תמרור אדום

אחד מהיתרונות של להיות בהריון הוא הפרידה מהמחזור החודשי, מהתחבושות ומהטמפונים, והידיעה שבמשך תשעת החודשים הבאים אין חשש שהווסת תגיע לבקר. אמנם אחר כך נשלם על זה בשבועיים עד חודש של דימומים שאחרי הלידה, אבל עד אז התחתונית שלנו מתבקשת להישאר לבנה.

במקרה שבכל זאת נמצא כתם של דם, קל או משמעותי יותר, רמת החרדה עולה והחששות בנוגע להריון ולעובר ממלאים את הלב. דימום מהנרתיק הוא דבר שאף הריונית אינה מעוניינת לפגוש, חוץ מאשר בעת הלידה עצמה. האם החשש הזה מוצדק, ומה עושים אם בכל זאת מתרחש דימום בהריון?

דימומים בתחילת ההריון

"ספר הלימוד הכי מפורסם במיילדות פותח במשפט: 'מיילדות היא עסק מדמם'", אומר פרופסור אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבה למיילדות ולגינקולוגיה בבית החולים סורוקה, ועורך הספר "Bleeding during pregnancy" ("דימום בהריון", הוצאת ספרינגר). "ואכן, דימום הוא אחד הסימנים השכיחים והמדאיגים שנתקלים בהם בהריון. רוב הפניות הן מהומה רבה על לא דבר, אבל זה תמיד סימן שמדליק נורה אדומה".

על אילו בעיות עלול להעיד דימום בתחילת ההריון?
"דימומים בתחילת ההריון הם דבר מאוד שכיח, המופיע בכ-20% מההריונות. מבחינתנו, הרופאים, כל דימום הוא הפלה מאיימת. רוב ההריונות אמנם ממשיכים כסדרם, אך 15% מהם נופלים. ככל שמתקדמים שבועות ההריון – הסיכוי להפלה יורד. כאשר אישה פונה בגלל דימום בתחילת ההריון, יכול להיות שזה כלום, אבל לפי ההגדרה צריך לברר שההריון תקין.

"בשבועות הראשונים להריון יכולים להיות כמה הסברים לדימום: יכול להיות שזה דימום של השרשה, המתרחש בשלב מאוד מוקדם ומאופיין בהפרשה דמית חומה מהרירית. דימום זה לא צריך לעורר דאגה. בכל מקרה של דימום בשלב זה אין לנו הרבה מה לעשות, כי עד השבוע החמישי ממילא לא רואים כלום. מהשבוע החמישי ומעלה רואים שק הריון, ומעל השבוע השישי רואים דופק".

אחת הבדיקות הראשונות היא לאתר את מקור הדימום. פרופסור שיינר מסביר: "הדימום יכול להגיע מכל מיני מקומות וצריך לברר מה מקורו. הוא יכול להגיע מצוואר הרחם בעקבות בדיקה גינקולוגית או אחרי יחסי מין, הוא עלול לנבוע מהריון מחוץ לרחם, למשל בחצוצרות, ולהיות מאופיין גם בכאבי בטן, וכמובן עלולה להיות 'הפלה מאיימת' (המתפתחת מאוחר יותר להפלה מלאה). אם הדימום מלווה בפתיחה של הצוואר ובכאבי בטן, אז יש הפלה בלתי נמנעת".

אבל לא תמיד הדימום קשור באופן ישיר להריון ולעובר. "הדימום יכול להיות לפעמים מחוץ למערכת הגניטלית, למשל מהפות, מצוואר הרחם, מהטחורים או מהשתן בכלל, ואז הוא לא מעיד על סכנה להריון", מסביר פרופסור שיינר. "דימום מצוואר הרחם עלול גם להדאיג מסיבות אחרות של נגע סרטני בצוואר הרחם".

בכל מקרה של אישה בהריון המגיעה עם דימום לבדיקה רפואית, הרופא יתחיל עם תשאול לגבי ההיסטוריה הרפואית, יערוך בדיקת אולטרה-סאונד וכן בדיקה גינקולוגית. במחצית הראשונה של ההריון מבררים מה המצב ובדרך כלל שולחים להשגחה ולמנוחה, ומבקשים להימנע לתקופה מיחסי מין. לפעמים נותנים גם פרוגסטרון כדי להשקיט את הרחם. במקרים של סכנה לעובר, אין הרבה מה לעשות בשלב הזה, כי העובר בכל מקרה לא יכול לשרוד מחוץ לרחם בשבועות הראשונים.

