5 דברים טובים בשבוע

כמה נחמד לגלות שיש עדיין יוצרים שחושבים כמו פעם. ענן על מקל | צלם: צחי קלינקר
כמה נחמד לגלות שיש עדיין יוצרים שחושבים כמו פעם. ענן על מקל | צלם: צחי קלינקר

תקליטור חדש של יהונתן גפן, מופע מסיפוריה של רינת הופר, ספר אוסף של יהודה אטלס ועוד דברים טובים. חמש המלצות שישמחו קטנים כגדולים

88 שיתופים | 132 צפיות

דיסק ומופע

מורידים ת'עננים// אמיר שוורץ

תחום התקליטים ומופעי המוזיקה לילדים עבר שינוי בשנים האחרונות, בין היתר מתוך הרצון לשווק לילדים כוכבים שגם ההורים שלהם מכירים. כמה נחמד לגלות שיש עדיין יוצרים שחושבים כמו פעם – בראש של ילד ומתוך כוונה להתחבר לעולמו ולגרום לו הנאה. את הסיפורים של רינת הופר נדמה שאין צורך להציג – כמה מספריה נחשבים (ובצדק) לקלאסיקות חדשות בספרות הילדים העברית. אבל כיצד מתרגמים את סיפוריה הקצרים לשירים? לצורך המשימה הזו, שהחלה כדיסק מוצלח וכעת רצה במופע מוזיקלי גם על הבמות, התקבצו ארבעה יוצרים מוכשרים: דידי שחר הלחין בכישרון רב את השירים, טל בלכרוביץ' יצר עיבודים אינטיליגנטיים כאלה שמצליחים לא להתחנף, וירדן בר כוכבא ועידן אלתרמן תורמים את יכולותיהם הקומיות המוכחות. על הבמה ההומור הזה מתגלה כאקס פקטור, ואפילו המקרים שבהם התבלבלו שני אלה היו מהרגעים המהנים ביותר במופע. מומלץ ביותר.
כמה: הדיסק – 59-49 שקלים; המופע – 60 שקלים במכירה מוקדמת, 70 שקלים ביום המופע
גיל: 4+
ענן על מקל – שירי רינת הופר, להשיג בחנויות המוזיקה והספרים; המופע – שבת 26.1, 11:00, זאפה הרצליה

די.וי.די

בורא פרי הגפן// נאוה מרטון

כמה כיף לשמוע את בתי בת החמש אומרת שוב ושוב שהיא רוצה לצפות בדי.וי.די של יהונתן גפן, ועוד יותר כיף לשבת יחד איתה וליהנות מהפקה מושקעת ואיכותית. יהונתן גפן הוא משורר מבוגר עם נשמה של ילד, שכותב שירים על מכונת הכתיבה העתיקה שלו תיקי (בדיבובה של שירה גפן, בתו, שכתבה וביימה את הסדרה המבוססת על שיריו של אביה). תהליך הכתיבה מתחיל ברעיון של יהונתן, שנקטע בדרך כלל על ידי השכנה החטטנית שלו יוכבד, ממשיך במפגש עם הילדים גל ונמרוד בגינה השכונתית מלאת ההפתעות, ומסתיים בכתיבת השיר. בכל פרק יש שיר אחר. הדי.וי.די משלב סרטוני אנימציה יפים המלווים את השירים – חלקם מוכרים ואחרים חדשים.
כמה: 70 שקלים, כולל דיסק עם השירים
איך שיר נולד – NMC יונייטד, להשיג בטאוור רקורדס, בצומת ספרים וברשת סטימצקי

ספר

הילדים האלה הם אנחנו// רוני לנגרמן-זיו

אני לא יודעת כמה פעמים קראתי את כל ספרי "והילד הזה" של יהודה אטלס בתור ילדה, אבל מספיק כדי לדעת אותם בעל פה; מספיק כדי להתרגש מאוד מכך שהם יוצאים כעת באוסף חדש; ומספיק כדי לקחת את האוסף לידיי ולחייך למקרא כל שיר, שאמנם מגיע בעטיפה מבריקה, ובעל איורים צבעוניים וריח של דפוס – אבל מעלה ניחוחות נוסטלגיים שמצניחים אותי היישר לחדר ילדותי. אני אמנם גדלתי על הספרים האלה כספרי קריאה, אבל היום אני שמחה למצוא קטעים מתוכם בספרי הלימוד של בני.
ספר האוסף גדול מהגרסאות המקוריות ומקבץ את השירים לפי נושאים, בשונה מהספרים המקוריים שבהם הובאו השירים בצורה אסוציאטיבית, בלא היגיון מובנה, כמו שילדים חושבים. הספר כולל "סוף דבר" נרחב מאת המחבר, שממנו נהניתי לא פחות. אטלס נזהר שלא להעיד על עיסתו, ובכל זאת מספר מאין הגיעו השירים ("רציתי לשמור ולזכור את הדברים שקרו לשני ילדיי", וגם: "קנאת סופרים בידידי, יורם טהרלב"), מסביר על תהליך הכתיבה ("כותב ומוחק, כותב וזורק, כותב ומתייאש, מחליף עטים, עובר למכונת הכתיבה, למחשב, רץ למקרר"), ובעיקר על היותם פורצי דרך ("הייתי חלק ממהפכה… התחלנו לקחת את הצד של הילד. התחלנו לשמש פה לילדים שלנו, לצדד בהם, להבין אותם. לתת להם לגיטימציה להרגיש גם פחד וחרדה ואיבה ושעמום וייאוש ומה לא"). כנראה, זה מה שגרם להזדהות גדולה כל כך של דור שלם של ילדים שגדלו על הספרים האלה, וששמחו שמישהו מבין אותם וממש כותב אותם.
בשורה התחתונה: אף על פי שחלפו 35 שנה מאז שהספר הראשון יצא, רוב השירים נשארו רלוונטיים עד היום, וסביר שגם הילדים שלנו ימצאו בהם את עצמם בקלות. הרי פחדים להישאר לבד בבית, תסכול על כך שהמבוגרים מחליטים בשבילך, כאב לב שנגרם כשהילדה שאתה אוהב הולכת עם ילד אחר – הם אלמותיים וחוצי דורות, כנראה.
גיל: 5+
והילד הזה הוא אני – אוסף ראשון, מאת: יהודה אטלס, ציורים: דני קרמן, הוצאת כתר

