שתי וערב

על עיצוב ידידותי לסביבה בראטן, אחד החומרים המבוקשים כיום
מגמת החזרה אל הטבע והרצון להשתמש בחומרים "ירוקים" וידידותיים לסביבה, מיצבה את הראטן בשנים האחרונות במקום מכובד בענף ריהוט הבית והגן, כמו גם בענפים רבים בתחום האופנה, הבנייה והעיצוב.
יש כאלה שמגדירים אותו בטעות כקש, אבל הראטן (Rattan), חומר גלם לכל דבר, הוא, בעצם, שם כולל לכ-600 מיני דקל הגדלים באזורים טרופיים באסיה, אפריקה ואוסטרליה. סיבי הראטן, שהם למעשה ענפי דקל מיובשים שעברו עיבוד, מתהדרים במגוון תכונות, כמו משקל קל, חוזק וגמישות, המאפשרים עיצוב צורות שלא ניתן לעצב בחומרי גלם אחרים.
חומר גמיש וקל
אם בעבר נתפשו רהיטי הראטן כרהיטי קש פשוטים וזולים שהיה אפשר לרכוש בצדי הדרכים, הרי שהיום, לאחר מטמורפוזה אידיאולוגית ועיצובית, מדובר בטרנד נחשב, צעיר ויוקרתי. אמנם יש כמה רמות חומר ומחירים, אך הראטן, על סוגיו השונים, הולך ודוחק בשנים האחרונות את מעמדו כברירת מחדל עבור העשירון הבינוני ומטה וכובש לו מקום של כבוד ביותר ויותר בתים מכל שכבות האוכלוסייה.
גל יערי, מייסדת ווינד אנד ווטר: "הנוסטלגיה אל החומר הטבעי היא, ללא ספק, תגובה לשנים האחרונות ש'סבלו' מעודף תיעוש וקרירות, וכתוצאה מכך הנטייה הטבעית היא לחזור לשימוש בחומרים טבעיים, קלילים ופשוטים כמו הקש והראטן שייחודם בתחושה החמה שהם מעניקים שהיא המאפיין העיקרי בחברה הישראלית".
כאמור, מקורו של הראטן הוא ממשפחת הדקליים. לאחר שמייבשים ומקלפים אותו, הוא דומה מאוד במראהו ובצבעו לבמבוק הנמנה עם משפחת הדגניים. הוא דק וארוך, אך בניגוד לגזעו החלול של הבמבוק, זה של הראטן עשיר בסיבים, מה שמאפשר פריסת אורך ויתר גמישות. חומר חלול, על פי חוקי הפיזיקה, הוא גמיש פחות, אינו יכול להתכופף ונוטה להישבר. אך הראטן העשיר בסיבים וככל שהסיבים צפופים יותר, כך החומר קשיח יותר וקל משקל. אפשר לזרוק כיסא מראטן והוא לא יישבר, הוא יקפוץ ולכל היותר יישרט, מאחר שיש לו מעין בלם זעזועים.
לרהיטי ראטן יש חיזוקים רבים, אי אפשר, למשל, לעצב כיסא עשוי ראטן ללא חיזוקים. מי שיישב על כיסא כזה יתנדנד. מאחר שהראטן הוא חומר גמיש, ככל שקולעים אותו ביותר מקומות, כך מבטלים את הגמישות שלו ובעצם, הופכים אותו לעמיד ויציב יותר.
היורש של העץ
יוסי עמר מרהיטי ארטאן ברשפון, דור שני למעצבי ויצרני רהיטים מראטן, במבוק, מתכת וחומרים טבעיים אחרים אומר כי "הראטן הוא חומר גלם בפני עצמו בדיוק כמו עץ, מתכת, זכוכית או כל חומר גלם אחר ואפשרויות העבודה אתו הן אינסופיות – חלומו של כל מעצב". ואכן, בשנים האחרונות, כמעט כל מעצב מוביל בעולם, עובד בראטן טבעי – מעצבים כמו טום דיקסון, פיליפ סטארק, רון וארד ורבים נוספים.
