תל-אביב – ניו-יורק

דירת 2 חדרים שהפכה ללופט בסגנון שנות ה-60
יעקב מנחם, אדריכל בוגר בצלאל, הקים את משרדו לפני למעלה מעשור. משרד האדריכלות שבבעלותו מתמחה במגזר הפרטי ועוסק בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים של דירות, בתים פרטיים ומשרדים. הדירה שתוכננה על ידו עבור רווק תל-אביבי בשנות ה-30 לחייו, נרכשה לאחר ביקור בסוהו של ניו יורק לפני כשנתיים. בסוהו נחשב הלופט לפתרון מגורים נפוץ מאוד, וגם בעל הדירה גר שם בלופט רחב ידיים – והתאהב. את התחושות שליוו אותו במהלך הביקור והשהות בלופט הניו-יורקי, כמו גם את התפעלותו מתפיסת תכנון המרחב הפרטי הנפוצה שם, הוא ביקש לקחת חזרה ארצה, ובהתאם לתפיסה זו לתכנן את מרחב מגוריו.
כשמדברים על לופטים, נהוג להבחין בין לופט שהוא חדר בעליית הגג המשמש לאחסון או ללינת אורחים, לבין מה שמכונה Loft apartment – מושג שנעשה פופולרי ביותר בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, כשאמנים אמריקאים רבים חיפשו את הדרך הנוחה והזולה ביותר לשלב מגורים עם חדרי סטודיו לעבודה.
הפתרון שהם מצאו היה רכישת מבני תעשיה, מפעלים וחללי מסחר גדולים שנסגרו או הועתקו למקום אחר, והסבתם לחללי מגורים מרווחים וזולים, שהתאפיינו בשפה עיצובית-תעשייתית ובמרחב פתוח, בעל תקרה גבוהה וללא קירות פנימיים. לחללים אלו העניקו האמנים השונים שהתגוררו בהם שפה וסגנון מודרני, פשוט אך עם זאת עשיר בפרטי האמנות בהם עסקו.
בעשור האחרון נעשו הלופטים המצויים באזורי הסוהו והווילג' של מנהטן למעוזה של אנשי הבוהמה הניו-יורקית, ומפתרונות מגורים בעלי אופי פשוט הפכו למבני יוקרה מושקעים מאוד מבחינה עיצובית. לאחרונה גדלה הדרישה לסוג זה של מגורים ברחבי ארצות הברית וכיום נבנים ברחבי ניו-יורק ולוס-אנג'לס לופטים שהם Ready made.
הדירה התל-אביבית המזכירה לופט קטן, עוצבה בסגנון רטרו הקורץ לשנות ה-60 והמשלב חומרים אקלקטיים. שביל הכניסה והלובי של בניין המגורים שגרתי ואופייני לאזור זה של העיר, אך הכניסה לדירה מזמנת למבקר מחזה בלתי צפוי, המנוגד למראה החוץ ולעיצוב השגרתי של דירות בעיר. מדובר בדירה המציגה בפני המבקר את כל תכולתה בבת אחת, בצורה הברורה, הישירה, המובנת והקריאה ביותר, תוך הקפדה על כל פרט ופרט המונח במרחב המחייה הנתון, ששטחו מסתכם ב-58 מ"ר אך הנראה רחב ידיים בהרבה.
חלל המגורים כולו מרוצף במשטחי גרניט פורצלן בגוון אפרפר, בגודל 60 סמ"ר, מה שמגדיל את תחושת המרחב בדירה. עיצוב הדירה בוצע בכל הרמות ובכל קנה מידה, עד לאחרון הפרטים. בעל הבית, חובב פריטי עיצוב רטרו ייחודיים, רכש בביקוריו בפריז פריטי עיצוב וכלי בית רבים, המונחים או התלויים במרחב הדירה והתורמים לתחושה המיוחדת שמעניק המקום – תחושה של מסע בזמן לפריז או ניו-יורק של שנות ה-60. את המסע הזה בזמן הצליח בעל הדירה לייבא בשיתוף פעולה עם מעצב הפנים, אל תוך מרחב המגורים התל-אביבי.
בדירה זו דבר לא נסתר מן העין. עם הכניסה מתגלה ההפתעה העיצובית באופן הישיר ביותר למבקר, אך הסגנון האדריכלי מצליח ליצור, בפשטות מסוימת, עושר רב של פרטים וחומרים. במקור הייתה זו דירת שני חדרים, והרעיון הכללי היה ליצור דירה שכל פונקציה בה מקבלת טריטוריה משלה, אך שכל הפונקציות יחד יוצרות מרחב גדול והומוגני, זאת על-ידי שינוי בגובה המפלסים ובחומר. ראשית בוצעו הריסת הקירות הפנימיים וחשיפת קונסטרוקציית הבית, מתוך רצון לשוות לדירה אופי של לופט אמיתי, על חזותו התעשייתית.
