בוועדה הנפגע נבדק מחדש, המסמכים מוגשים אליה עוד קודם לכן, כדי שהרופאים יוכלו להכיר את התיק ולהתכונן לבדיקה עצמה. הנבדק מגיע לוועדה ושם הוא נבדק על ידי רופאים המומחים בתחומים שבהם נפגע. הבדיקה היא פיזית, נפשית במקרים הרלוונטיים ובעצם לאחר מכן אמורים לקבוע את אחוזי הנכות שלו. הוועדה בעצם קובעת שני סוגים של נכויות – נכות זמנית או לצמיתות. אם המצב עדיין לא התגבש, ויש מקרים רבים כאלו של מי שנמצאים בהליך שיקום, בדיקות, טיפולים וכדומה, ולכן המצב הרפואי שלהם הוא עדיין לא סופי ויכול להשתנות – לטובה או לרעה. לכן, הוועדה במקרים האלו קובעת נכות זמנית. ובהמשך הוא יזומן לדיון נוספת. אם המצב הרפואי התקבע תקבע נכות לצמיתות".

האם ניתן לערער על החלטת הוועדה?
עו"ד בכר: "ניתן לערער על ההחלטה של הוועדות הרפואיות – יש לכך שני דרגים. כאשר מאיזו שהיא סיבה מרגישים שהוועדה מהדרג הראשון קיפחה את הנפגע, לא התייחסה לכל התלונות שלו ולכל המסמכים שלו באיזו צורה נתנה לו נכות שנראית נמוכה יותר מזו שלדעתו מגיעה לו – יש לו זכות לערער לוועדה לעררים. הוועדה בודקת מחדש את התיק, מעריכה את התיק ובודקת שוב גם את הנפגע. הוועדה הזו כוללת רופאים חדשים, לא כאלו שבדקו אותו בעבר. הוועדה תעריך את המקרה מחדש ותחליט אם יש עילה להגדיל את אחוזי הנכות, ותעשה כך בהתאם".

ואם נקבעה רק נכות זמנית?
עו"ד בכר: "במקרים בהם נקבעה נכות זמנית, יש להמתין לדיון בוועדה שתקבע את הנכות לצמיתות. אבל, וחשוב להדגיש, כי ההמתנה הזו לא אומרת שצריך לשבת בחיבוק ידיים. צריך להכין את התיק לקראת הוועדה שתהיה בהמשך. ההיערכות כוללת המשך טיפולים ובדיקות נוספת ולא להתייאש באמצע הדרך. אני יודע כי אני מטפל בלא מעט מקרים כאלו. אנשים מתייאשים באמצע הדרך. הם אומרים שהתורים עמוסים, לרופאים אין סבלנות".

בסופו של דבר, המטרה של הנפגע בדיון הוועדה הרפואית, היא להראות ולהוכיח למוסד לביטוח לאומי כי מצבו תואם את המסמכים ואת המציאות. "אדם שלא הולך להיבדק", מדגיש עו"ד בכר, "נקודת ההנחה היא שהוא בסדר. אדם שסובל מבעיה כלשהו הולך, נבדק, מתלונן אצל הרופא וכן הלאה. אני לא אומר שצריך לבוא כל יום לרופא, אבל כן להקפיד על טיפול וכל עוד הנפגע לא חזר לתפקוד מלא. צריך לקבל טיפול גם כדי להרגיש טוב וגם כדי לתעד כדי שיהיו אסמכתאות כשתתכנס הוועדה לדון בנכות הצמיתה". 

עו"ד תומר בכר בעל וותק וניסיון של מעל 21 שנים כעורך דין המנהל תיקים מורכבים מכל הסוגים בתחום הנזיקין והביטוח בכל הערכאות המשפטיות (בתי המשפט השלום, המחוזי והעליון).