תל אביבי בניחוח ירושלמי

אדריכלות: בר אוריין אדריכלים
שטח הבית: 170 מ"ר

לפני כשלוש שנים החליטה נ', ירושלמית מושבעת, להעתיק את מקום מגוריה לתל אביב ורכשה בית בשכונת נווה צדק. היא מספרת כי הבית, אחד משלושה בניינים שנפרשים על פני שלושה רחובות, שוכן במקום שבו עמד פעם השוק הישן של נווה צדק וכי קומפלקס הבניינים שנוצר במתחם "מזכיר שכונות ירושלמיות צפופות כמו נחלאות".

אווירה עשירה

"חברים צחקו עליי שאני עוברת מירושלים לירושלים", היא מוסיפה בחיוך. ואכן, אווירה ירושלמית משהו ניכרת גם בעיצוב הפנים של הבית. פריטי ריהוט עתיק ואתני שנאספו במשך השנים, שטיחי רצפה כבדים לצד שטיחי קיר, שילוב של אריחים ארמניים מצוירים ביד במטבח, וילונות סרוגים והמון תמונות מייצרים בבית אווירה עשירה וחמימה.

"בהתחלה התכוונתי לשנות את הסגנון וללכת על עיצוב נקי ומודרניסטי", מתוודה בעלת הבית. "מכרתי את כל הרהיטים העתיקים שלי, אבל לאט לאט נוספו לפה עוד ועוד פריטים שאהבתי, ובסוף הבית נהיה דומה לבית הקודם. כנראה שזה עניין של אופי".

החלל המרכזי רחב ופתוח, ותקרתו הגבוהה והמשופעת, שלאורכה נמתחות קורות עץ לבנות, מעניקה לו תחושה של לופט. בקצה החלל ממוקם המטבח הפתוח, ורק מחיצת עץ טיבטית צבעונית שנרכשה בחנות מרקופולו חוצצת בינו ובין הסלון. "אני מאוד אוהבת את האיור הטיבטי", אומרת בעלת הבית. "בכלל, אני אוהבת צבעים. אני לא מרגישה טוב אם אני לא מוקפת בצבע".

במרכז המטבח ניצבת שידת עץ כבדה שעליה הותקן כיור אבן בעבודת יד. "ראיתי את השידה בחנות רהיטים רגילה (הרמוני בירושלים). היא בכלל לא יועדה לשמש כרהיט במטבח", מספרת בעלת הבית, "אבל החלטתי לשבץ בשידה את הכיור ולמקם אותה במטבח". ארון תחתון נוסף עוצב בהזמנה כדי שיתאים לשידה. "זה לא פרקטי אבל אהבתי איך שזה נראה", היא מתוודה.

"יש לי בבית המון דברים שאינם פרקטיים. בסוף נשאר מה שמתאים לי לנשמה". קירות המטבח חופו באריחי חרסינה לבנים ומוסגרו בשורת אריחים ארמניים מצוירים ביד בגוני כחול וירוק, שבשוליהם עיטור מברזל מפורזל. במשטח החרסינה הלבן שובצו מדפי עץ כהים "שעלו לי גרושים כי הם היו האחרונים בחנות (חדרים)", ועליהם ווי ברזל המשמשים לתליית כלי מטבח.

תנור ברזל כבד של לה קוצ'ינה ניצב באלכסון בפינת המטבח ("לפחות הוא פרקטי", היא מחייכת), ופינת אוכל קטנה ומקסימה, המלווה את בעלת הבית שנים ומורכבת משולחן עץ מרובע ומשני כיסאות בעלי מושב קש קלוע, משלימה את האווירה הכפרית במטבח.

ממזרח וממערב

הסלון מורכב מאוסף אקלקטי של רהיטים ממקורות שונים. "הכורסה הדמשקאית שניצבת בפינה מלווה אותי כבר 30 שנה", מספרת בעלת הבית. "מצאתי אותה זרוקה ברחוב בירושלים ללא תחתית או מושב, ובמהלך השנים שיפצתי אותה בכל פעם קצת, עד שרופדה מחדש והגיעה למצבה הנוכחי". לידה עומדות ספה דו-מושבית מאנגליה ועליה שפע כריות בגוונים חמים וצמד כורסאות ג'ורג'יאניות בגוון בורדו. "הן היו שייכות למרצה שלי באוניברסיטה", היא אומרת. "כשהוא חזר לארצות הברית הוא ארגן מכירה של רהיטיו, ואני זכיתי בצמד הכורסאות וריפדתי אותן מחדש".

מראה כללי של סלון המורכב מאוסף כורסאות ממקומות שונים, שרובן שופצו ורופדו מחדש

ארון עץ גדול בעל ויטרינות זכוכית (הרמוני) מכסה את אחד מקירות הסלון ומשמש לאחסון אוסף הכוסות של בעלת הבית, ובסמוך לו ממוקמת ספריית עץ גדולה ועמוסת ספרים. פינת האוכל המרכזית בבית מורכבת משולחן עץ עגול המוקף בארבעה כיסאות. בעלת הבית מספרת שפלטת השולחן עשויה מגלגל של כרכרה שמקורה באירופה של המאה ה-18. הרווח בין חישורי העץ של הגלגל מולא בעץ אלון, והמשטח צופה בלוח זכוכית עגול שחושף את מרקם העץ העשיר שמתחתיו. ארבעת הכיסאות סביבו מצטיינים במראה עתיק ומרופדים בבד בצבע בורדו, אחד הצבעים הדומיננטיים בבית.

סמוך לפינת האוכל ניצב ספסל עץ בעל מראה אתני (מרקופולו) וגם עליו מונחות כריות ישיבה בגוון סגול-בורדו. בדומה לשאר חדרי הבית, גם חדר העבודה מתאפיין בקו עיצובי המשלב רהיטים בסגנון עתיק וכבד עם פריטים בסגנון אתני וצבעוני. וכך, במרכזו של החדר בולט שולחן עץ בעל מראה עתיק ומסולסל הניצב על גבי שטיח פרסי אדום, ואילו בפינת החדר ניצבת שידה הודית, המצוירת אף היא בגוני אדום.

ריהוט בסגנון עתיק וארון לספרים בנושאי יהדות בחדר העבודה

אוסף של תמונות ממקורות שונים ממלא את קירות הבית, חלקן ציורי שמן מעשה ידיה של בעלת הבית, חלקן הדפסים או עבודות על נייר שנרכשו במקומות שונים, וברובן חוזרים נושאים יהודיים ורוחניים, כמו בליטוגרפיות לציוריו המוכרים יותר של מארק שאגאל או בעבודותיה של יעל אבי יונה, ציירת המתמחה בציורי קבלה. על שידה מצוירת בכניסה לבית ניצבת עדות נוספת לעניינה של בעלת הבית בנושאים יהודיים – ספר תנ"ך כבד ומפואר משנת 1790, ראשית ימי הדפוס, מאויר באיורים צבעוניים וכרוך בכריכת עור מעוטרת בזהב.

מטבח בסגנון כפרי-עתיק

פרחים בשפע

את המראה העשיר משלימים זרי פרחים מלאכותיים רבים הפזורים בחלל, רובם בוורוד, סגול ובורדו. "כל הבית מלא בפרחים מלאכותיים", מאשרת בעלת הבית. "אני מאוד אוהבת פרחים בבית ולא יכולה לקנות כמות כזו של פרחים טריים כל שבוע, אז ייבאתי את המנהג של הזרים המלאכותיים מאירופה. אני רוחצת אותם פעמיים בשנה, וכך הם נראים טריים כל השנה".

מרפסת פורחת המחופה בדק עץ יוצאת מן הסלון ומכניסה אף היא את החוץ פנימה. בעלת הבית מספרת: "בביתי בירושלים הייתה לי חצר שממש נכנסה הביתה. גם כאן עשיתי גינת עציצים במרפסת, ואת החסר אני משלימה בכך שאני ממלאת את הבית בפרחים". גם במרפסת ניכר מגע ידה הירושלמי, הן בשולחן העגול המחופה אריחים ארמניים מצוירים והן בעציצי חרס גדולים, בהם צמחי קקטוס שהובאו מביתה בירושלים.

מרפסת פורחת מחופה בדק עץ היוצאת מן הסלון ומכניסה קצת מהחוץ פנימה

"הבסיס במרפסת הוא צמחייה ירוקה בשילוב של פרחים עונתיים שאני מחליפה מפעם לפעם", מסבירה בעלת הבית ומצביעה בגאווה על רקפות קטיפתיות הפורחות מתחת לצמחים טרופיים בעציצי חרס גדולים. מרפסת קטנה יוצאת גם מחדר השינה ותורמת לאווירה הפסטורלית והרומנטית בחדר, המרוהט ברהיטים כבדים ובאריגים בעלי מראה עשיר. במרכז החדר מיטה וארון מעץ דובדבן שנרכשו בהרמוני לצד שטיחים אתניים בגוני בורדו, וילונות מאריג פרחוני בלבן ואדום ושפע של תמונות כמו בשאר חלקי הבית.

שטיחים פרסיים ווילונות פרחוניים תורמים לאווירה רומנטית וחמימה בחדר השינה