במרכז החלל ניצב עמוד בטון חשוף המחזיק קורה תומכת ה'מלווה' את הדירה לכל אורכה, והמסמנת למעשה קו חלוקה בין אזור המגורים הפרטי לציבורי. למרות שהדירה משדרת יוקרה, נעשה בה שימוש בחומרי בנייה זולים יחסית. במת חדר השינה נבנתה מעץ אורן פשוט וזול ונצבעה בגוון כהה. קירות הסיליקט המצויים בגב המיטה הם בחלקם אותנטיים ובחלקם השלמה מאוחרת. "אחת המוטיבציות הייתה ליצור דירה אופנתית, ליצור בכל הדירה מתח בין ישן לחדש", מסביר האדריכל מנחם. "במקומות בהם רצינו למשוך את תשומת הלב קיבלנו כתמי צבע, כמו הקיר האדום בחזית המטבח או קיר מחופה טפט בפינת העבודה".
מול דלת הכניסה תוכננה עמדת בר המטבח. שני כסאות בר מעוצבים, בהשראת שנות ה-60, מונחים זה לצד זה ליד דלפק הבר הנמוך. קיר הדלפק מחופה בלוח מתכת כסוף המנותק מהרצפה ליצירת תחושת אווריריות והמשכיות החלל. בשני צדי הלוח מוקמו רגלי התמיכה העשויות עץ ונגה כהה בעל מסגרת מאותו עץ. עובי הרגליים מחזק את נוכחות קיר דלפק הבר במרחב. בהמשכו של משטח העץ תוכנן שולחן פינת האוכל, שיכול להיפתח לכיוון הסלון ולשמש שישה עד שמונה סועדים. צדו הפנימי של דלפק המטבח משמש כמשטח עבודה, כעין אי בו ממוקם כיור המטבח, ארונות השירות ועמדת ההגשה.
בקיר הפנימי של המטבח, המפריד בין הדירה לשכנתה, נחשפו לבני סיליקט אותנטיות שנצבעו לבן, ובמרכזו הוצב קולט אדים מודרני מנירוסטה. לצדי הקולט ועל פני הקיר מיקם בעל הבית באופן מעניין את פרטי העיצוב השונים שרכש בשווקי אירופה ובעיקר בפריז. חלק מהפריטים עתיק או עתיק למחצה, והם מכניסים קריצה אותנטית למקום ומדגישים את עיצוב הרטרו.
חדר השינה פתוח משני קצותיו והמבקר יכול להציץ בו מכל עבר. קיר גב המיטה מחופה לבני סיליקט בגוון שמנת, בהשפעת הלופטים של ניו-יורק. גב המיטה מרופד בעור תעשייתי בצבע אדום בוהק ועל המיטה מונחת כרית לונג המדגישה, ביחד עם קרש הגב, את הקו המאוזן שבחזית הקיר. מצדה הימני של המיטה, בקיר הקרוב למבואת הכניסה, תוכנן ארון בגדים בגוון כסף מטאלי. בקיר הנגדי תוכנן מדף גבס שיוצא מחלל השינה לכיוון הסלון, עליו מונחים כלי בית ותמונות. המשכיות הקווים אופיינית לעיצוב הדירה כולה, וכל מקום בדירה רומז ומקדים את מה שמעבר לו.
על מנת להגדיר את אזור הישיבה בסלון ולהקנות לו תחושת חמימות, נעשה שימוש ברצפת עץ אלון. רצפת העץ מלבנית וקטנת מידות, ועם זאת מצליחה להסביר למתבונן את גבולות חלל המגורים ו"למסגר" את פונקצית החלל. במקום למקם טלוויזיה בדירה, תוכנן הקיר שמפריד בין חלל המגורים לחדר השינה כמסך הקרנה – הקיר נצבע בצבע שמנת ובשעות החשיכה הוא הופך למופע מרהיב של תמונות המוקרנות עליו.
חדר האמבטיה של הדירה מרווח ומשדר עיצוב נקי, בצבעים המשתלבים עם יתר צבעי הדירה, והוא נבנה על חשבון מרפסת השרות שהייתה בדירה טרם שיפוצה. חדר האמבטיה מחופה פסיפס אדום, עליו ממוקם כיור עגול ולבן המונח במרכז החלל. משטח הפסיפס נמשך לכל אורך קיר חדר האמבטיה וחודר אל המקלחון, שם הוא משמש כספסל ישיבה ומדף להנחת בקבוקי הרחצה. נישת עץ מעל האסלה, בה משוקע ארון זכוכית במסגרת עץ אדומה, משמשת כארון ספרים מודרני ואירוני, המחליף את ארגז העיתונים הישן והמוכר מחדר השירותים הרגיל. ניצול זה של שטח הקיר מותאם לאופי המשתמש ועוזר בהקניית קו העיצוב הצעיר, הרענן וההומוריסטי של הדירה.
אדריכלות ועיצוב פנים: יעקב מנחם – אדריכלים
שטח הדירה: 58 מ"ר
שפה עיצובית:</strong> רטרו אקלקטי
מיקום: רחוב שטריקר, צפון תל אביב
מתוך: מגזין DO
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה