50 גוונים של שעמום

כשהייתי בכיתה ח׳ התגלגל לידיי הספר ״תחרה״, רומן משרתות טיפוסי שמגולל את סיפורה של נערה צעירה ותמימה שמתאהבת בגבר חתיך ומסוקס שמראה לה את הצד הסקסי של העולם האמיתי.

באחד מהקטעים מתוארת סצנת סקס די הזויה שכוללת דג זהב ואיברים מוצנעים. אני זוכרת אותי וכמה מחברותיי לכיתה מסתתרות מתחת לשולחן בבית הספר ומצחקקות במבוכה מהולה בסקרנות של ילדות-נערות מתבגרות.

קהל היעד: נשים שלא מדברות על זה

18 שנה אחרי אותם צחקוקים נבוכים וחשש שמא המורה תגלה את הספר המשוקץ, אני מוצאת את עצמי ניגשת לחנות הספרים, פונה בצעד בטוח לכיוון ערימת ספרי ״50 גוונים של אפור״, הספר שגרם להיסטריה בעולם ובארץ, ויצא עכשיו בתרגום לעברית (הוצאת ידיעות אחרונות), שולפת אחד מהערימה ומעיינת בו, ככה מול כולם, בלי להסתתר.

בזווית העין אני מבחינה באישה כבת 50, מטופחת, מוקפדת וכולה משדרת אינטלקטואל. היא ניגשת וביד מהססת נוטלת את אחד הספרים, היא מתבוננת בכריכה האפורה והמסתורית משהו, ושואלת אותי בשקט ובמבוכה שהחזירה אותי שוב אל פינת המסתור מתחת לשולחן בתיכון על מה הספר.

אני יודעת שהיא יודעת טוב מאוד על מה מדובר, ומשיבה בנונשלאנטיות: ״זה סוג של ספר פורנוגרפי״ (זו לא המצאה שלי, הספר זכה בארה"ב לכינוי פורנו לאימהות). היא עושה פרצוף חצי מופתע חצי מסוקרן, ואני ממשיכה להסביר שיש בספר קטעים אירוטיים המתארים אקטים של בי-די-אס-אם (BDSM) – כלומר קשירות וסאדו מאזו ביחסי מין. היא אומרת תודה, מעיינת בספר, מתלבטת אם לקחת או לא ואז אומרת לי: ״ לא, אני לא קוראת ספרים כאלה״, לא לפני שהיא מחזירה את הספר לערימה בחוסר רצון משווע.

סיטואציה דומה קרתה ליד הקופה: הנחתי את הספר על הדלפק וחיכיתי שהמוכרת תתפנה, ואישה שחיכתה לפניי בתור נטלה את הספר, פתחה וקראה בשקיקה. אחרי מספר דקות הביטה סביבה, כאילו רצתה לוודא שאף אחד לא ראה אותה והחזירה את הספר למקום.

מלבד לדימיון של אותן נשים לבנות ה-14 שהיינו פעם אני וחברותיי, הנשים האלה דומות לנשים שמתביישות לקנות קונדומים (ויש כאלה), שמא יידעו כולם שהן מקיימות יחסי מין. אלו הן אותן נשים שיתביישו להודות בעוד כמה דברים שהן עושות בחדרי חדרים, והן בעצם אותן נשים שבסופו של דבר יקנו את הספר הזה (או ישלחו מישהו אחר לקנות אותו בשבילן) ויקראו אותו בשקיקה…

האמת? התאכזבתי

הספר מגולל את סיפרה של אנסטסיה (אנה) בת ה-21, בחורה פשוטה עם אפס ניסיון מיני וביטחון עצמי ברצפה, שבמקרה פוגשת את כריסטיאן גריי (זה מקור ה"אפור"), מנכ"ל של חברה מצליחה ברמות פנומנאליות, מולטי-מולטי-מולטי מיליונר בן 27, בחור יצרי ובעל דימיון מיני די מצומצם, שמסתכם באקטים של קשירות, הצלפות, כדורים ועוד צעצועים למיניהם, כשכולם נכנסים לקטגוריית ה-BDSM – סאדו מאזו, כאמור.

כך נחשפת אנה לעולם מיני לא קונבנציונאלי, יש שיאמרו אף סוטה במיוחד. לאורך כל הספר היא משחקת ברעיון של התנסות בעולם המשונה הזה, כשבאמצע היא מנסה לגעת בנבכי נשמתו של גריי, לגרום לו להיפתח אליה ולגלות מה היה בעברו שגרם לו לרצות מין נטול רגשות ומלא בספנקינג ובחדר משחקים שיכול להתחרות עם מועדון הדאנג'ן. עוד מקרה קלאסי של אישה שמנסה לחפור ולגרום לגבר שאיתה להתוודע לרגשותיו האמיתיים, לחדור את השריון שהוא עוטה על עצמו ולזכות בו לנצח. במילים אחרות: לתקן אותו.

