10 מחלות ילדים נפוצות

אספנו את עשרת התחלואים הנפוצים בילדות ובדקנו איך מזהים אותם, כיצד מטפלים בהם ואם אפשר למנוע אותם. ד"ר מיקי שטיין, מומחה לרפואת ילדים של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה, וזיו אלקלעי, מטפל מוסמך ברפואה סינית, תרמו לנו מניסיונם המקצועי.

1. שלשולים והקאות

זיהוי: שלשול הוא יציאות רכות מימיות ותכופות מבדרך כלל, כלומר יציאה רכה אחת אינה מוגדרת בהכרח כשלשול. לגבי הקאות, כשמדובר בתינוקות, לעיתים הורים מתקשים להבחין בין הקאה לפליטה: "פליטה נעשית על ידי התינוק ללא מאמץ", מסביר ד"ר שטיין. "כשזוהי הקאה, קודמת לה תחושת בחילה. אצל תינוקות הבחילה מתבטאת בחוסר שקט ובמאמץ. אין קשר בין הכמות הנפלטת להבחנה בין פליטה להקאה".

סכנות: הסכנה העיקרית היא התייבשות ובעקבותיה אפילו מוות. כדי לזהות אם תינוק, פעוט או ילד התייבש, מומלץ להסתכל על הלשון ולבדוק אם היא יבשה. אם הוא עם מוצץ, אפשר להוציא אותו ולראות אם יש עליו רוק או לא. עוד מדדים: בכי בלי דמעות, עיניים שקועות ושתן כהה ומרוכז.

טיפול ומניעה: יש לתת לילד לשתות מים בכמות קטנה לעיתים קרובות. המצב האופטימלי הוא לתת כפית מים כל שתי דקות, כדי לאפשר לגוף לעכל את הנוזלים. אם דורשים ממנו לסיים בקבוק בבת אחת, יש סיכוי טוב שיקיא הכל שוב. אם צריך, אפשר לקנות בבתי המרקחת תמיסות של מינרלים למניעת התייבשות בלי מרשם, כגון: מינרלי, אלקטרו רייס וכדומה.

מתי פונים לטיפול רפואי: אם הילד ממשיך להקיא ולשלשל, אם הוא רדום ואפתי, וכמובן אם מתחילים פרכוסים – יש לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי. כשמדובר בתינוקות, עדיף שייבדקו מיד עם הסימנים הראשונים של התייבשות.

ההיבט הסיני: כשזהו וירוס של הקאות ושלשולים, ולא הקאות כתוצאה מקלקול קיבה, ממליץ אלקלעי דווקא לא לאכול אורז כפי שנהוג. "שלשול והקאה הם מנגנוני הגנה של הגוף, ודרכם משתחרר הווירוס החוצה מהגוף. אכילת אורז סותמת ומונעת מהווירוס לצאת". במקום זאת מציע אלקלעי לשתות חלב אורז – אורז המבושל בכמות גדולה של מים. הנוזל הנוצר לאחר הסינון הוא חלב אורז, ובו נשארות כל האיכויות של האורז בלי לעצור את פעילת הקיבה. חלב אורז מחזק את מערכת החיסון ואת תפקוד ריריות מערכת העיכול.

כדי להקל על העיכול אפשר לשתות תה קמומיל. אפשר להרתיח קליפות רימון ולהוסיף לתה. אלקלעי ממליץ מאוד על הפורמולה kang ming wan המיועדת לווירוס בטן, להקאות ולשלשולים.

2. עצירות

זיהוי: עצירות היא יציאה קשה וכואבת. כשמדובר בתינוקות יונקים, תיתכן יציאה צואתית פעם בשבוע, אבל כל עוד היא בלי כאב ובכי – זה תקין. אצל ילדים גדולים יותר אפשר לזהות עצירות כשיש פחות מיציאה אחת ליומיים, וכשהיציאה כואבת ובגושים גדולים.

סכנות: תפקוד לא סדיר של המעיים גורר אי נוחות ואי נעימות.

טיפול ומניעה: המניעה והטיפול הטובים ביותר מבוססים על תזונה עשירה בסיבים. כדאי להרגיל את הילדים כבר משלב הטעימות הראשונות להרבות באכילת פירות וירקות. אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל בלבד, העצירות היא בגלל מזון שאינו מתאים, ולרוב החלפת סוג התמ"ל פותרת את הבעיה. בכל מקרה, לדברי ד"ר שטיין, עדיף להימנע מגירוי פי הטבעת בעזרת מדחום, למשל, מחשש לפציעת האזור, וכדי לא להרגיל את המעיים לתפקד בעזרת גירוי חיצוני. "חוקן הוא פתרון טראומתי", מוסיף ד"ר שטיין, "ועדיף לא להגיע לכך".

מתי פונים לטיפול רפואי: אם תרופות סבתא ותזונה עשירה בסיבים אינן עוזרות, אפשר לפנות לעזרה רפואית.

ההיבט הסיני: הרפואה הסינית נותנת משקל רב לתזונה נכונה. אלקלעי טוען כי ההמלצה להתחיל טעימות מוצקים בגיל ארבעה חודשים אינה מתאימה לכל התינוקות באופן גורף. "יש סימנים לבשלות מערכת העיכול של התינוק. מומלץ לא למהר עם הטעימות עד צאת השן הראשונה". מלבד תזונה עשירה בסיבים, ממליץ אלקלעי על דיקור סיני לטיפול בעצירות אצל ילדים, בשילוב צמחי מרפא מרככי צואה.

יש להגיע למעקב אצל רופא כשיש חשד לדלקת אוזניים. אילוסטרציה: ingimage

3. הצטננות ושיעול

זיהוי: הצטננות היא מחלה ויראלית. שפעת היא הצטננות קשה יותר, ומלווה בחום ובתשישות. לשיעול נבחני יבש קוראים סטרידו, וזוהי מחלה ויראלית של דרכי הנשימה העליונות. כחלק ממהלך טבעי של הסטרידו, אחרי כמה ימים השיעול נעשה לח יותר ולעיתים מלווה בחום.

סכנות: שפעת היא אמנם מחלה קשה ומתישה, אך באוכלוסייה הבריאה סיבוכי המחלה הם נדירים. יש קבוצות שהן בסיכון לסיבוכים, בהן: ילדים עם מחלות כרוניות, ילדים עם מחלות ריאה, ילדים עם דיכוי מערכת החיסון ופגים. סיבוכים אפשריים הם דלקת ריאות עד קריסת מערכות ומוות.

טיפול ומניעה: "מכיוון שזוהי מחלה ויראלית, אין טעם בטיפול אנטיביוטי", אומר ד"ר שטיין. "הטיפול בצינון הוא טיפול סימפטומטי, הכולל הורדת חום, שתייה חמה ומנוחה בבית". לדבריו, המניעה היעילה ביותר היא מתן חיסון נגד שפעת. עד גיל שנתיים זוהי זריקה המכילה וירוס מומת, ומגיל שנתיים מומלץ לקבל חיסון בספריי לאף המכיל וירוס מוחלש ויעיל מאוד. הווירוס עצמו, לדברי ד"ר שטיין, אינו גורם לשפעת. כדי למנוע הדבקה במחלה יש להקפיד על היגיינה ולא לשלוח את הילד לגן/ לבית הספר, אלא אם חלפו 24 שעות ללא חום. כשמדובר בסטרידו, ד"ר שטיין מציין כי תרופות סבתא יעילות בהחלט, בהן חשיפה לאוויר קר – אפילו מהמקפיא. אם צריך ואם יש בצקת במיתרי הקול, אפשר לתת טיפול תרופתי קצר של סטרואידים.