למעשה, אפשר לעצב בראטן הכל, ממש כמו בעץ, ולהשיג אתו מראה נקי או מגושם. למעט ריהוט חוץ ופנים, הראטן אידיאלי לשימוש באביזרי דקורציה משלימים: כורסת רטאן או חדרי שינה, סלסילות, שולחנות אוכל ושולחנות סלוניים. ברגע שהופכים את הראטן למשטח שהודבק על פלטת סנדוויץ' אפשר גם להשתמש בו לחיפויי קיר, חיפויי תקרה ואפילו לריצוף. הראטן שנתפש כחומר רומנטי תופס מקום חשוב גם בעיצוב חדרי שינה ופריטי תאורה.
לראטן יש כמה יתרונות על העץ, ובהם עמידות בפני מזיקים ותולעים וקצב גדילה מהיר של חמש שנים. גידול הראטן נעשה כיום בשתילות מתורבתות בשדות מיוחדים לצורכי מסחר. בדומה לבמבוק, כמעט שאין פגיעה בטבע. יש כאלה שסבורים כי הראטן עוד יחליף, בסופו של דבר, את העץ, מכיוון שיתרות העץ הולכות ומידלדלות, קצב הצמיחה של העץ אטי ואילו קצב הצמיחה של הראטן מהיר ואפשר תוך זמן קצר להגיע לתפוקה גדולה מאוד.
אל תקראו לו "קש"
הראטן גדל בכל החלק הדרומי של כדור הארץ, בייחוד במלזיה ואינדונזיה. רוב המסחר עובר דרך סינגפור, סין ובמספרים נמוכים יותר גם בתאילנד, וייטנאם ובמדינות דרום אמריקה כמו אקוודור ובוליביה, אבל שם לא מדובר בכמות מסחרית. "בסינגפור", לדברי יוסי עמר, "יש בורסה של סחורות ואפשר ללכת לראות את הסחורה המוצעת ולקנות. בכל שנה יש יבול אחר. על הסוגים המבוקשים כולם מתנפלים וכל הקודם זוכה".
"במזרח, הראטן הוא חומר הגלם הנפוץ ביותר. יש כפרים ומפעלים שלמים המתמחים בו, ואפשר לומר שזו דרך חיים, אבל בעולם המערבי האנשים העוסקים בתחום הולכים ומתמעטים. בקרב האירופים נחשב ריהוט הראטן כריהוט קולוניאלי. הבריטים שהיו במזרח הביאו את חומר הגלם, את הריהוט ואת הסגנון לאירופה".
"המדינות המפותחות יותר בתחום הן: רוסיה, בריטניה וגרמניה. בגרמניה היה אפילו בית ספר ידוע שלימד עד לפני שנתיים את מקצוע עיבוד הראטן אך הוא נסגר. בישראל הראטן נפוץ בקרב האוכלוסייה הפלסטינית שעיבדה אותו מאז ומתמיד, אך לרוב קוטלגו הפריטים כרהיטי "קש" באיכות נמוכה. חשוב להבין שתחום הראטן הוא תחום רחב ונפוץ מאוד באירופה ובארצות הברית. יש מאות חברות בעולם שמתמחות בו. בארץ, לעומת זאת, שייכו אותו לנישה מוטעית".
מרהיטים ועד לקירות
יש סוגים ומינים רבים של ראטן אך המסחריים ביותר הם גולדן ראטן, מנאו, מאלאקה, באטאנג, מידולינו, סרוואק וטוויטי (ראו בהמשך). ברגע שקוטפים את הראטן, יש לייבש אותו, לקלף את קליפתו או להשאירה. כדי שיהיה אפשר לעבד את הראטן יש להכניסו לדוד קיטור כדי שיתרכך. כשהראטן מתקרר מתקבעת צורת הכיפוף הסופית שלו. הראטן בקליפתו הוא אטום לגמרי. ברגע שהוא מקולף, תכונותיו הן כמו של עץ ואפשר לצבוע אותו בכל צבע.
השימוש בראטן נפוץ בעיקר בטכניקות קליעה שונות המאפיינות את מוצרי הבית והגן. יש אריגות בצורת רשתות, כמו הרשת הווינאית (שתי וערב) שהיא אריגה מקליפת ראטן, שנעשה בה שימוש בתחום הטקסטיל והאופנה, ויש אריגות צפופות יותר שמשתמשים בהן לריפוד. למעשה, הראטן נכנס היום כמעט לכל תחום אפשרי: רהיטים, נעליים, תיקים, שטיחים, אהילים, גופי תאורה, וילונות גלילה, חיפויי קירות, תקרות, רצפות ועוד.