לא אמשיך בתיאור העלילה. אין טעם, הרי גם ככה תקראו את הספר ואני לא רוצה להרוס לכם. מה שכן חשוב לי להציע לכם/לכן זה להנמיך ציפיות. אל תצפו שהספר הזה ירגש אתכם בטירוף. אם הוא היה מעט יותר מציאותי (לא הגיוני שבחור בן 27 יצליח לסחוף עד כלות נשים בנות 30 ומעלה, שהן בעצם קהל היעד של הספר, ובתולה מפוחדת בת 21 לא באמת תזרום עם התנסויות מיניות לא קונבנציונאליות), אז הייתי יכולה להזדהות יותר עם הדמות ולהיכנס יותר לאווירה שאמורה להיות מדליקה. אך מכיוון שהמצב לא כך – התוצאה די מאכזבת.

הוסיפו לכך את העובדה שכל הספר הוא משחק מקדים ארוך מאוד שאמור להיגמר בסצנות שערורייתיות שיגרמו לאמא הפולנייה שלכם להיחנק מהגפילטע, ובסופו של דבר הוא לא ממש מספק את הסחורה, וקיבלתם אכזבה מושלמת – ואפילו מעט שעמום.

מה שכן – מדובר בספר חובה. קודם כל כי כולם מדברים על זה וצריך להוציא את זה מהסיסטם. דבר שני כי הוא דווקא יכול לתת לכם רעיונות נחמדים לשדרוג חיי המין (קצת ספנקינג חינני עוד לא הזיק לאף אחת), ודבר שלישי – וזה הכי חשוב – הוא שהספר הזה יכול ללמד אותנו שיש דברים שטוב שיישארו בגדר הפנטזיה, כי כשמוציאים אותם אל הפועל מגלים, בדיוק כמו אנה, שהם לא ממש שוס גדול.

זהירות, ספוילר: הכוכבת האמיתית של הספר היא העניבה שמופיעה על הכריכה

הצלחה ידועה מראש

הספר, יש לציין, קולח וזורם, ותוך 7 שעות פחות או יותר סיימתי לקרוא אותו. זאת, כמובן, אם מתעלמים מצורת ההגשה הילדותית ומהתמימות המרגיזה של גיבורת הספר, אבל אין מה לעשות – טרם נתקלתי בספר שאמור להסעיר מינית שישתמש בשפה גבוהה. לא מצפים לשפה גבוהה בסרט כחול, אז אין סיבה שכאן המצב יהיה שונה.

קל מאוד לבקר עד כלות את התרגום, שמשתמש יותר מדי במילים "באסה", ומתרגם Double Shit ל"באסה בריבוע", וכך גורם לנו לחשוב כאילו מדובר ביומן של בת 16, ובאופן כללי יוצר לספר "50 גוונים של אפור" 50 גוונים של התבטאות קלוקלת ובחירה מוזרה של ביטויים בעברית (מתי בפעם האחרונה השתמשתם במונח "חרא בלבן" או תיארתם התרגשות מינית כמצב שבו איברים מסוימים שלכם אומרים שירה), אבל נסו אתם לתרגם סיטואציה מינית סקסית מאנגלית לשפת הקודש. זו מלחמה אבודה מראש.

אבל בינינו, לא משנה מה אני או כל מבקר ספרים יכתוב על הספר הזה: הוא עדיין יהיה רב מכר מטורף הודות ליחסי הציבור המטורפים שלהם הוא זוכה ולמשיכה של נשים לפורנו ולריגושים – בלי שהן יודו בכך. הספר מספק גישה "אינטלקטואלית" לפורנו. ידוע שנשים אינן זקוקות לגירויים ויזואליים, לפחות לא כמו גברים, ועוד ידוע שנשים בדרך כלל סולדות מצפייה בסרטי פורנו (או שכך הן יעידו), כך שספר בעל תיאורים מיניים, המאפשר להן לדמיין את מה שקורה, לפנטז על צעיר בן 27 שסוחף אותן להתנסויות מטורפות של איבוד חושים, וגורם להן להרגיש שזה בסדר כשזה כתוב בספר (כי קריאת ספרים מעידה על אינטליגנציה), הוא פתרון מושלם עבורן.

רק הצעה קטנה, לסיום: אם אתם מתכוונים לקרוא את הספר, לכו על הגרסה באנגלית. הדברים יישמעו טוב יותר, ותוכלו לשפר את מיומנויות הקריאה שלכם באנגלית על הדרך.

50 גוונים של אפור, אל ג'יימס, תרגום מאנגלית, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד. מחיר: 98 ש"ח