תוכנית מגירה

מהי החשיבות של עיצוב משרד ואיך מתכננים ומעצבים משרדים?

88 שיתופים | 132 צפיות

כשהייתי קטנה, המורה בבית הספר אמרה: "בית הספר הוא הבית השני שלכם, נהגו בו בכבוד". כשבגרתי, הפך המשרד לבית שני. כיצד זה בא לידי ביטוי? בשנים האחרונות אנו עדים למתן תשומת לב לעיצוב מרחב העבודה מסיבות שונות, החל מההבנה שאסתטיקה איננה רק נחלת הבתים הפרטיים, דרך הרצון ליצור מרחב שלעובדים יהיה נעים להיות בו, וכלה ברצון לשדר אמירה, סוג של מיתוג, כלפי לקוחות פוטנציאליים.

המשרד הוא חזות העסק, וככזה הוא מציג את ה"אני המאמין" של המקום באמצעות סגנון עיצובו (סולידי, חדשני, צעיר, מסורתי), שנותן מושג ללקוח על המקום שאליו נכנס. בהמשך, העיצוב אמור להשרות אווירה נעימה: לא משנה אם העבודה בו באווירת לחוצה או רגועה, אם העבודה אינדיווידואלית או קבוצתית, כך או כך זה מקום שאנו מבלים בו את רוב שעות היום שלנו, ושנותן מענה לצרכים פונקציונליים ואסתטיים והעיצוב הוא האחראי העיקרי על האווירה. עיצוב מוצלח של מרחב פרטי לעובד, שמתקיים בתוך מכלול גדול יותר, הוא אקוטי – שכן עובד שיאהב להגיע בבוקר לעבודה ויעבוד במרחב נעים ונוח, תפוקתו תהיה גדולה יותר והשחיקה תהיה אטית.

תכנון משרד – מאיפה מתחילים?

בעיצוב משרד יש לקחת בחשבון מתן מענה לצורכי העובדים במקום: תאורה, צבעים, ריהוט, בידוד רעשים, פתרונות אחסון – כל אלה הם מכלול הדברים שעליהם צריך לתת את הדעת כדי ליצור מקום עבודה הולם.

האדריכל רונן דוידוף מספר שתהליך עיצוב מתחיל בשיחה עם הלקוח על מנת להבין את צרכיו. בתום השיחה נבנית התוכנית של הלקוח, ומוגדרים הצרכים שהמקום אמור למלא, סוגי הלקוחות וייצוג המשרד בפניהם. לטענתו, עיצוב כולל בתוכו את חלוקת החלל, חומרי הגמר, התאורה, הגוונים הריהוט, ובשילוב עם התוכנית נוצרת השפעה דומיננטית על תדמית החברה. מעצב הפנים דניאל חסון, המעצב משרדי בוטיק, אומר שיש לקחת בחשבון את צבעי הלוגו, ניירת וכרטיסי ביקור, אשר ישתלבו בעיצוב החלל.

האדריכלית נירית ברנר מוסיפה שמעיון בתוכנית ובפונקציות הנדרשות על ידי הלקוח, אפשר להסיק לעתים מראש איזה אופי יתאים למקום: חברה הבנויה חדרים-חדרים או חברה שרוב עובדיה בחלל פתוח (Open Space). נושא נוסף ומהותי הוא השטח הנבחר, מבנהו, מיקומו, הנוף הנשקף, גובה הקומה וכדומה, שישפיעו מאוד על מבנה החלל ועל האווירה שתיווצר במשרד.



חזי בנק

חזי בנק



חזי בנק, נירית ברנר - msc אדריכלות ותכנון ערים

חזי בנק, נירית ברנר – msc אדריכלות ותכנון ערים

פונקציונליות מול עיצוב

בתחילת תהליך העיצוב צריך גם לשקול פונקציונליות מול עיצוב: דוידוף מאמין כי עיצוב בא לשרת את "הגורם האנושי" ואף למקסם את יעילותו. הוא ממשיך וטוען כי שטח משרד ברובו הוא שטח ציבורי לעומת בית/דירה שהוא מרחב פרטי, לכן הפתרונות ניתנים ברמת הכלל ופחות ברמת הפרט. כמו כן, בתכנון חלל משרדים מתקיימת סימביוזה בין צורך בחלל פונקציונלי, שהוא החומר, לבין "העטיפה" וסביבת עבודה שהיא הרוח. ההתמקדות היא לרוב במרחב הפרטי, ברוח.

