10 ימים של מסע מעורר חושים שמציג את הפנים היפות של יפן
מסע מרתק בין שש ערים באי הונשו שבמרכז יפן, שחרתו על דגלן להנציח את סיפורו של חסיד אומות העולם היפני צ'יאונה סוגיהארה
את השם צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּו) סוּגִיהַארַה, שמעתי, אני מודה, בפעם הראשונה, וכך גם את סיפורו המדהים כמי שסייע להצלתם של אלפי יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה (ראו בסוף הכתבה). אבל ביפן סוגיהארה נחשב לגיבור לאומי. לצד הספרים הרבים שנכתבו עליו, הסרטים שהופקו והמוזיאונים שהוקמו לזכרו, נוסד ב־2015 ועד משותף לשש ערים במרכז יפן, שלהן קשר לסיפור חייו של סוגיהארה. הערים הן יאוטסו (Yaotsu), העיר שבה נולד, נגויה (Nagoya), העיר שבה למד, עיר הנמל צורוגה (Tsuruga), שאליה הגיעו הפליטים היהודים, וכן טאקיאמה (Takayama), קנאזווה (Kanazawa) ושירקאווה־גו (Shirakawa-go). יחד ערים אלה יוצרות את נתיב סוגיהארה, שמזמין את המטיילים לעבור בין תחנות החיים שעיצבו את דמותו של האיש, ובין הנופים המגוונים והמרהיבים של המדינה המרתקת הזו. איש אחד. שש ערים. עשרה ימים של מסע מרתק המעורר את כל החושים.
>> איפה ישנים בטירה אירופאית ב-30 יורו ללילה?
יאוטסו – פארק גבעת האנושיות
העיר יאוטסו שוכנת על גדות נהר הקיסו שמוצאו באלפים היפנים, במחוז גיפו. יאוטסו היא עיר הולדתו של סוגיהארה והלב הפועם של העשייה החשובה למען הנצחתו. חלקה המרכזי של העיר נמצא בעמק מוקף הרים וחלקים נוספים שלה שוכנים בהרים מסביב. הסיור בעיר עובר ברחובות צרים אל מול בתי עץ קטנים ומלווה בתחושה של זמן שנעצר, עובדה ההופכת את המפגש עם ראש העיר המקדם את הקשר עם ישראל (ובין היתר גם את היציאה של תלמידי חטיבות הביניים בעיר למסע לפולין מדי שנה) למדהים ומרגש במיוחד.
מרכז הפעילות להנצחת זכרו של סוגיהארה נמצא בפארק גבעת האנושיות (The Hill of Humanity Park) שם נמצא היכל הזיכרון The Chiune Sugihara Memorial Hall והאנדרטאות לזכרו. היכל הזיכרון שוכן במבנה מרשים ועשוי כולו מעץ ברוש יפני הגדל בהרים שבמחוז. סיור בהיכל יוביל אתכם במסלול חייו של סוגיהארה ובמסלול הארוך שעברו הפליטים מליטא ליפן, באמצעות לוחות זכוכית מרשימים המציגים את סיפור חייו ואת סיפור הפליטים, סרטון וידיאו ועמדות אינטראקטיביות בשלוש שפות, כולל עברית. מבנה ההיכל טובל במרחבים ירוקים ובעצים המדגמנים בתקופת הסתיו אדום, כתום וצהוב, הצבעים המרהיבים של השלכת.
במרכז הפארק אנדרטה סימבולית הנראית כמו חליל פאן גדול מוקפת מים. מדי שעה היא הופכת למזרקה המפיצה מים וצלילים האמורים להעביר את התקווה לשלום. את הרצון הזה להפיץ לעולם את ערכי האנושיות שיצק סוגיהארה במורשתו, פוגשים גם באנדרטת פעמוני השלום הנמצאת על גבעה רמה במעלה הפארק, המשקיפה על חלקה התחתון של העיר ועל הנהר החוצה אותה. שלושה חרוטים בנויים ממשטחי אבן צרים (בדמות האשרות שעליהן חתם סוגיהארה), ובראש כל אחד מהם פעמון. על כל אחד מהם חרוטה מילה: "נשמה", "אומץ" ו"אהבה". המבקרים בגבעה מצלצלים בפעמונים ומפיצים את המסר הזה אל העולם.
