כשאדריכלות ותלת ממד נפגשים: טיפים מיוחדים ליצירת הדמיות חוץ

תהליך יצירה של הדמיות ממוחשבות נשען לרוב על תכניות אדריכליות, סקיצות ורישומים, קונספט רעיוני או תמונות השראה. מאמר זה יעסוק בטיפים מיוחדים ליצירה של הדמיות חוץ, החל משלב קבלת הפרויקט ועד להפקת תוצרים סופיים.

מה הסיפור?

הרשו לעצמכם להתעמק בשאלות הבאות: מה אני רוצה לספר? מה החוויה שאני רוצה להעביר? הסיפור לא מוכרח להיות קשור למבנה האדריכלי המוצג, אלא יכול לשקף פעילות שמתרחשת במרחב האדריכלי או בקונטקסט של הסצנה האדריכלית. סיפור טוב יכול להיות מסופר בצורה גלויה או מרומז בין השורות. לדוגמה: שימוש במזג האוויר, שילוב של דמויות והיחסים ביניהן, הצגת פעילות והתרחשות כלשהי.

אמנות הקומפוזיציה

"קוֹמְפּוֹזִיצְיָה היא תוצר היחסים בין אובייקט לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין האובייקטים השונים בתוך היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי מבע דומיננטי בכל תחומי האמנות החזותיים, במוזיקה, בקולנוע ובאמנויות הבמה. בבחירת הקומפוזיציה ממקם היוצר את האובייקטים ביצירה על מנת לכוון את האדם שנחשף ליצירה לנושאים מרכזיים ביצירה" (ויקיפדיה). להלן כלים ליצירה של קומפוזיציה נכונה בהדמיות חוץ:

סימטריה

הדמיה אדריכלית אינה חייבת להציג סצנה סימטרית ומאוזנת משני צידיה, אך באמצעותה נוכל לייצר איזון נכון יותר של הפריים. לדוגמה, צד אחד של אותו הפריים יציג סביבת חוץ, בעוד שהצד השני יציג סביבת פנים. צד אחד יציג פרספקטיבה המציגה אשליה של מרחק ועומק, בעוד הצד השני יציג סביבה שטוחה וחד-מישורית. צד אחד ישים דגש על אלמנט המוצג בחזית התמונה ואילו הצד השני על אלמנט המוצג ברקע.

היררכיה

היררכיה היא מערכת של דירוג וארגון, היא מייצגת מערך של קדימויות ויכולה לשקף ולבדל את העיקר מהטפל ולחדד מהו הנושא המוצג בהדמיה. היררכיה יכולה להיות מוגדרת על ידי שימוש בגודל, צבע או תאורה, ותפקידה הוא לשקף לצופה איכות, חשיבות ומעמד של אובייקטים בסצנה. לדוגמה, בניין אדריכלי שמוצג במרכז הפריים ותופס מרבית משטחו יקבל קדימות ועליונות על פני הסביבה האדריכלית המוצגת סביב לו.

מקצב אדריכלי 

מקצב הוא מושג שמתאר אלמנטים החוזרים על עצמם שוב ושוב, במרווחים קבועים או משתנים. לכל מבנה אדריכלי יש קצב משלו לצד אלמנטים המייצרים שקט. מקצב אדריכלי בא לידי ביטוי בקצב בין הקומות, בין העמודים ובין פרופורציות החללים. מקצב מייצר סדר, הרמוניה ומארגן את היחס בין חלקי המבנה כמו גם את היחס בין חלקי האלמנטים המוצגים בהדמיה הממוחשבת.

צורה 

צורה היא הדרך שבה חלקים שונים בהדמיה האדריכלית מתחברים לכדי מכלול אחיד. ניתן להגדיר את הצורה על ידי קווי המתאר התוחמים אותה, על ידי צבע או על ידי אובייקטים ואלמנטים המופיעים בסצנה. הצורה יכולה להיות צורת יסוד הנדסית ובסיסית כדוגמת ריבוע, מלבן, משולש ועיגול או צורה מופשטת, חופשית שאינה מוגדרת. הצורה יכולה להיות פתוחה ושלמה או סגורה וחלקית, היא יכולה לחקות את המציאות או לעוות אותה, לייצר הפשטה שלה או אידיאליזציה. הצורה בכוחה לאזן את הקומפוזיציה התלת ממדית כמו גם לשמש כסמל המרמז על הנרטיב בהדמיה.

