מתרגשת מהחגים או שונאת אותם בדם לבך? המבדק שיאבחן אותך
שנות טובות בווטסאפ, יחס לאתרוגים ומנהגי כיפורים: שני הררי מפצירה בכן לבחון את עצמכן - עד כמה אתן בסטרס מהחגים?
האם אי פעם, כשהזדחלת בפקק ערב חג טיפוסי עם סיר רותח בבגאז' וטף זועם בבוסטרים; כשבזבזת חצי יום מחייך בקניון רק בשביל לא להגיע לגיסתך המעצבנת בידיים ריקות; כשנטפת זיעה לאורכה ולרוחבה של העיר בעקבות פעוטות השועטים על אופני איזון ובימבות; כשהקרבת את הסדינים המטריפים מכותנה מצרית שרכשת במיטב כספך בזארה-הום לטובת סוכה; כשהפצת ברחבי הווטסאפ ברכת שנה טובה בנוסח אחיד; כששרת בשיא הרצינות "בראש השנה פרחה שושנה אצלי בגינה" למרות שאין לך גינה ואף המשכת ל"בשנה הבאה נשב על המרפסת" למרות שגם בעוד עשר שנים, הסיכוי שתהיה לך אחת כזאת שואף לאפס; כשכרגיל שקלת לצום (וכרגיל ויתרת) – עצרת וחשבת: למה אני עושה את זה? איך כל זה קשור אליי? איפה זה פוגש אותי? אני בכלל בקטע של החגים? אולי אני סתם נגררת?
>> איך לצאת לחופשה משפחתית, ואפילו לא לסבול
על מנת לקבוע באופן מהימן את מידת מוכנותך לחגי תשרי הבאים עלינו בהמוניהם ואת סיכוייך לצלוח אותם בכבוד (יחסי, כמובן, שמחת תורה זה לא סרט כריסמס מתקתק, הפי-אנד הוליוודי כבר לא יהיה פה) – פיתחתי עבורך מבדק עצמי המונה תריסר שאלות קצרות אך נוקבות, עליהן יש לענות בכנות מקסימלית ולא לחרטט. מוכנה? היידה:
1. צמד המילים "ערב חג" מעורר בך:
א. התרגשות, תקווה וזכרונות קסומים.
ב. בחילה, מרמור ושיעמום.
ג. חשק לנמנם מול הטלוויזיה.
2. יום כיפור נכנס לפני חצי שעה. את:
א. מגהצת חולצות לבנות, גרעפס קטן בניחוח ארוחה מפסקת ויאללה – אופניים!
ב. נזכרת שלא הצטיידת במספיק סיגריות ומעלת סטורי עצבני בנושא כפיה דתית.
ג. תוהה מה קרה שכל המסעדות בוולט סגורות.
3. יום כיפור יצא לפני חצי שעה. את:
א. מצחצחת שיניים, תה, עוגיות, ויאללה – מסמר ראשון בסוכה!
ב. מחכה ליד הפיצוציה שיפתחו ובינתיים מעלה סטורי עצבני בנושא כפיה דתית.
ג. תוהה האם התקלה היתה אצלי או באפליקציה. מזמינה.
4. עמדתך בסוגיית מתנות לחג:
א. ביג לייק! היש מנהג חמוד מזה?
ב. גועל נפש קפיטליסטי. לא מוכנה לקחת חלק בהילולת הקניות הדוחה הזאת.
ג. עמדתי לא משנה כי האשראי שלי חסום.
5. משרד החינוך מחליט להאריך את חופשת סוכות ביומיים. תגובתך:
א. ישר כוח! רווח נקי של זמן איכות משפחתי!
ב. מטנפת על יואב קיש בכל פלטפורמה אפשרית.
3. מה אכפת לי, אין לי ילדים.
6. לקראת ערב ראש השנה, בקבוצה המשפחתית מתחיל דיון מי מכין מה. את:
א. מתנדבת מייד, להכל.
ב. מעבירה למצב טיסה.
ג. בסיני, בלי קליטה.
7. השלימי את המשפט: ארוחת חג היא…
א. סינרגיה בין שני הדברים האהובים עליי ביותר בעולם: משפחה וגפילטע-פיש.
ב. מועקה אינסופית.
ג. כל מאנצ'יז זה חגיגה.
8. האם את נוהגת לשלוח שנות טובות?
א. מה פתאום לשלוח, אני מוסרת אותן ידנית.
ב. מה פתאום.
ג. מה?
9. חברה מזמינה אותך השתתף בטקס תשליך אלטרנטיבי. תגובתך?
א. "בארור, אהובה!" ורצה לקנות שמלה לבנה באריסטו-שמט.
ב. "תעזבי אותי מהחרא הנאו-היפי הזה" ומנתקת קשר.
ג. "יאללה, זורמת. יהיה אלכוהול?" ושוכחת להגיע.
10. הילדים דורשים סוכה בחצר/במרפסת/על הגג. את:
א. מה זאת אומרת, כבר יש לנו סוכה, אבל בשביל הכיף נבנה עוד אחת.
ב. מודיעה שאין מצב. הילדים בוכים. בסוף אנחנו מתפשרים על אוהל צעצוע בסלון.
ג. עניתי כבר בשאלה 5.
11. מהו יחסך לאתרוגים?
א. חולה על אתרוגים! פרי מספר אחת מבחינתי.
ב. איזה יחס יכול להיות לי ללימון עם נקבוביות פעורות? איכס.
ג. לא מכירה. זה משהו שמעשנים?
12. תוכניותיך לאחרי החגים?
א. ריקנות. בין תשרי לתשרי אין אותי.
ב. להתנצר.
ג. אוף, השאלה הזאת מפריעה לי להיות ברגע.
סיכום
אם ענית על רוב השאלות ב-א:
את אישה משפחתית להפליא, גרופית נלהבת של מסורת יהודית, ובהנחה שלא שיקרת סתם כדי לעשות רושם – נראה שבשבועות הקרובים את הולכת להנות פצצות.
אם ענית על רוב השאלות ב-ב:
את אנטי-חגים, מנהגים ואנשים, ומסרבת לנהל את חייך הפרטיים על פי מועדי ישראל, תכתיבים עתיקים ומוסכמות חברתיות. בהצלחה לך עם זה.
אם ענית על רוב השאלות ב-ג:
לוח השנה העברי ממך והלאה, ולמען האמת גם עם תאריכים לועזיים יש לך קשר רופף. הגיע הזמן שמישהו יגיד לך את זה בפנים – צאי מהבועה, נשמה, יש חיים גם מעבר לשולי צלוחית הקססה.