הביקור ביאטוסו מגלה עוד נופים מרהיבים ופינות חמד: Goho Waterfalls park: פארק יפהפה עם חמישה מפלים עטופים צמחייה עבותה ירוקה מנוקדת באדום, כתום וצהוב, צבעי השלכת המרהיבים, גשר אדום יפה ועמדת תצפית מעץ שבה אפשר לשבת ופשוט ליהנות מהשלווה ומכל היופי הטבעי הזה.
קוקאי (KU-KAI): מסעדה מקומית קטנה ומקסימה שבה אפשר ליהנות מהטעמים המקומיים, בין היתר מכמה סוגי ראמן (מנת מרק אטריות יפניות) טעימים להפליא, לצד בירות מקומיות שוות, סאקה מקומי (ביאוטסו שלוש מבשלות סאקה עם היסטוריה ארוכה), דיונונים מטוגנים ועוד.
קמקי (Kameki): בחנות הממתקים המקסימה הזאת תוכלו להתענג על עוגיית הקוריקינטון (Kurikinton), עוגיית הערמונים הייחודית ליאוטסו והטעימה להפליא. ביאוטסו אפשר למצוא עצי ערמונים כמעט בכל מקום, גם בדמות הבובה המייצגת של העיר. שווה לעצור כאן לאתנחתא קלה וליהנות לצד העוגייה גם מכוס תה יפני.
נגויה – בין מסורת לחדשנות
נגויה (Nagoya), העיר הרביעית בגודלה ביפן, שוכנת לחוף האוקיינוס השקט ומשמשת גם כעיר נמל. במרחב קטן, סמוך לבית הספר התיכון שבו למד סוגיהארה, עומדת אנדרטה גדולה לזכרו – פסלי ברונזה שלו ושל משפחת פליטים יהודית המקבלת מידיו את הוויזה המיוחלת, ומאחוריהם קיר גדול חצי עגול שעליו חרוטים בין היתר שמות הניצולים וסיפור חייו של סוגיהארה. את הסיפור הזה מספרים גם בבית הספר היסודי שבו למד, שם הכינו פורטרט גדול של האיש שנוצר מאלפי תצלומים קטנים של בית הספר. בספרייה אפשר למצוא כמה מהספרים שנכתבו עליו ובחצר ניצב פעמון גדול שבדומה לאנדרטה הנמצאת בעיר הולדתו יאוטסו, הצלצול בה נועד להכריז על משהו טוב שקרה.
נגויה, כמו כל עיר גדולה, מזמנת עוד כמה אטרקציות מעניינות למבקרים: טירת נגויה (Nagoya Castle): הסמל של העיר. על ראש הטירה שנבנתה ב־1615 מתנוססים דולפינים מוזהבים. כיום המבנה היחיד הפתוח לקהל הוא ה־Honmaru, שחזור של בית ההארחה של השוגון, שנשרף (עבודת שחזור שנאמדה בכ־150 מליון דולר). הסיור בטירה עובר בין החדרים המשוחזרים וחושף את ציורי הקיר המרהיבים שעיטרו את הקירות והתקרות ואת הארכיטקטורה המסורתית.
מוזיאון טויוטה Toyota Commemorative Museum of Industry and Technology: אטרקציה לכל חובבי הרכב (אבל לא רק) שיוכלו לראות כיצד החלה תעשיית הרכב היפנית ממכונת נול אחת מוצלחת במיוחד. מרתק לפגוש בדגם הטויוטה הראשון וברובוט ענקי ומתקדם שמדגים איך מרכיבים היום מכונית, וגם באחד קטן וחביב במיוחד שמנגן על כינור. מוזיאון הרכבות SCMAGLEV and Railway Park: אוסף מרשים של 39 קרונות רכבת שפרשו לצד דגמי רכבות השינקסנן והמגלב החדישות ביותר הנוסעות במהירות של יותר מ־250 קמ"ש. כלבו טאקשימאיה (JR Takashimaya): לצד מותגי הלבשה יוקרתיים, מוצרי קוסמטיקה, פריטים לבית ועוד כל מה שאפשר למצוא בכלבו הענק הזה, שווה להקדיש זמן לשתי הקומות התחתונות שלו המוקדשות לאוכל, כל מה שרק תרצו. קונדיטוריה יפנית ומערבית, מנות אוכל מוכנות מוגשות באופן אסתטי ומרהיב, מטוגנים וסושי בשלל צורות וצבעים, ירקות, פירות ומצרכים, אלכוהול, דברי מתיקה ועוד ועוד. חגיגה לעיניים ולחך.
צורוגה – חוף מבטחים
כשעומדים מול הנמל הרחב של העיר צורוגה (Tsuruga) הנמצאת במחוז פוקוי אפשר בהחלט לדמיין את אלפי הפליטים היורדים מהאונייה אל העיר אחרי המסע הארוך, נושמים לרווחה ומאושרים ביודעם שהגיעו לחוף מבטחים. על מדרכה בשטח הרציפים הישנים מסומנת הנקודה המדויקת שממנה ירדו הפליטים מהספינות ומולה עומד להיפתח השנה מוזיאון חדש גדול יותר. בינתיים אפשר לשמוע ולראות את סיפורם של הפליטים ושל סוגיהארה במבנה המוזיאון המקסים Port of Humanity Tsuruga Museum באמצעות סרט ומיצגים שונים ומרגשים.
צורוגה מציעה למבקרים עוד כמה אתרים מעניינים. Diorama Building: לא רחוק מהמוזיאון עומדים שני מבני אבן אדומים גדולים בהם מוצג דגם ענק של העיר (באורך 27 מטר וברוחב של 7.5 מטרים) ובקנה מידה מרשים ביותר הממחיש את ההיסטוריה של צורוגה ואת סיפורם של הפליטים היהודים.
שוק הדגים Nihonkai Sakana Machi: חוויה קולינרית ייחודית רב חושית העוברת בין יותר מ־60 חנויות ודוכנים המציגים את מיטב התוצרת הימית המקומית המגיעה היישר מהנמל. בין היתר תמצאו שם שלל מיני דגים, לובסטרים וקיפודי ים לצד מזכרות, משקאות מקומיים, דברי מתיקה ועוד ועוד. בין הדוכנים נחבאות כמה מסעדות קטנות שם תוכלו לדגום מנות שנוצרו במקום ממוצרי השוק הטריים.
מקדש Kehi Jinga: למקדש (שנבנה על פי עדויות בשנה 702) חשיבות לאומית לא מעטה בשל השער הייחודי שלו המתנשא לגובה 11 מטר ונחשב לאחד משלושת שערי העץ הגדולים ביותר ביפן. השער הוא שער יפני מסורתי הקרוי Torii Gate ונמצא לרוב בכניסה למקדשי שינטו. יש לו שני עמודים ניצבים הנושאים שתי קורות אופקיות והוא צבוע בצבעי אדום־כתום. לא רחוק מהמקדש אפשר להתרגע, איך לא, עם תה ירוק יפני בחנות התה היפה Genzo Nakamichi.
טאקיאמה – מסע אחורה בזמן
כשמגיעים לטאקיאמה השוכנת באזור הידה ההררי שבמחוז גיפו ומהלכים בלב העיר העתיקה שהשתמרה להפליא אפשר לחשוב שאנחנו ניצבים בסרט יפני. הטיול בעיר הקסומה המוקפת הרים ועצים, הוא מעין מסע אחורה בזמן דרך הרחובות הישנים הצרים, בתי העץ הקטנים, חנויות האומנות המסורתית והאתרים היסטוריים.
טאקיאמה ג'ינייה (Takayama Jinya): היה המרכז הממשלתי של אזור הידה עוד מתקופת אדו (Edo) זהו המרכז היחידי שנשאר מתקופה זו ביפן. הוא פתוח לקהל ואפשר לסייר בו ולהתרשם מהתנהלות החיים בתקופה זו, כולל שיטות העינויים והעונשים שהוטלו על מפירי חוק.
שוק הבוקר Miyagawa Morning Market: אחד משני שוקי הבוקר הפופולריים בעיר. דוכני שוק מיאגאווה פרוסים על גדת נהר זורם, לצד גשר אדום ונוף של הרים ועצים, ומציעים שלל דוכני ירקות פירות ומיני מטעמים מסורתיים לצד מזכרות וחפצי אומנות.
מבשלת סאקה Funasaka Shuzo: בעלת מסורת של 200 שנה בייצור סאקה איכותי (וגם כשר). תוכלו ליהנות גם מטעימות וגם מארוחה טעימה במסעדה שבקומה השנייה, וכמובן להצטייד בבקבוקי סאקה הביתה ובעוד כל מיני פריטים יפים לעצמכם ולבית.
יצירה יפנית Taiken Kouryukan: בכל מקום בטאקיאמה תתקלו בבובת הסרובובו (Sarubobo) הצבעונית, החביבה וחסרת הפנים, סמלה של העיר. בחנות Taiken Kouryukan תוכלו גם לנסות להכין אחת (או לפחות להלביש אותה). מי שירצה לספוג עוד קצת תרבות מוזמן לבקר במוזיאון ההיסטוריה והאומנות של טאקיאמה הנמצא ממש ממול.
פסטיבל טאקיאמה: מדי שנה באביב ובסתיו נערך פסטיבל טאקיאמה הנחשב לאחד הפסטיבלים היפים ביותר ביפן והוא כולל תהלוכת מרכבות ענקיות מהודרות המקושטות בעיטורי עץ ומתכת ונקראות יאטאי (Yatai), ארבע מהן מוצגות לקהל ב־Takayama Matsuri Yatai Kaikan שם אפשר להתרשם מגודלן ומיופיין.
שירקאווה־גו – אתר מורשת עולמית
שום דבר לא יכין אתכם למראה בתי הכפר היפהפיים של שירקאווה גו (Shirakawa-go) השוכנת בעמק הנהר שוגאווה שבמחוז גיפו, בלב האלפים היפניים. אוגימאצ'י, הכפר הגדול שהוכרז כאתר מורשת עולמי על ידי אונסקו ב־1995, אוצר כ־500 בתי חווה מסורתיים הקרויים גאשו-זוקורי (Gasshozukuri) חלקם בני יותר מ־250 שנה. לפני שיורדים אל העמק לסייר בתוך הכפר מומלץ לעצור בנקודת התצפית שבמעלה הכביש. מראה גגות הבתים המחודדים (משמעות השם גאשו־זוקורי הוא "בנוי כידיים בתפילה"), המרחבים הירוקים וההרים מסביב, מרהיב ומרגש.
הסגנון האדריכלי הייחודי הזה (הגגות נבנים ללא מסמרים) התפתח במשך דורות ונועד בעצם להתמודד עם כמויות השלג הגדולות היורדות באזור במהלך החורף. אחד הבתים הפתוחים לתיירים הוא וואדה האוס (Wada house) שהיה שייך למשפחה חשובה שראשה היה ממנהיגי הכפר בתקופת אדו. זהו הבית הגדול והבולט ביותר בשיראקווה גו ומבנהו מדגים את סגנון הארכיטקטורה והתרבות של ימי אדו.
סיור בין בתי הכפר מגלה גינות ירק, חנויות אומנות מסורתיות, מרחבי אדמה מעובדים וכן גינת דחלילים מדליקה ומתחם מוזיאון חיצוני, Gasshozukuri Minkaen, שבו אפשר להתרשם מבתי גאשו-זוקורי נוספים מתקופות שונות, הטובלים בנוף היפהפה. באתר יש גם בית קפה קטן ומקסים, שבו תוכלו לשבת ליהנות מכוס תה או קפה מול הנוף המרהיב הנשקף מחלונותיו הגדולים.
קנאזאווה – מעוז הסמוראים
קאנזאווה (Kanazawa City) היא עיר הבירה של מחוז אישיקווה (Ishikawa) בחבל צ'ובו שביפן, השוכנת לחופו של ים יפן, בחלק האמצעי של האי הונשו. במהלך מלחמת העולם השנייה קנאזאווה הייתה העיר השנייה בגודלה ביפן (אחרי קיוטו) ששרדה את הההפצצות מהאוויר, וכתוצאה מכך חלקים חשובים ממנה כמו מחוז הסמוראים נגאמאצ'י ורובעי גיישה, נשמרו במצב די טוב.
האטרקציה העיקרית של קאנזאווה היא הקנרוקואן (Kenrokuen), אחד משלושת גני הנוף היפים ביותר של יפן, ואין כמו מראה עיניים כדי לנסות להבין את פירוש השם קנרוקואן ("גן ששת הנשגבויות"), המתייחס לשש התכונות המהותיות המרכיבות גן מושלם על פי תורת הנוף הסינית. שטח שופע בתווי מים, גשרים, בתי תה, עצים, פרחים, אבנים, נקודות מבט שונות ופינות נסתרות לגלות, כל אלה מספקים לגינה מראה שונה ומרהיב בכל עונה. לקראת החורף אפשר יהיה להתרשם בגן גם מהמראה המרהיב של עצים שענפיהם נמתחים כלפי מעלה בעזרת חבלים כדי שלא יפלו תחת עומס השלג היורד בחורף.
אחת האטרקציות הנוספות של רובע הסמוראים הוא Nomura-ke, מעון סמוראים משוחזר המציג את אורח החיים ופריטים מהתקופה. הנומורה סאמוראי האוס (Nomura Samurai House) הוא מקום מושבם של משפחת סמוראי שהיו פקידי מנהל בכירים תחת משפחת מאדה (Maeda) בתקופה הפיאודלית. בתוך המבנה אפשר להתרשם מהחצר הפנימית ומהגן היפהפה הכולל בריכת מים שבה שטים להנאתם דגי קוי (Koi) ענקיים ואבנים גדולות ויפות.
מסורת נוספת הנשמרת בקאנזאווה היא הקאגה יוזן (Kaga Yuzen), שיטת צביעת המשי המסורתית והציור ביד של הקימונו. נגאמאצ'י יוזן קאן (Nagamachi Yuzen Kan) הוא סטודיו קאגה־יוזן היחיד בעיר שבו אפשר לצפות באומן בפעולה כשהוא מצייר ביד עדינה ובטוחה דפוסים צבעוניים מרהיבים על גבי משי ולהתרשם מדגמי הקימונו הרבים והיקרים שהוא מכין. המוכשרים מביניכם מוזמנים גם להתנסות.
צִ'יאוּנֶה סוּגִיהַארַה: האיש והסיפור
צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּו) סוּגִיהַארַה היה דיפלומט יפני ששימש כקונסול יפן בליטא בתקופת מלחמת העולם השנייה. ביולי 1940 התדפקו על שערי הקונסוליה היפנית בקובנא כ־100 פליטים יהודים שנמלטו מפולין בבקשה לקבל ויזות מעבר ליפן. הם חיפשו דרך להגיע לאי קוראסאו הנמצא בקאריביים ושהיה בשליטה הולנדית, והדרך היחידה הייתה לחצות את רוסיה ברכבת הטרנס סיבירית עד לעיר הנמל הרוסית ולדיווסטוק (Vladivostok) ומשם לעבור דרך יפן. פעמיים ביקש סוגיהארה אישור ממשרד החוץ היפני להנפקת הוויזות ונענה בשלילה, אך כשמצב הפליטים החמיר הוא החל להנפיק עבורם ויזות בכתב ידו, ללא אישור.
מ־31 ביולי 1940 עד לסגירת הקונסוליה היפנית בספטמבר 1940 כתב סוגיהארה יותר מ־2,000 ויזות שבזכותן ניצלו כ־6,000 יהודים (הוויזות למבוגרים כללו גם את ילדיהם), והם עשו את המסע הארוך ליפן ומשם המשיכו ליעדים בטוחים, בהם לארץ ישראל. העדויות מספרות על כך שסוגיהארה המשיך לכתוב ויזות בעודו בתחנת הרכבת בדרך לברלין (שם המשיך את שירותו הדיפלומטי). ב־1969 ביקר צי'אונה סוגיהארה בישראל לראשונה וקיבל תעודת הוקרה מיד ושם, וב־1985 קיבל גם את ההכרה כחסיד אומות עולם והיה ליפני היחיד הנושא בתואר. סוגיהארה נפטר ב־31 ביולי 1986 בגיל 86, הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים ומורשת חשובה שביפן, מבקשים לשמר ולהעביר.
הכותבת הייתה אורחת של המועצה לקידום נתיב סוגיהארה. תודה מיוחדת ליוסי קריכלי, מומחה לנושא סוגיהארה, דובר יפנית והבעלים של ג'אפטראנס גשרים ליפן, שיזם והוביל את המסע הייחודי הזה