פרופורציה ויחסיות

פרופורציה יכולה לייצג שלמות והרמוניה בהדמיות חוץ, היחס ההרמוני מתבטא באדריכלות עצמה, בטבע הסובב אותה, בעצים וצמחים וכמובן בגוף האדם. פרופורציה יכולה לחקות את המציאות ביצירה של הדמיה פוטו-ריאליסטית ובכוחה לייצר סצנה מושכת ואיכותית יותר לעיני המתבונן. לעומת זאת, יחסיות מאפשרת לייצר הדמיה מאוזנת יותר, שכן העין האנושית אוהבת לראות את הדברים ביחס של שליש ופחות ביחס של אמצע. שימוש בגריד מאפשר לנו להיצמד לצירים וקווים מנחים, ליישר את הפריים, למקם נכון את קו האופק, לדייק את נושא ההדמיה ביחס לרקע ולבדוק כיצד היחסיות משרתת את המסר שנרצה להעביר.

צבעוניות ואווירה

צבע הוא אחד המרכיבים החשובים בהדמיות ממוחשבות. השימוש בצבע יכול לשקף ריאליזם או להתרחק ממנו ולייצר סימבוליות, שמטרתה להשפיע ישירות על הצופה. האמן וסילי קנדינסקי דיבר על תופעה של "תהודה נפשית" שבה הצבעים נוגעים ופוגעים בנפש עצמה. סוגי הצבעוניות המוכרים לנו הם:

צבעי יסוד: כחול, אדום וצהוב.
צבעים משלימים: אדום וירוק, כחול וכתום, צהוב וסגול.
צבעים קרים: למשל ירוק, סגול וכחול.
צבעים חמים: למשל אדום, כתום, צהוב וחום.
מונוכרום: שימוש בצבע אחד על גווניו השונים.
פוליכרום: שימוש בצבעים וגוונים רבים.
שחור ולבן: הפכים, הצבע הבהיר יותר אל מול הכהה יותר.

השימוש בצבע כסימבול יכול לבטא בהדמיה את התחושות הבאות, לדוגמה: הכחול הוא צבע קר ורוחני המקושר לרגש דתי ושמימי, הוא מעורר רגיעה ומוביל למלנכוליה. צהוב הוא צבע חם וארצי, מעורר אי נוחות, תחושת אלימות, עוקצנות ויכול לבטא שיגעון, זעם או קנאה. אדום הוא צבע בולט, נועז וטעון שיכול לסמל תשוקה ואהבה אל מול אלימות, סכנה ואובדן.

מי הלקוח?

בצעו היכרות מעמיקה עם הלקוח ועם השוק שבו הדמיית החוץ תפורסם. מה דרישת הלקוח, האם קיים אפיון עיצובי בנוגע לסגנון ההדמיה הנדרש, האם ישנה הגדרה לפורמט שבו תופק ההדמיה, איפה ההדמיה תפורסם, האם היא מיועדת לדפוס או למופע דיגיטלי, האם מטרתה שיווקית חיצונית או מהווה ביטוי ובחינה פנימית. מענה על שאלות אלו יאפשר תהליך עבודה שקוף, יעיל ונהיר מול הלקוח, כמו גם יצירה של שותפות אמיתית במטרות הפרויקט שלאחר מכן תבוא לידי ביטוי גם בתוצריו.

הטיפים המצוינים במאמר יוכלו לסייע לאורך כל תהליך העבודה, בקבלת החלטות ותכנון הקומפוזיציה, בהבנה של הקונטקסט, בבנייה של סיפור וביישום צבעוניות ויצירה של אווירה מתאימה. הדמיות ככלל והדמיות חוץ כפרט אינן חייבות לשקף מופע ריאליסטי נטול תוכן, אלא בכוחן לייצר עולם תלת מימדי טעון סימבולים, אמנותי,  מתוכנן להפליא, שמטרתו לעורר בצופה חוויה או רגש.