שקרים קטנים: גיל 6 ומעלה

מגיל שש ומעלה: עולם הלימודים

עם הכניסה לבית הספר, יש פוטנציאל רב יותר לקונפליקטים ולשקרים. הילד עלול לשקר כשהוא חש בושה ומבוכה בעקבות דבר ששכח לעשות או משהו שלא ידע כיצד לעשות, ולעיתים ישקר במטרה שלא לאכזב את ההורה (למשל בשל ציון במבחן או עונש שקיבל).

למה זה קורה?

סביב הכניסה לבית הספר והעלייה בדרישות ובציפיות, ילדים עלולים להיתקל בסיטואציות שבהן הם מבקשים להימנע מהאמת. מידת השקרים בגיל הזה היא בעיקר תוצר של האווירה והתקשורת הרגשית של כל משפחה, למשל מידת האמון, הפתיחות והקבלה שכל ילד חש בנוגע להוריו: האם יקבלו אותו בכל מצב, או האם עליו לייפות עבורם את המציאות.

יש לזכור שבגיל הזה ילדים פחות נוטים לשתף את הוריהם בחוויותיהם, הם עמוסים בפעילות בבית הספר ובחוגים, עוברים עליהם ימים ארוכים של אינטראקציות חברתיות והם ממעטים לשתף. לפעמים הסיבה היא שהתקשורת עם ההורה בגיל הזה מצטמצמת ל"קיבלתם שיעורים בחשבון?", ומשאירה את הילד, על כל מגוון חוויותיו, די לבד…

איך מומלץ להורה לנהוג?

לא להמעיט בשיחות, גם לא עם ילדים גדולים יותר שנוטים פחות לשתף. נכון שהם עצמאים יותר והזמן המיוחד של הורה-ילד לפני השינה או באמבטיה מצטמצם, אך עדיין חשוב למצוא זמן לדבר. גם אם הילדים פחות מתעניינים בהורים ונראים לכאורה עסוקים רק בחברים, הם ינסו לרצות את ההורים, ולרוב ההסתבכות בשקרים היא בדיוק מהסיבה הזו.

כשההורה מגלה שהילד שיקר – חשוב לקחת פסק זמן ולפעול ברוגע ותוך כבוד לילד, ולא לעשות "משפט שדה" שבו הוא יחוש מושפל, בודד ולכוד.

שקרים אופייניים

• "סיימתי להכין שיעורים"/ "לא היו היום שיעורים".
• "לכולם קנו"/ "לכולם מרשים".
• "קיבלתי ציון גבוה".

ייעוץ מקצועי:
רות כהן – פסיכותרפיסטית ומנהלת פורום ייעוץ להורים
מיכל דביר קורן – פסיכולוגית התפתחותית מומחית