תינוקות. לא מה שחשבתם

כשאתם הולכים ל"בייביז" ( Babiesצרפת, 2010), אל תצפו לסרט חמוד עם פס-קול מרגש של עשרות כלי קשת ותינוקות בלונדיניים מחייכים. צפו לעשרות תינוקות מחייכים ממקומות שונים בעולם, שלכל אחד מהם יש אופי, אבל לכולם מאפיין אחד. הם תינוקות, ויש להם אימהות.

הסרט מלווה ארבעה תינוקות מארבע ארצות בעולם, מרגע לידתם ועד צעדיהם הראשונים. במהלך הסרט מוצגות נקודות ההשקה בין התינוקות, על-אף שאחת מהן נולדה בשבט נמיבי, אחר נולד במונגוליה, תינוקת נוספת הגיחה מרחם אמריקאי ותינוק רביעי נולד לתוך השאון היפני.

זה לא סרט מתקתק, אבל הוא יסחט מכם חיוך רחב. זה לא סרט רגיל, אבל תרגישו בו הרבה שגרה. מה שכן, זהו סרט שמצולם נפלא. הוא צבעוני בכל המובנים – באופי הצילום, בדמויות המופיעות בו וגם בקונספט. זה פשוט סרט שכיף לראות.

סביר להניח שרבים יגדירו את "בייביז" כסרט "אמנותי", היות שאין בו קו עלילה מוגדר וברור, אין בו דיאלוגים ופס הקול שלו מינימליסטי ביותר. אבל יש בו המון נשמה, אהבה וחיוך, שהם בעצם אבני הבניין של החיים שלנו. לא?

לכו לראות, אם יש לכם אומץ.

בבתי הקולנוע מ-2 בספטמבר 2010.