10 משפטים שלא אומרים בארוחת חג

1. "אל תיגע… תניח ל…."

השולחן ערוך לתפארת, אך מה לעשות שאת הילדים זה לא ממש מרשים. המזלג משמיע רעש נפלא כשהוא נפגש עם הסכין או הצלחת, ובמפגש עם הכוס זה בכלל מצלצל הרסני. ארגנו להם פינה שמיועדת לילדים, כך שלא תהיה סכנה שיזיקו למשהו.

כלים מפלסטיק בדרך כלל יעשו את העבודה, והיום יש גם כלים חד פעמיים יפים במיוחד, שימנעו מכם מלהתעסק במשך כל הארוחה בלהשקיט את הילדים.

2. "תאכל עד הסוף"

התקופה שבה הכריחו את הילדים לאכול ה-כ-ל מהצלחת עברה. עכשיו צריך לאכול כמה שמתאים. בארוחות חג יש בדרך כלל הרבה אוכל, הרבה יותר ממה שצריך, והתעקשות כזו רק תיצור אצל הילד עוד תסביך שהוא יכול היה להסתדר בלעדיו.

3. "אל תיפגעי שהוא לא מסכים לאכול"

אמא או חמות ממוצעת ככל הנראה יפגעו, כי בפנטזיה של רובן הילד אמור לאכול הכל בתיאבון רב, ללקק את השפתיים ולבקש עוד (וזה נכון גם לילד ה"גדול" וגם לנכד).

השתדלו להביע השתתפות בצערה שהנכד/ה לא מסכימ/ה אפילו לטעום, ואף הוסיפו שזה בטח מאוד מתסכל. התייחסות כזו תביא אותה דווקא להרגיע אתכם שזה לא נורא, אחרי הכל, לילדים כמו לילדים, אין טעם מגוון.

4. "אל תכריחי את הילד לאכול…"

האדם היחיד שאתם יכולים לומר לו מה לעשות הוא אתם. אז תפסיקו לתת לאחרים פקודות, ובמקום לומר למארחים מה לעשות, הכינו את הילד מראש להתנהלות הצפויה בארוחה המשפחתית. הציעו לו מה לומר למארחת המלחיצה, למשל: "אם אתה לא רוצה לאכול יותר, תגיד לדודה 'אני כבר שבע', תודה".

5. "הפעם התבשיל ממש הצליח לך"

משפט כזה עלול ממש לעורר תמיהה, למה בדיוק התכוונתם כשהחמאתם בפעם הקודמת?

6. "אכלתי פעם כזה במסעדה בחו"ל, והיה ממש טעים…"

להפליג בזיכרונות זה טוב, אבל שימו לב לטיימינג. אם אתם לא יכולים להחמיא, עדיף לשתוק.

הימנעו מהשוואות, גם אם הילדים מתנהגים באופן לא ראוי. אילוסטרציה: ingimage

7. "למה אתה לא יכול להתנהג יפה כמו בני הדודים שלך?"

<p> מפגש משפחתי מזמן יחד את כל בני המשפחה על ילדיהם, ואנחנו, ההורים, באופן טבעי משווים בינם לבין אלה שלנו. כשההשוואה היא לטובת ילדינו אנחנו מתמוגגים מנחת, לעומת זאת כשהיא לא (ולפעמים זה הכל בראש שלנו), אנחנו לא יודעים איפה לשים את עצמנו.

כך או כך, הימנעו לחלוטין מהשוואות בקול רם. גם אם הילד שלכם מתנהג כרגע באופן ממש לא ראוי, הערה מסוג זה תגרום לו להרגיש מושפל ולא שווה, והתוצאה תהיה אחת משתיים: או שהוא יאלם דום ויהיה מדוכדך לאורך כל הערב, או שהוא "יטפס לצמרת העץ", יסלים את התנהגותו – ולכו תצאו מזה עכשיו, עם כל הקהל הזה שמביט בכם (ומן הסתם משווה…).

8. "תפסיק לאכול כמו חזיר, ממש הגזמת!"

אם אתם יודעים שלילד שלכם יש נטייה לאכול יותר מדי, זה אכן משהו שצריך לתת עליו את הדעת ולטפל בו, אבל ארוחת החג היא ממש לא העיתוי המתאים. אז קודם כל, להעליב זו ממש לא הדרך, וזה חמור פי כמה וכמה בפורום כה רחב.

מעבר לכך, דרושה כאן עבודה שלכם לפני שיוצאים מהבית, להתכונן לזה ולחשוב איך אתם מטפלים בעניין, מצליחים לשלוט בעצמכם ובאמירות שלכם בנדון. ואגב, זה חלק מהתהליך המומלץ להתמודדות נכונה עם הנושא, גם בשאר ימות השנה.

9. "תראה איך לכלכת את החולצה החדשה. אני לא אקנה לך יותר"

אתם מלבישים את הילדים במלבושים חגיגיים שקניתם במיוחד לחג, אך קחו בחשבון שהם עלולים להתלכלך במהלך הארוחה, גם אם הם מאוד ישתדלו להיזהר (בינינו, זה קורה גם לנו). אל תעמידו אותם בלחץ הזה ואל תביישו אותם מול כל בני המשפחה. מה זה כתם על הבגד לעומת יחסים והרגשה טובה?

10. "אני מתנצלת, זה מה שהיא בחרה ללבוש"

בת הארבע שלכם עומדת על דעתה ומתעקשת ללבוש חולצה אהובה אך מסמורטטת במקום השמלה החגיגית שקניתם לה? גם אם אתם מרגישים לא נוח ומאוכזבים מזה שהיא לא "ייצוגית" – אל תתנצלו בפני המארחים על כך בקול.

חשוב שתגבו אותה על הבחירה, גם אם היא לא נראית לכם. עבור ילדים, לבחור לבד זו חוויה מאתגרת ומצמיחה מאין כמוה וחבל להקריב את ההזדמנות על מזבח האופנה.

ייעוץ מקצועי:

• ד"ר אלי שגיא – פסיכותרפיסט העוסק בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי ובהדרכת הורים, ומחבר הספר "ילדים זה שמחה" (הוצאת כנרת זמורה ביתן)
• אלי זוהר ניב – יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים