10 עובדות על חומת ברלין

1. חומת ברלין, הסמל המובהק ביותר של המלחמה הקרה, הפרידה במשך 28 שנים (1989-1961) בין מזרח ברלין, בירת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, שהייתה נתונה להשפעת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי; למערב ברלין, חלק העיר שהיה שייך לרפובליקה הפדרלית הגרמנית, היא מערב גרמניה.
2. בתום מלחמת העולם השנייה, בוועידת פוטסדם משנת 1945, חולקה ברלין לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה הנאצית כולה. החלקים של בעלות הברית – ארצות הברית, בריטניה וצרפת – יצרו את מערב ברלין, והחלק של ברית המועצות יצר את מזרח-ברלין.
3. ב-15 ביוני 1961 במסיבת עיתונאים בינלאומית הכריז וולטר אולבריכט, מדינאי קומוניסטי ממנהיגי גרמניה המזרחית, שאין כל כוונה להקים חומה בין מזרח ברלין למערבה במטרה לעצור את זרם הפליטים החוצה למערב. פחות מחודשיים אחר כך, ב-13 באוגוסט 1961, החלו העבודות לבניית חומת ברלין.
4. מבחינים בארבעה שלבים בתולדותיה של חומת ברלין: בשנת 1961 הוקמה גדר תיל גבוהה והונחו מחסומים; בין השנים 1965-1962 נבנתה גדר תיל משופרת; בין השנים 1975-1965 נבנתה חומת בטון; ובין השנים 1980-1975 נבנה הדור הרביעי של החומה, חזק ומבוצר מכל קודמיו, שעמד על תילו עד שנת 1989.
5. הדור הרביעי של החומה נמתח לאורך 155 ק"מ והורכב מיותר מ-16 מיליון לוחות בטון בגובה 3.60 מטרים, שהונחו זה לצד זה. לאורך תוואי החומה נחפרו תעלות, הונחו גדרות חשמליות, הוקמו 116 מגדלי שמירה ונחפרו 20 בונקרים גדולים.
6. שמונה מעברים לאורך החומה אפשרו תנועת מכוניות ובני אדם מצד לצד ובלבד שהנוסעים החזיקו ברישיונות מעבר מתאימים. המעבר הראשי והמפורסם מכולם הוא "צ'קפוינט צ'רלי", הניצב על תילו באופן סמלי במרכז ברלין גם היום, ומושך אליו כמעט כל תייר המגיע לעיר.
7. האוס אם צ'קפוינט צ'רלי (Haus am Checkpoint Charlie) הוא מוזיאון בבעלות פרטית, ובו מוצגים רבים על אודות חומת ברלין בכלל, ובכל הקשור לדרכים בהן ניסו תושבי מזרח העיר לחצות אותה במרוצת 28 השנים בהן חילקה את העיר בפרט.
8. נתונים בלתי רשמיים מונים יותר מ-5,000 ניסיונות מוצלחים של תושבי מזרח ברלין לחצות את החומה מערבה. לפחות 192 בני אדם, ולפי מקורות אחרים יותר מ-1,200 איש, נורו למוות בידי חיילי מזרח גרמניה בעת שניסו להתקרב אל הגדרות והחומה במטרה לעבור לחלק המערבי של העיר.
9. "גלריית הצד המזרחי" היא קטע של החומה באורך כ-1,300 מטרים שעדיין ניצב על תילו. לוחות הבטון האפורים היו למוזיאון חוצות של כתובות וציורי גרפיטי צבעוניים, רובם ככולם נושאים מסרים אנטי-מלחמתיים בזכות שלום, שוויון ודמוקרטיה.
10. בתשעה בנובמבר 1989, אחרי כחודשיים של הפגנות המונים בכל רחבי מזרח גרמניה, הפילו תושבי ברלין משני עברי החומה את קיר הבטון ההיסטורי פשוטו כמשמעו. רבים נטלו פיסות בטון למזכרת לביתם. פחות משנה אחר כך, בשלושה באוקטובר 1990, אוחדה גרמניה למדינה אחת.

מתוך: מגזין מסע עולמי

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה