כוכבת "בלאדי מורי": "חשבתי שתמיד יהיה לי קשה, ואז הגיע השינוי"

אביב פנקס למותג אבישג ארבל | צילום: שי כהן ארבל
אביב פנקס למותג אבישג ארבל | צילום: שי כהן ארבל

השחקנית אביב פנקס ("בלאדי מורי") זורחת בהיריון מתקדם, ומספרת על השינויים בהרגלי הטיפוח והתזונה שנולדו עם הבשורה המשמחת. לצד חווית ההיריון, היא חוזרת להתמודדות עם מותה הפתאומי של אמה, ומשתפת בדברים הקטנים שעזרו לה לצמוח מתוך האובדן ולגלות כוחות חדשים

88 שיתופים | 132 צפיות

אביב פנקס (33), שחקנית ("בלאדי מורי", "המזח", "אזהרת מסע: אתונה"), תסריטאית, פרזנטורית של רשת אפריל ובחודש השביעי להריונה מככבת בצילומים למותג בגדי ההיריון "אבישג ארבל". נשואה למוזיקאי גיל לנדאו ("לולה מארש"), מתגוררת בתל אביב

>> מסכת קינואה וטיפול כל שבועיים: סודות הטיפוח של תמרה אהרוני

שגרת טיפוח

"יש לי סוג עור מעורב, ועד גיל 24 בערך לא ממש התעסקתי בטיפוח. גדלתי בקיבוץ עין הכרמל וכל החיים הייתי בים, ככה שאת כל עניין ההתגנדרות פגשתי בפעם הראשונה רק על סט הצילומים. בגיל 24 הייתה לי התפרצות אקנה, בדקתי רופאי עור וניסיתי תרופות, ולראשונה הגעתי לקוסמטיקאית – והטיפול עזר. אני מתחילה את שגרת הטיפוח עם סבון קצף של נוי פשה, ואז מורחת קרם לחות עם הבהרה של דרמלוסופי. אני מקפידה על שימוש בקרם הגנה של לה רוש פוזה, וגם בבית אני שמה אותו, בגלל כל המסכים והשמש שנכנסת אלינו הביתה מהחלון. בזה מסתכמת שגרת הבוקר שלי. בערב, במקלחת, אני משתמשת בסבון של ד"ר פישר שמבוסס על שיבולת שועל, ובקרם גוף לתינוקות – גם הוא של ד"ר פישר".

סבון קצף של נוי פשה. 189 ש"ח | צילום: יח"צ
סבון קצף של נוי פשה. 189 ש"ח | צילום: יח"צ

קוסמטיקאית

"הקוסמטיקאית שלי כבר כמה שנים היא נוי פשה מאור יהודה. היא עשתה לי שינוי בטקסטורה של הפנים, ואני סומכת עליה בעיניים עצומות. אני מבקרת אצלה כל שלושה שבועות לניקוי עמוק, הוצאת שחורים וטיפול עם מכשור בסימני האקנה ובפיגמנטציה. לפני ההיריון היא טיפלה בי גם בעזרת חומצות, ואחזור לזה אחרי לידת הבן הבכור שלי".

אנטי אייג'ינג

"אני לא שם, כי אני לא צריכה, חמסה. אבל אני מודה שאין לי רתיעה מההזדקנות, אני אוהבת את זה. בעיניי קמטים זה יפה. תראו למשל את השחקנית ג'יימי לי קרטיס – היא מלאה קמטים, ואני נהנית לראות אותה על המסך".

איפור

"יש לי הצתה מאוחרת גם בזה. ביום־יום אני כמעט לא מתאפרת, ובעיניי להתאפר בצורה טבעית זה הכי יפה. יש כל מיני מוצרים שאני מרגישה שהם מרימים לי – למשל, הטינט של בנפיט. אני מורחת אותו כסומק, על השפתיים, עם נגיעה על העפעפיים העליונות וקצת על האף. ולא, אני לא נראית כאילו השתזפתי באילת, אבל התוצאה היא מראה פרשי. יש לי גם שפתון אהוב של מאק, בגוון חום־סגלגל בהיר, ואני משתמשת במסקרה של מייבלין ניו יורק".

מסקרה של מייבלין ניו יורק. 45 ש"ח | צילום: יח"צ
מסקרה של מייבלין ניו יורק. 45 ש"ח | צילום: יח"צ
טינט של BENEFIT. מחיר 19.90 דולר, להשיג בג'יימס ריצ'רדסון דיוטי פרי | צילום: יח"צ
טינט של BENEFIT. מחיר 19.90 דולר, להשיג בג'יימס ריצ'רדסון דיוטי פרי | צילום: יח"צ

בושם

"ריח מאוד חשוב לי, ואני אוהבת ריחות פירותיים, פרשיים, כאלה של ניקיון – לא כבדים ולא מתוקים. מגיל 16 אני עם הבושם BE DELICIOUS של DKNY, ובחשבון פשוט – 17 שנה. לאחרונה ניסיתי גם בושם של פנה דורה שאהבתי, אז עכשיו יש לי שני בשמים".

בושם Pana Dora של Scandic. מחיר 1,100 ש"ח | צילום: יח"צ
בושם Pana Dora של Scandic. מחיר 1,100 ש"ח | צילום: יח"צ

שיער

"השיער שלי חלק ודי מלא. אני חופפת יום כן, יום לא, ומשתמשת בשמפו ובמרכך של קרליין. לאחרונה התחילו להגיע השערות הלבנות – עניין תורשתי אצלנו – והתחלתי לצבוע. מעצב השיער שלי הוא מאור קידושים, ואני מגיעה אליו הביתה אחת לחודשיים לצביעת שורשים. בדרך כלל אני מספרת את עצמי, כי אין לי סבלנות לבלות במספרה. בביקור האחרון שלי ביוון ניסיתי שמן שיער על בסיס שמן זית, והשיער היה מלא ברק בקטע מדהים, אז כנראה שאמשיך עם זה".

 

שמפו של קרליי. מחיר 12.9 ש"ח | צילום: טל אזולאי
שמפו של קרליי. מחיר 12.9 ש"ח | צילום: טל אזולאי

גבות

"יש לי גבות רגילות – לא דקות ולא עבות – ואני שומרת על הצורה שלהן אצל דויד ביטון, שהוא אמן מדהים ומטפל בהן בחוט. מאז שאני אצלו, הגבות שומרות על הצורה שלהן. בהיריון שיער הגבות צומח לאט יותר, אז אני מגיעה אליו אחת לשלושה חודשים".

מני-פדי

"אני אוהבת ציפורניים מסודרות, ואני מטפלת בהן אצל שושקה בתל אביב. אני מגיעה לשם אחת לחודשיים, ורק מסדרת את הצורה שלהן – כי בידיים אני לא שמה לק. אני עושה שם גם פדיקור עם צבע".

כושר

"אני מאוד גרועה בלהתמיד בספורט. רקדתי בלט במשך 15 שנה – זה היה האוויר שלי – וכשהפסקתי, לא מצאתי את עצמי באימוני אירובי וכוח, ואני לא מתחברת למכוני כושר. בהיריון התחלתי לעשות אימוני יוגה ופילאטיס מותאמים, והלוואי ואפשר היה להמשיך עם זה גם מחוץ להיריון. גיליתי את התנועה, אז אני מתכננת להמשיך להתנסות ביוגה ופילאטיס, ואולי גם בשחייה אחרי הלידה. אני רוכבת על אופניים בעיר, ופעם גם נהגתי ללכת הרבה ברגל, אבל עכשיו עם הבטן והחום – זה כבר פחות אפשרי".

תזונה

"אני רזה באופן טבעי כל חיי, אין לי תנודות במשקל, הייתי מאלה שאוכלות מה שבא להן – ובעיקר בא לי מתוק. אפילו הייתי מתחילה את היום עם פרוסה עם שוקולד למריחה או קרואסון שוקולד, כשהייתי רעבה אכלתי פסק זמן או טורטית, ואחר הצהריים גלידה. השינוי קרה בשנה שעברה, אחרי שחזרתי מצילומים באתונה, שם קצת יצאתי משליטה עם עניין המתוק. פניתי לתזונאית קרן אן גיימן, והבנתי כמה סוכר אני מכניסה לגוף שלי. מאז שהיא מלווה אותי, שיניתי הרגלים – אבל היא לא לוקחת אותי למקום פנאטי. היום, ארוחת הבוקר שלי כוללת יוגורט עם גרנולה שאני מכינה בעצמי. בצהריים אני אוכלת מנת חלבון – עוף, ובימים כתיקונם גם דגים, אבל לא בהיריון – עם תוספת של עדשים, פחמימה, או ירקות. עד לפני שש שנים לא נגעתי בירקות, והיום סלט ירקות הוא אחד הדברים האהובים עליי. במקום המתוק של הצהריים אני אוכלת פרי, אבל אני כן אוכלת עוגה או חתיכה של שוקולד פעם ביום. בערב אני אוכלת סלט, חביתה מושקעת עם בצל ופטריות, ופיתת כוסמין. יש שני דברים שאני לא מכניסה לפה: זיתים ואבוקדו. בעלי מנסה לשכנע אותי לגבי האבוקדו שהוא בריא, אבל הוא פשוט לא עובר לי, בעיקר בגלל איך שהוא נראה. מה שחסר לי היום בתזונה זה ניגירי סלמון – שיחזור אל הצלחת שלי אחרי הלידה".

אביב פנקס למותג אבישג ארבל | צילום: שי כהן ארבל
אביב פנקס למותג אבישג ארבל | צילום: שי כהן ארבל

טיפ לחיים

"איבדתי את אימא שלי לפני חמש שנים. היא הייתה בת 56, אישה בריאה, ופתאום היא מתה מדום לב. כשקורה לנו אסון, או שאנחנו עוברות משבר אישי מכל מיני סיבות, אנחנו מרגישות תקועות. זה גם מה שאני הרגשתי. חשבתי שתמיד אהיה עצובה ושיהיה לי קשה, עד שלמדתי לראות את השינוי. הבנתי שאף יום אינו דומה ליום האתמול, הכל זז כל הזמן, ואנחנו צריכות להיות במודעות כדי לראות אחרת את הדברים: מזג האוויר, קצב ההליכה, האנרגיה השונה בשיחה, דברים קטנים שנותנים לנו תחושה של התקדמות והתפתחות. היום אני שמה לב כשהשמש יוצאת, מצליחה להתמיד במדיטציות ואפילו לנשום אחרת. גם הכתיבה עוזרת לי לפרוק מחשבות וחלומות שחלמתי. כל מיני שינויים קטנים הופכים להיות משמעותיים, והמשא על הכתפיים פחות כבד. שאלתי חברה של אימא שלי מה אעשה בלעדיה עכשיו בהיריון, והיא ענתה לי שהתיק של האובדן והצער עדיין יהיה שם, שהחוסר יהיה גדול, אבל שהשרירים שלי יותר חזקים היום בשביל לשאת את זה.

"טיפ נוסף הוא לשים לב במי אנחנו מקיפות את עצמנו. כשאת עוברת משבר אז קל לאנשים להיות שם בשבילך, אבל אני חושבת שדווקא כשאנחנו בשיא חשוב להרים ולפרגן לנו. זאת בעיניי חברות אמת. עבדתי קשה בשביל לוודא שהאנשים שמקיפים אותי הם איתי גם בטוב, ולא רק ברע. למדתי את זה מהזוגיות שלי. גיל בעלי היה שכן שלי, הוא חיזר אחרי במשך שנתיים, וכשראיתי אותו עברתי לצד השני של הרחוב. הייתי עסוקה עם כל מיני דבילים. הוא ידע שניפגש בסוף, ובשנייה שהכרנו מקרוב, הבנתי שהוא כל מה שהייתי צריכה בחיים. בזכותו אני יודעת שזוגיות היא המראה הכי מוחלטת למי שאת, לחלקים שאת אוהבת בך יותר ופחות. ואני מוקפת בחבר הכי טוב שלי".