שקרים קטנים: גיל 1-2
איך מתמודדים עם פעוטות עד גיל שנתיים שנוטים "לשקר" ולעשות מניפולציות קלות? כתבה ראשונה בסדרה
גיל שנה עד שנתיים: עולם חדש
הפעוט כן ודבק במטרתו. אם משהו מפריע לו הוא מפגין זאת, ללא כל ניסיון להסתיר או לעדן את המציאות. אין אצלו עדיין הבחנה בין אמת לשקר, והפעוט יתחיל להבחין בין מה שאמיתי למה שאינו אמיתי רק בגיל שנה וחצי.
למרות זאת, ישנם מחקרים המראים כי גם בגילים הרכים הללו הפעוט מסוגל לבצע פעולות מניפולציה קלות: בכי מדומה למשל, שבו פעוטות משתמשים כדי להשיג תשומת לב גם כשהכל בסדר. אותם מחקרים מראים כי אף פעוטות בני שנה יודעים להתחכם ולהסתיר פעולות מסוימות ולומדים להסיח את דעת ההורים. למרות זאת, מומחים טוענים כי הסיטואציות הללו, הנראות כשינוי התנהגות בנוכחות מבוגרים שונים, אינן "שקר", אלא תגובות המשתנות בהתאם למצבים רגשיים שונים.
למה זה קורה?
ההורה עומד במרכז חייו של הפעוט והוא מנסה למשוך את תשומת ליבו במטרה שישהה במחיצתו או שיספק את צרכיו באותו רגע.
איך מומלץ להורה לנהוג?
לא נדרשת התנהגות מיוחדת.
נורת אזהרה: אם הפעוט מנסה למשוך תשומת לב בעיקר בנושא מסוים, לדוגמה רק בכניסה לגן בבוקר או סביב נושא האוכל, כדאי להעמיק ולבדוק האם יש בעיה.
הסחות אופייניות
- בכי ללא סיבה: הפעוט ישחק בשלווה, אך כשישמע קול של מבוגר אהוב מייד יבכה כדי לעורר את תשומת ליבו.
- השלכת מזון: זריקת מזון לרצפה או לכלב כשההורה מפנה את הגב.
- קשיי פרידה: בכי מוגבר בעת הפרידה בבוקר בכניסה לגן, ליד ההורה המתקשה להיפרד ממנו. ככל שההורה יתקשה יותר, כך הפעוט יקלוט זאת ויגביר את בכיו.
ייעוץ מקצועי:
רות כהן – פסיכותרפיסטית ומנהלת פורום ייעוץ להורים
מיכל דביר קורן – פסיכולוגית התפתחותית מומחית