תיק תקשורת

על הנהג הצעיר מחברת התיירות בטביליסי הוטל לנסוע לשדה התעופה ולקחת אורח שמגיע מאוסטריה לעיר טלאבי. הייתה רק בעיה אחת: הנהג לא מדבר מילה באנגלית

88 שיתופים | 132 צפיות

את הסיפור הבא שמעתי מניני מורבאנידזה, מדריכת תיירים ומנהלת בחברת תיירות בטביליסי, גיאורגיה. ניני, אשה צעירה ורצינית, נשבעה שהסיפור אמיתי, שלא שינתה בו אפילו פרט אחד קטן ושיש לה עדים נוספים שיכולים לאשר אותו. מדובר במקרה פשוט של מפגש בין תרבויות. לא דרמטי במיוחד, אבל מעורר מחשבה. אני כמובן נוטה להאמין לה ומביא אותו מפיה, כלשונו.

"יש לנו בחברה נהג אחד, בחור צעיר שרוצה מאוד להצליח, משקיע מאמצים בעבודה וזוכה כאן להערכה רבה. יש רק בעיה קטנה אחת – הוא לא מדבר אפילו מילה באנגלית. באחד הימים הוטלה עליו משימה פשוטה – לנסוע לשדה התעופה של טביליסי, לפגוש אורח שמגיע בטיסה מאוסטריה ולהסיע אותו לעיר טלאבי (Telavi), כשלוש שעות נסיעה. כמו במקרים רבים כאלה צויד הנהג בשלט, עליו נכתב שמו של האורח. רגע לפני שעזב את המשרד ביקש הנהג שאלמד אותו שני משפטים פשוטים באנגלית: "שלום, אני הנהג שלך", ו"האם אוכל לעשן במכונית בבקשה". הבקשה השנייה אינה חריגה במיוחד בגיאורגיה, ראית כבר שאנחנו חיים בארץ בה נוהגים לעשן כמעט בכל מקום.

הנהג שינן את שני המשפטים, מלמל לעצמו את המילים באנגלית ויצא לדרכו. שעה לאחר מכן טילפן אליי האורח האוסטרי ובקול מבוהל מאוד ביקש שנשלח מיד מחליף לנהג. עם הנהג הזה, הסביר, הוא אינו מוכן להמשיך ולנסוע אפילו דקה אחת נוספת.

ניסיתי להבין מאיפה הוא מטלפן והסתבר שהם חונים בתחנת דלק, לא רחוק משדה התעופה, כלומר בילו יחד פחות מחצי שעה. ניסיתי להבין על מה המהומה. הנהג הצעיר הוא בחור חביב, שמעולם לא נתקלנו איתו בשום בעיה. מה כבר יכול להיות דרמטי כל כך? מה קרה ביניהם במשך חצי השעה שבילו ביחד?

'הוא לא נורמלי. אני פוחד שיתקיף אותי', הייתה תשובתו החדה של האוסטרי.

מה בכל זאת קרה?, ניסיתי לדובב אותו.

'הוא צועק עליי ומתחנן וממלמל דברים לא ברורים. הוא נראה כאילו עוד רגע יפרוץ בבכי. כל זה מאוד לא מקצועי מצדכם. אני חושד בו שהוא שתוי לגמרי. איך אתם מעסיקים נהג שיכור? באוסטריה זה לא היה קורה.'

ביקשתי כמובן לדבר עם הנהג הצעיר.

הוא נשמע שקט, רגוע וכלל לא שיכור. הוא אמר שאינו מבין בכלל על מה המהומה. ביקשתי שיספר בדיוק מה קרה ואז הסביר שהכל התנהל בדיוק כמתוכנן. הוא חיכה לאורח עם השלט בידו, זיהה אותו בקלות וניגש אליו מיד לאחר שיצא מאולם הנוסעים.

אז הושיט את ידו לשלום ודקלם את המשפט שלימדתי אותו במשרד – May I smoke in the car please? האורח האוסטרי הביט בו במבט תוהה, הנהן ולחץ את ידו.

לאחר מכן הלכו לחניון, העמיסו את המזוודות והחלו בנסיעה. חמש דקות לאחר מכן פנה הנהג לאחור, ודקלם לנוסע את המשפט השני שלמד הבוקר: Hallo. I am your driver. האוסטרי לא הגיב כלל לפנייה זאת ולכן החליט הנהג להתחשב בנוסע, לדחות קצת את תשוקתו לעשן והמשיך בנסיעה. עשר דקות חלפו והוא החליט לנסות שוב בנימוס. הוא פנה לאחור ואמר Hallo. I am your driver.

'אני לא יודע מה קרה' הסביר הנהג, אבל הוא לא נראה מרוצה. המשכנו לנסוע ואז רבע שעה לאחר מכן פניתי שוב ואמרתי פעמיים כמעט בתחנונים Hallo. I am your driver. Hallo. I am your driver. כאן הוא נכנס ממש ללחץ. סימן לי לעצור בתחנת הדלק והוציא את המזוודות שלו מהמכונית. אין לי מושג מה קרה ולמה. מצדי שיעשה מה שהוא רוצה, אני מעשן לי כאן את הסיגריה שלי בשקט. אפילו הצעתי לו אחת ואמרתי שוב Hallo. I am your driver, אבל הוא מתרחק ממני וצועק שאני משוגע ושיכור.

הנסיונות לשכנע את האוסטרי שמדובר בטעות לשונית קלה בלבד, חילופי משפטים וכישלון למערכת החינוך הגיאורגית, לא עלה יפה. האוסטרי התעקש, ואנחנו נאלצנו לשגר נהג מחליף. הפעם בחרנו מישהו מבוגר הרבה יותר, שלא מעשן כבר יותר מעשר שנים. הבהרנו לו גם שאין צורך שיציג את עצמו. 'רק תנהג בשקט, זה הכל'."

משה גלעד – עיתונאי, כותב ב"הארץ"