דימום לא חייב להעיד על בעיה בהריון אבל מחייב בדיקה. צילום: Jim Cox, Shutterstock

דימומים בהריון מתקדם

במחצית השנייה של ההריון, ישנן כמה דרכי התמודדות עם דימומים, בהתאם למקרה:

דימומים מה אומר כתם הדם? במחצית הראשונה של ההריון: * השתרשות: מתרחשת בשלב מאוד מוקדם של ההריון ומאופיינת בהפרשה דמית חומה מהרירית. דימום זה לא צריך לעורר דאגה ולרוב מעיד על השתרשות ההריון ברחם. * הריון מחוץ לרחם: כשהדימום מלווה בכאבי בטן, מקורו עלול להיות מהריון מחוץ לרחם. * הפלה מאיימת: התחלה של הפלה. במקרה זה אין מה לעשות חוץ מלנוח ולעקוב. * הפלה פעילה: דימום מאסיבי הכולל ריקון של הרחם משק ההריון. במחצית השנייה של ההריון: * לידה מוקדמת: דימום יכול להיות סימן ללידה מוקדמת. אפשר לעכב את הלידה על ידי תרופות וכן לתת זריקות להבשלת הריאות. * היפרדות שיליה: אם ההיפרדות חלקית ובדרגת חומרה לא גדולה, האישה תישלח למנוחה ולמעקב צמוד. אם ההיפרדות מלאה או חמורה, מעודדים לידה. * שיליית פתח: במקרה זה מעבר התינוק חסום על ידי השיליה, שהתמקמה בפתח צוואר הרחם באופן מלא או חלקי. מצב זה מוביל לא פעם ללידות מוקדמות בניתוח קיסרי. * הפקק הרירי: נראה כהפרשה צמיגה חומה. הוא משתחרר בעקבות פתיחת צוואר הרחם לקראת הלידה.

לידה מוקדמת: בשלבי הריון מתקדמים, דימום יכול להיות סימן ללידה מוקדמת. בשבועות האלה, אם העובר לא נמצא במצוקה, אפשר לעכב את הלידה על ידי תרופות, וכן לתת זריקות של סטרואידים שיקדימו את הבשלת הריאות של התינוק, למקרה שאכן תיאלץ להיות לידה טרם זמנה.

היפרדות שיליה: בדרך כלל השיליה נפרדת לאחר לידת התינוק. לעיתים היא נפרדת לפני הלידה, ואז ישנן כמה דרכי התמודדות: לרוב מדובר בהיפרדות חלקית, ואז אישה יכולה להגיע עם דימום וכאבי בטן ויכולה להיות מצוקת עובר, מכיוון שכאשר השיליה מתנתקת מדופן הרחם לפני הלידה, ההיפרדות עלולה לשבש את העברת החמצן וההזנה לעובר.

במקרה כזה, חשוב מאוד לברר כמה מהשיליה נפרדו. לרוב, אם ההיפרדות חלקית ובדרגת חומרה לא גדולה, האישה תישלח למנוחה ולמעקב צמוד. אם ההיפרדות מלאה או בדרגה חמורה, לרוב מעודדים לידה, רגילה או בניתוח קיסרי, בהתאם להערכות הרופאים. ישנם כמה גורמי סיכון המביאים למצב זה: לחץ דם, עישון וגיל מבוגר.

שיליית פתח: במקרה זה, המעבר של התינוק חסום על ידי השיליה, שהתמקמה לה בפתח צוואר הרחם באופן מלא או חלקי, דבר שיוחלט לאחר בדיקת אולטרה-סאונד. השיליה, המושרשת עד הצוואר באופן מלא או חלקי, עלולה לגרום לדימומים בעקבות יחסי מין למשל, המזיזים אותה ממקומה. גם בדיקה גינקולוגית עלולה לפגוע בה ולגרום לדימום. במצב זה, המהווה חצי אחוז מההריונות, עלולים להיות סיבוכים גם לאם וגם לעובר, ולא פעם זה יכול להוביל ללידות מוקדמות, לרוב בניתוח קיסרי.

הפקק הרירי: יש גם דימום משמח, והוא מתרחש כאשר הפקק הרירי, אשר לרוב נראה כהפרשה צמיגה בצבע חום, משתחרר בעקבות פתיחת צוואר הרחם לקראת תהליך הלידה. לעיתים הוא משתחרר גם שבועיים קודם לכן. זה אחד הסימנים שהעובר צפוי להגיח לאוויר העולם בקרוב ושהצירים בדרך.

יש ספק? לכי להיבדק

איך יודעים מתי לרוץ לרופא בוכיות ומתי לנשום עמוק ולחכות שהאדום-האדום הזה פשוט ייפסק וההריון ימשיך כסדרו?
"כשיש ספק, תמיד כדאי לפנות לרופא, ואז עושים בדיקה ואולטרה-סאונד ובהתאם לתוצאות הבדיקה נבחר הטיפול. הכלל הוא שהאישה לא צריכה לדאוג, כי לרוב ההריונות ממשיכים כסדרם, אבל תמיד ללכת להיבדק. בדרך כלל, אם מדובר בדימום קל אין סיבה לדאגה. אבל צריך לזכור שעבור כל אחת התיאור של דימום הוא יחסי, ובגלל זה אין מנוס מלבדוק אותה".