"הדומיננטיות של הטרנד הירוק היא כה גדולה, שאנשים לא מסתפקים בפריטי עיצוב דקורטיביים, אלא מבליטים את החיבור לטבע גם באופנים בולטים יותר, כמו קירות הבית", אומרת שרית קרייתי-גולדשטיין מגולדשטיין גלרי טפט. "אם בעבר אנשים ביטאו את הקשר לסביבה באמצעות טפטים בגוונים ירוקים או בדוגמאות מעולם הטבע, הרי שהיום אפשר להבחין בטשטוש גבולות של ממש בין עולם הפנים לעולם החוץ. חומר כמו ראטן, שנלקח היישר מעולם הטבע וכמעט שלא עבר עיבוד, מעטר בגאון קירות שלמים". והיא מוסיפה: "מעבר לכך שהוא משמש כמעין הצהרה על החשיבות של השמירה על האקולוגיה, הוא נחשב לטרנד אופנתי של ממש ומגיע בשלל עיצובים, צורות ומרקמים".
סוגי הראטן המובילים
600 מיני דקל נכללים במשפחת הראטן שזוכה בשנים האחרונות לעדנה, אבל ברובם לא משתמשים לצורכי מסחר. שישה מהם משמשים בתחום העיצוב והריהוט:
- גולדן ראטן: חומר גלם דק, נדיר ויקר שצבעו מוזהב.
- מנאו: רטאן מסחרי יקר מאוד, באיכות גבוהה ביותר. צבעו זהוב מנוקד, הוא יפה, חזק מאוד (גם בתנאי חוץ) ושמנוני. המנאו, שעוביו המקסימלי הוא 4.2 ס"מ, יכול לשמש גם כחומר גמר וגם לשלדים של כיסאות, מיטות, שולחנות, ועוד.
- מאלאקה: חומר רך וגמיש המגיע בשלל צבעים ובעובי של מ-2 ס"מ ועד 4.5 ס"מ. הוא משמש, בעיקר לעבודות כמו כיפוף ועיצוב מראה מעוגל ולשלדים פנימיים שלא רואים.
- באטאנג: חומר זול, צפוף מאוד וקשה לכיפוף, המשמש בעיקר לקונסטרוקציות ישרות ברהיטים, לבנייה לדקורציה. הוא גמיש פחות אך יציב מאוד.
- מידולינו: גבעול דק ומאורך שסיביו הארוכים מתאימים לשזירה ידנית.
- סרוואק: קליפת תמר קוצני המשמשת, בעיקר, לקליעה וינאית (שתי וערב). הסרוואק, כמו המנאו, עמיד בתנאי חוץ.
- טוויטי: מופיע בקוטרים קטנים יותר, גמיש מאוד ומשמש בעיקר לדקורציה ויופי. אין לו כמעט משמעות מבחינת המבנה והשלד
שומרים על הראטן
כל רהיטי הראטן, למעט אלה העשויים מזן הסרוואק או המנאו, מתייבשים, מתפקעים ו/או נרקבים כשמציבים אותם בשטח פתוח ולא מקורה. למעשה, כל חומרי הגלם הטבעיים, בלי יוצא מהכלל, זקוקים להגנה. כשמדובר ברהיטי גינה, למשל, אין אפשרות וצורך לצבוע אותם מכיוון שהשמש גורמת להם לדהות. גם אין אפשרות להשתמש בלכות, שמתקלפות במגע עם המשטח. יש למרוח בשלב הגמר של המוצר שמן ולשמור אותו רווי ונושם, על מנת שלא יתבקע מבפנים או יירקב.
בשימוש פנים רצוי שרהיטי הראטן לא יהיו צמודים לרדיאטור או לכל מקור חום חזק ומייבש. יש לנקות בעזרת שואב אבק אחת לשבוע ומעט מים נקיים במידת הצורך. צריך להימנע מניקוי בעזרת חומר חומצתי שיפגע בראטן.
יוסי עמר, מרהיטי ארטאן מסכם: "מוצרי ראטן נחשבים חזקים מאוד ונשמרים לאורך זמן. לראיה, מסעדות ובתי מלון משתמשים לרוב בריהוט ראטן. גם אם קורה משהו לרהיט, אפשר לטפל בו נקודתית".
מתוך: מגזין DO
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה