5 עצות להורים גאים

"ההומופוביה היא אחד מתחלואי החברה, והתפקיד שלנו הוא לנסות לחנך לסובלנות ולקבלת השוני, לראות את היתרונות שיש בשוני ואת הזכות הבסיסית של כל אדם לחיות את חייו כרצונו", אומרת דנה הררי סבן, מנחת קבוצות הורים בוגרת מכון אדלר ומנחת קבוצות הורים בקהילה הגאה, ומייעצת כיצד להתמודד עם גילויי הומופוביה כלפי ילדים למשפחות בקהילה הלהט"בית:

1. מודעות:

למשפחות הגייז יש מודעות להומופוביה שסובבת אותן. ברגע שהורה מכיר במציאות ולא מייפה אותה עבורו או עבור ילדיו – היכולת שלו להתמודד במצבים שונים היא מראש טובה יותר.

2. הקשבה:

כשהילד בא עם סיפור, חשוב לעבור ל"שפת הפסיכולוגים" – להנהן, לומר "אהמ…", ובעיקר להקשיב לסיפור עד סופו. פעמים רבות, אם אנחנו מתאפקים – הילד עובר את כל התהליך בעצמו, שואל את השאלה ומשיב עליה, וזה התהליך הרצוי. לעתים אנחנו מגלים שמה שחשבנו שמתחיל כסיפור בלהות הוא רחוק משם, ולכן אין צורך בתגובה חמורה.

3. שיקוף:

שיקוף רגשי נכון בכל מצב, ומאפשר להבין מה קרה לילד מבחינה רגשית. אם הילד מספר משהו, שואלים: "זה הצחיק אותך? העליב אותך? הכעיס אותך?" – כך נוכל לדעת מה עובר על הילד.

4. הצעת עזרה:

פשוט לשאול את הילד: "במה אנחנו יכולים לעזור?". נגלה שלעתים הילד זקוק רק להקשבה. ילדים לרוב אומרים מה הם רוצים, וחשוב לכבד את רצונם, אחרת נאבד את האמון שלהם.

5. הבעת דעה:

קודם כל לשאול את הילד אם הוא מעוניין לשמוע את דעתנו, ואם הוא אומר כן, אפשר לשלוף את ה"נאום" שהכנו בדיוק לסיטואציה הזו. אני מציעה לומר את הדברים רק בתנאי שמאמינים בהם. כל הורה גאה יודע שילדו עלול להיתקל באמירות כאלה ואחרות, ולכן חשוב שיהיה שלם עם עצמו אם הוא רוצה לעזור לילדו. זו עבודה הכרחית מתוך הבנה שאני לא עושה טוב רק לעצמי, אלא גם לילד שלי. ילדים הם סוכני שינוי טובים מאוד, ואם המחיר הוא להתמודד עם השדים שלי כדי שילדיי יוכלו לחיות בשלום עם עצמם, זה מה שיש לעשות.