מתי פונים לטיפול רפואי: אם ההצטננות נמשכת יש לגשת לרופא למעקב.

ההיבט הסיני: "לימון עשיר בוויטמין B ומשמש כעזרה ראשונה בחיסול חיידקים ווירוסים", אומר אלקלעי, ומציע לסחוט לימון ולשתות פעמיים ביום. לילדים צעירים אפשר להכין לימונדה בשילוב מים ודבש. עוד אפשרות היא לקצוץ את החלק הלבן של בצל ירוק, להשרות אותו בדבש, לסנן את הנוזל ולתת לילד לשתות אותו.

אם הילד סובל מסטרידו, אפשר להשתמש בשמנים ארומתיים, כגון: שמן איקליפטוס רדיאטה ושמן מנטה לפתיחת מעברי הנשימה. את השמנים מספיגים בצמר גפן ומניחים ליד ראש הילד במיטה. עוד שמנים מומלצים התורמים לטיהור החדר הם לבנדר ולמון גראס. בבתי הטבע יש סירופים על בסיס סמבוק המיועדים להקלה על שיעול. לשיעול יבש ממליץ אלקלעי על הפורמולה pinelia x, ובמקרה של שיעול ליחתי על הפורמולה ציטרוס פינליה.

4. דלקת אוזניים

זיהוי: דלקת אוזניים היא אחת המחלות המכאיבות והמציקות ביותר. ילד עם דלקת אוזניים בוכה, אינו רגוע, מתעורר מכאב ונוגע באוזן.

סכנות: כשיש דלקות אוזניים חוזרות ונשנות עלולה להיות ירידה בשמיעה, וכתוצאה מכך גם עיכוב בדיבור.

טיפול ומניעה: כדי להקטין את הסיכוי לדלקת אוזניים, מומלץ להימנע מהאכלת התינוק בשכיבה. לילדים בוגרים יותר כדאי להסביר כיצד לקנח היטב את האף, כדי להוציא את הנזלת ולמנוע מהנוזלים להגיע לאוזן. אף על פי שהורים רבים מעדיפים לתת אנטיביוטיקה כדי לפתור מהר את הבעיה, ד"ר שטיין דווקא גורס כי עדיף טיפול סימפטומטי בלבד של משככי כאבים וטיפות אוזניים. לדבריו, מרבית דלקות האוזניים חולפות ללא אנטיביוטיקה. במקרים קיצוניים אפשר להגיע לניתוח.

מתי פונים לטיפול רפואי: יש להגיע למעקב אצל רופא כשיש חשד לדלקת אוזניים. אם אלה דלקות אוזניים חוזרות, כדאי לקבוע תור לרופא אף, אוזן וגרון.

ההיבט הסיני: לפי הרפואה הסינית האוזן קשורה לכליות, ולכן כדי לטפל בבעיה של דלקות אוזניים, יש לבדוק חוסר איזון או חולשה בכליות. הצטברות ליחה ועודף חלבונים בתזונה עלולים לגרום לדלקות אוזניים, ולכן אלקלעי ממליץ לצמצם צריכה של מוצרי חלב. לדבריו, דיקור וצמחי מרפא יכולים לסייע לטיפול בדלקות אוזניים ואף למנוע ניתוח. אלקלעי מציע כמה טיפים להרגעת הכאב: טפטוף מי חמצן לאוזן מחטא אותה, וטפטוף לבנדר באזור האוזן מרגיע את הכאב. בחנויות הטבע יש תרסיסי שמנים של צמחי מרפא, כגון: שום, היפריקום ולבנדר, שאותם אפשר לרסס לתוך האוזן. גם הפורמולה ההומיאופתית טראומיל יכולה לסייע בטיפול בכאבי אוזניים.

בחלק השני של הכתבה: על טיפול בפריחה, באלרגיה, בחבלות, בתולעים, בדלקת עיניים ובבעיות נשימה ואסתמה