מסעדה

איטליה לכל המשפחה// נאוה מרטון

רשת המסעדות האיטלקיות טרנטינו (cinemal חיפה ועזריאלי תל אביב) פתחה סניף שלישי במתחם יס פלאנט בראשון לציון – ועבורנו, משפחה חובבת אוכל איטלקי, זו סיבה טובה לצאת לאכול. האווירה במסעדה אינטימית וחמה, והתפריט כולל סלטים, ברוסקטות, מגוון רחב של פסטות במבחר רטבים ועוד. גולת הכותרת עבור הילדים היא תפריט הפיצות, המציע מגוון פיצות עם תוספות מפתיעות היוצאות מתנור האבן היישר לסועד.
כשהתיישבנו קיבלו הילדים חוברת צביעה וחידונים וצבעים, שהעסיקו אותם עד שהאוכל הגיע. למנה ראשונה בחרנו – בתי הבכורה ואני, כדורי ריזוטו במילוי גבינת מוצרלה, שהיו טעימים להפליא. אחיה העדיף לחכות לפיצה שלו – מרגריטה בלי תוספות, והעיד שזו פיצה טעימה בהרבה מזו שאנחנו מזמינים בדרך כלל. בת החמש דגמה מהרביולי גבינות ברוטב שמנת, לפני שנרדמה על הספה הנוחה. הבכורה בחרה לעיקרית במנת לזניה טריקולור עם תרד, ריקוטה, פרמאג'ינו, קשקבל ומוצרלה, שערבה לחכה. על אף שהתפריט מציע גם דגים ובשרים, בחרתי בפיצה פטריות, שהתהדרה ברוטב עגבניות עסיסי, בפטריות טריות ובפטרוזיליה. האוכל פשוט ולא מתחכם, כמו שילדים (וגם מבוגרים רבים) אוהבים. המנות גדולות וכך גם הפיצות, המתאימות לשניים-שלושה ילדים.
טרנטינו יס פלאנט – המאה ועשרים 4, ראשון לציון מערב, סמוך לסופרלנד, א'-שבת, 12:00 עד אחרון הלקוחות, 03-5449977

משחק

לעוף על השטיח// רוני לנגרמן-זיו

גם אתם יושבים על הספה מול המסך ומרגישים שאתם יודעים הכל, ושאילו רק הייתם במרכז הבמה הייתם מצליחים להעיף את כל אלה שעומדים על העיגולים הקטנים וקוטפים את המיליון? אז הנה לכם הזדמנות להתנסות, אמנם בלי הכסף אבל עם האתגר, ועם האפשרות להעשיר את הידע הכללי שלכם ושל הילדים. משחק קופסה חדש בדמות השעשועון הטלוויזיוני "לעוף על המיליון" מדמה את הסט באולפן – סביב הבמה המרכזית מעמידים בעיגולים את הטיפוסים השונים (המאופיינים בשמות ובמקצועות, סתם בשביל הכיף) וליד כל דמות – קלף כסף הפוך. מחלקים בין כל המשתתפים את קלפי השאלות שווה בשווה, לצד קלף דלג שאלה (גלגל הצלה) לכל אחד. כל משתתף בוחר שחקן ומעמיד אותו במרכז הבמה עם קלף הכסף שלו. כל אחד בתורו שואל את השחקן שמשמאלו שאלה, בדרגת קושי עולה. בדומה למשחק הטלוויזיה, יש אותיות שהן רמזים לתשובה. שעון החול מאפשר לכל משתתף דקה להשיב על השאלה. אם מישהו נפסל – זה ששאל אותו את השאלה מקבל את הכסף של הדמות שבחר (ש"נופלת לבור"), ואפשר להמשיך לשחק עד גמר הדמויות. בשורה התחתונה, זהו משחק טריוויה רגיל, אבל באריזה מרהיבה, שיכולה להלהיב את הילדים לצאת מהמסך ולשחק משחק קופסה.
כמה: 129.90 שקלים
גיל: 10+
לעוף על המיליון – שחק נא, להשיג בחנויות וברשתות הצעצועים