חסון לעומת זאת מסייג מעט את הדברים, ומספר כי מניסיונו בעיצוב משרדים, כשמדובר על שטחים ציבוריים מול מרחב אישי של עובד, תיתכן לעתים גזלה של מרחב עבור מקום, שלכאורה לא מייצר עבודה, כמו דלפק קבלה ופינת המתנה, אך הוא חשוב למיתוג המקום, שהוא מהותי בעיצוב המשרד.

מיכל וקסמן, מ'וקסמן ריהוט משרדי', טוענת שהעיצוב הוא כוח כלכלי, שכן ברגע שמקום משדר הצלחה, הוא ימשוך אליו לקוחות חדשים. היא מקדישה תשומת לב לבחירת הריהוט המשרדי, כחלק מהעיצוב הכולל, כך שישדר את המסר שבעל המשרד רוצה להעביר ללקוחותיו ועובדיו. נוסף על כך, היא רואה בעיצוב גורם רב-השראה למשרד, כלומר כגורם שייתן השראה לעובדים בו. לטענתה, השראה לא פחות חשובה מפונקציונליות.

ברנר מחזקת אותה ואומרת: לא לחינם נאמר "אישה יפה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם": שדרוג מרחב העבודה של העובד ועיצובו של החלל מקדמים את המצב העסקי ותפוקת העובד.



קמחי תאורה, חזי בנק

קמחי תאורה, חזי בנק



OGL

OGL

סוף מעשה במחשבה תחילה

תאורה

חשיבות התאורה במשרד היא מכרעת, והיא אולי הראשונה במעלה בהשפעותיה על סביבת העבודה.

לדברי חסון, התאורה באה לעזרת העובד: הכי חשוב להאיר את שולחן העבודה ולקחת בחשבון את זווית התאורה כדי לא לסנוור. דווקא התאורה מבחוץ היא המסנוורת וצריכים לסנן אותה באמצעות תאורה מלאכותית. לדוגמא, כאשר עובדים מול מסך מחשב, השמש הבאה מבחוץ עלולה לסנוור, אך תאורה מתוכננת תמנע מצב כזה. חשוב לא פחות גם להאיר את כל החלל כדי למנוע עייפות.

במשרדים שהוא מעצב הוא מציב פלורסנט דקורטיבי בשילוב גופי תאורה הלוגניים, מנורות ליבון בעלות תאורת ספקטרום שלם ולא שבור, וכך מתקבל צבע ולא רק אור.

ברנר מוסיפה ואומרת שעל פי רוב עושים חלוקה בסוגי התאורה השונים בין חללי העבודה השונים לחללים ציבוריים כגון מעברים, חדרי ישיבות, מטבחונים, שירותים וכו'. היא מחלקת את התאורה לכמה קטגוריות שלהן השפעה ישירה או עקיפה על העיצוב: תאורת "חמימות", תאורת "התמצאות", תאורת "אווירה" ותאורת "עבודה".

היא אף מסבירה ששימוש בתאורה מושפע גם מהמציאות המשתנה. אמנם המגוון בתאורה כיום הוא עצום, אבל אפשר לראות שבתקופה האחרונה מוקדשת מחשבה רבה להתייחסות לסביבה ירוקה, דהיינו תאורה "חסכונית". כמו כן, התאורה ההלוגנית כבר מזמן אינה נחשבת לרצויה בסביבת העבודה המשרדית.



קמחי תאורה

קמחי תאורה



דניאל חסון. צילום: יוסי צבקר

דניאל חסון. צילום: יוסי צבקר

אוויר

חשיבות האוויר, כמה שהדבר יישמע פשוט, היא מכרעת. אפשר ליצור זרימת אוויר טובה יותר באמצעות התקנת מערכת מיזוג שמתאימה למבנה חלל המשרד וגם באמצעות הכנסת אוויר טבעי – חלונות.

חסון מציין כי חשיבות האוויר גדולה, בעיקר משום שמחסור באוויר יגרום לעייפות העובד.

בהמשך אפשר לקחת בחשבון כי חוסר תזוזת אוויר יביא להעברת נגיפים ווירוסים בחורף (כמה פעמים נהיינו חולים רק כי זה שלידינו במשרד השתעל בקרבתנו?), ובהמשך טמפרטורה לא מתאימה יכולה להביא לעצבנות שתביא לאווירה לא נעימה וחוסר תפוקה במשרד.



היידי ארד לארד תקשורת

היידי ארד לארד תקשורת

חומרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, דוידוף אומר כי אין חומר נכון או לא נכון, החומר אמור לשרת את העיצוב שמשרת את התוכנית. ברנר לעומתו מפרטת על חומרים שלדעתה נכונים יותר לשימוש: רצוי להפריד במשרדים בין השטחים הציבוריים לחדרים מבחינת חומרי הגמר הנבחרים. רצוי לשקול שימוש בחומרי גמר עמידים למעברים על מנת שהבלאי לא יהיה מהיר מדי. היא תבחר על פי רוב בגוונים רכים לחדרים, וההדגשים מבחינה צבעונית-עיצובית ייעשו בעיקר במעברים או בחללים המשותפים. אמנם, חומרי גמר בעלי עמידות גבוהה כגון פרקט, גרניט פורצלן או שיש עלולים ליצור בעיה נוספת של רעש במעברים, לפיכך יש לקוחות שמעדיפים שטיחים ויש שנעזרים בשטיחי אריחים.

היא מציינת כי בדרך כלל רוב ההשקעה היא בחללים המשותפים, קרי: מעברים, שירותים, מטבחונים, חדרי ישיבות וחדרי מנכ"לים. בחדרים ובאזור החלל הפתוח מסתפקים ברמת גימור נמוכה יותר. חסון ממשיך ונותן דוגמאות לשימוש בחומרים עמידים, כגון פורמייקה מול צבע שהוא יקר ומועד לשריטות או שטיחים פריקים להעברת צנרת תחתיהם, המאפשרים עיצוב יפה לצד תחזוקה נוחה.

תכנון החלל

ברנר מדגישה נקודה חשובה בתכנון: יש לחשוב על קהל יעד מגוון שעשוי להשתנות. בהתאם לכך התכנון צריך להיות כזה שיענה על הצורך התכוף בגמישות החלל במשרדים שמלווה בשימוש רב במחיצות אקוסטיות המאפשרות ניידות ושינוי בחלוקת המשרד. נוסף על כך, יש לקחת בחשבון שטחי עתודה ורזרבה מתוך ציפייה לעתיד.



נירית ברנר - msc אדריכלות ותכנון ערים

נירית ברנר – msc אדריכלות ותכנון ערים



חזי בנק

חזי בנק

אווירה

לטענת דוידוף, בעיצוב יש אלמנטים אשר לא ניתנים לכימות של עבודה או יצרניות של הגורם האנושי, אך צריך להסתכל על המכלול של העבודה והמסר שמקום העבודה מקרין.

ברנר מוסיפה על דבריו שכאשר אנשים שוהים ברוב שעות היום בתחומי המשרד, צריך להעניק להם תחושה של אווירה ביתית. ביטוי לכך אפשר לראות במשרדיהן של חברות היי-טק רבות: ההנהלה משקיעה את מרב מאמציה לשיפור איכות החיים של העובד בשעות העבודה, וזאת על ידי שיפוץ המשרד והתקנת חדרי כושר, חדרי מנוחה ופינות קפה – נוסף למרחבי העבודה הסטנדרטיים.

פתרונות יצירתיים

הצורך במרחבים רב-שימושיים ותפקודיים הביא למציאת פתרונות עיצוביים. לדוגמא: חסון תכנן קירות דו-שימושיים ודו-צדדיים כגון קיר זכוכית שמצדו האחד רואים ספרים ומצדו האחר ספרייה פתוחה.

דוגמא נוספת שעליה מספרת ברנר היא בתכנון משרדי חברת yes, שם הייתה דרישה לאווירה ייחודית במחלקת השיווק, ולכן היא מיקמה אותה בקומת הקרקע של הבניין, כדי שתוכל ליהנות מפתיחות ועצמאות רבות יותר במפגש עם החוץ, ויצרה חללים גדולים פתוחים המאפשרים מפגשים בלתי פורמליים. הדבר נעשה על ידי שימוש בצורות גיאומטריות מעניינות, מלוות בצבעוניות כובשת, והצבת שולחן בר רחב ידיים המשמש להתכנסות יחידים או קבוצות.



OGL

OGL



נוסבאום, הביטאט

נוסבאום, הביטאט

טרנדים או עיצוב קבע

הטרנד השולט הוא הסגנון ההיי-טקי וככזה הוא מאופיין במינימליזם ומודרניזם, בעכשוויות ובעדכניות. הסגנון הזה מורכב בעיקר מקווים ישרים ונקיים, משימוש בחומרים קשיחים ותעשייתיים (נירוסטה, אלומיניום,זכוכית, בטון ומתכת), בצבעים רגועים ו/או קרים, במינימליזם ולא בעומס (דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בריהוט ובאביזרים המשלימים). זו הסיבה שסגנון זה נותן תחושה של חלל ומרחב תנועה. נוסף לכך, סגנון זה אינו משדר חמימות כברירת מחדל, אלא דווקא מראה קר וקורקטי. זהו סגנון שיכול לכאורה להתאים למשרד, אולם בפועל אינו מתאים ככלל גורף, בשל התוכניות והתדמיות המשתנות ממשרד למשרד והמסר השונה שכל גוף רוצה להעביר.

אם כן, מה קורה כשיש ניגוד בין הטרנד לבין תוכנית העיצוב? ובכלל, האם לוקחים בחשבון טרנדים עכשוויים שקיימים בשוק בזמן עיצוב המשרד? זוהי שאלה מורכבת, שכן מחד גיסא, יש רצון להיות עכשווי, אופנתי ולתת ללקוחות ולעובדים תחושה שהמשרד עדכני ועכשווי ממש כמו עיצובו. מאידך גיסא, טרנדים לא שורדים לאורך זמן, כך שעיצוב לפי טרנדים משתנים יכול להביא להוצאות כלכליות חוזרות ונשנות. כמו כן, משרד אמור לשדר יציבות ולא להיות מושפע מאופנות משתנות.



נירית ברנר - msc אדריכלות ותכנון ערים

נירית ברנר – msc אדריכלות ותכנון ערים



נירית ברנר - msc אדריכלות ותכנון ערים

נירית ברנר – msc אדריכלות ותכנון ערים

פתרון ביניים יהיה להשתמש בסגנון עכשווי, אבל לא כזב שכופה עצמו על החלל, אלא בנגיעות, לדוגמא שימוש בריהוט בקווים נקיים, משולבים בצבעים חמים, או לחלופין שימוש בצבעים קרים משולבים באקססוריז או תאורה שמוסיפים חמימות לחלל. חסון מסביר שטרנדים לא צריכים להילקח בחשבון, שכן כיוון שחשוב להיצמד למיתוג המשרד ולא לאופנה חולפת, חשוב יותר להיצמד לקהל הלקוחות ולפריט שמוכר המשרד (מוצר היי-טקי ועיצוב אירופי לא יתאימו זה לזה).

ברנר מוסיפה כי ההרגשה של העיצוב חשובה יותר מהטרנד. לדוגמא, משרד המתוכנן בקווים מינימליסטיים ייצור אווירה שונה ממשרד שקירותיו מחופים עץ. היא אף מספרת שנתקלה במשרדים שעוצבו לא לפי טרנד, אלא בהתאם לשיקולים כלכליים – שימוש בצבעוניות דרמטית במטרה לטשטש חוסר השקעה בפריטים אחרים.

דוידוף מחדד לסיכום את הקשר בין זמן פעילות החברה בשוק לתהליך העיצוב. ויתור על עיצוב לפי טרנד קיים משדר "אנחנו נישאר פה גם אחרי חילופי האופנות כך שהסגנון שאנחנו משתמשים הוא מעל לאופנה".

 

מתוך: מגזין DO

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה