שמים רגל לאהבה

מפגש זוגות ושיחות של נירית עם הסובבים אותה גרמו לה לחשוב על מגוון הרגליים שעליהן צועדת הזוגיות. טיפ: חוג הוא כמו קביים

88 שיתופים | 132 צפיות

"נמאס לי ממנה", צועק הזאטוט ורץ אלי כשאחותו רודפת אחריו, "תעזבי אותי כבר, די", הוא פונה לעברה ומנסה להרביץ לה.

"אוי ואבוי לך", אני צועקת עליו.

"היא חושבת שהיא אמא שלי", הוא אומר, "כל הזמן היא מנסה להגיד לי מה לעשות".

"ממש", אומרת הילדה בלעג, "אתה חושב שאתה אבא שלי, יא שתלטן אחד".

הזאטוט צועק עליה בתגובה והיא מחזירה לו, ורק כשאני שולחת כל אחד לחדרו, השקט חוזר לבית.

"נמאס להם כבר לגמרי אחד מהשני", אני אומרת לבעלי, "החופש הגדול הזה פשוט לא נגמר".

"ברור שנמאס להם", אומר בעלי, "הם נמצאים יותר מדי שעות ביחד. איזה מזל שאני נוסע הרבה לחו"ל, ככה לא נמאס לי ממך".

"מאיפה זה הגיע?", אני מבררת.

"סתם", הוא מגחך, "בדיחה".

רגל פה, רגל שם

בערב אנחנו נפגשים עם חברים שלא ראינו הרבה זמן. כשהנשים רואות זו את זו הן מחליפות נשיקות וקריאות התרגשות ומתיישבות זו לצד זו. הגברים פוגשים אחד את השני בחיוך ובצהלות ומתיישבים זה לצד זה. השיחה קולחת, כשלפתע פונה אליי מישהי חדשה שבעלת הבית הזמינה. "תגידי", היא שואלת אותי, "למה אתם יושבים ככה?".

"איך ככה?".

"ככה, בנפרד, נשים לחוד וגברים לחוד".

"למה לא?", זורקת מישהי מהחבורה, "השיחות שלהם משעממות, רק כסף ועבודה".

"זה מה שאת חושבת", עונה החדשה, "זה מה שהם מדברים כשאתן לידם. אני יושבת פה כבר חצי שעה ותאמיני לי שהם מדברים על הכל חוץ מכסף ועבודה. השיחות שלהם, אגב, הרבה יותר מעניינות משלכן. אתן רק מרכלות ומדברות על הילדים. תצטרפו אליהם ותבינו על מה אני מדברת".

שתיקה משתררת באגף הנשים. כל אחת מסתכלת על השנייה כשהיא שוקלת את ההצעה. דקה לאחר מכן שיחת הנשים ממשיכה כאילו מעולם לא הופסקה. אף אחת לא קמה.

לרגל הפנסיה

"לא הבנתי למה אף אחת לא קמה", אני אומרת לבעלי בדרך הביתה, "זה היה ממש מוזר".

"זה דווקא די פשוט", הוא אומר בתגובה, "נראה לי שלאנשים נמאס אחד מהשני, ובכל היחד המשפחתי הזה הם נהנים להיות קצת לבד. זה ידוע שככל שזוגות נמצאים יותר שעות יחד, נגיד בחופשים או בחגים, נמאס להם מהר יותר האחד מהשני".

"אתה באמת חושב ככה?", אני מוטרדת, "אני תמיד חשבתי שכשזוגות לא נמצאים ביחד הם מתרחקים. כל אחד עובר את היום בעיסוקיו ובסופו של דבר, כשהשנים עוברות, זוגות רבים מגלים שאין ביניהם קשר. הם נמצאים במצב שבו לכל אחד יש את החיים שלו והדבר היחידי שמחבר ביניהם הוא הילדים".

"נראה לי שהריחוק תלוי בגורמים שונים", הוא מהרהר בקול רם. "לא מזמן פגשתי איש עסקים מבוגר שסיפר לי קצת על עצמו. בסוף השיחה הוא אמר לי: 'אתן לך טיפ. תדאג שאשתך תפתח תחומי עניין משלה'. הוא סיפר שאשתו הייתה במשך שנים עקרת בית והייתה להם אחלה זוגיות. עכשיו, כשהילדים גדלו ועזבו את הבית, אשתו משועממת והוא הפך לעיסוק העיקרי שלה. היא מבררת לאן הוא הולך, עם מי הוא נפגש, מתי הוא חוזר וכו'".

"טוב, הם בפנסיה", אני אומרת, "מה זה קשור בכלל? הזוגות שדיברנו עליהם נמצאים בשלב אחר בחיים".

"בסדר", הוא עונה, "אבל למה את מתעצבנת?".

מרוץ על רגל אחת

אני לא יודעת למה אבל אני באמת מתעצבנת. משהו בנושא הזה ממש מטריד אותי. גם שיחה עם חברה שחיה בארצות הברית לא מקלה על המצב. "הזוגיות בארץ מאוד בעייתית", היא אומרת בתגובה. "בכל פעם שאנחנו שוקלים לחזור לישראל אני לא יכולה להימנע מלחשוב על כך. רוב הזוגות בארץ כמעט לא נמצאים לבד. תחשבי שבעלי מסיים את יום העבודה בשעה שש בערב, ביום שישי הוא עובד עד שעה ארבע בערך, ולאחר מכן יש לנו סופשבוע ארוך לבלות יחד. אצלכם, לעומת זאת, חוזרים הביתה מהעבודה בשבע בערב במקרה הטוב, וגם אז העבודה לא נגמרת. ממשיכים במיילים, טלפונים, והכל תוך כדי מרוץ מטורף לנסות ולהספיק כמה שיותר. בסופשבוע אתם מבלים עם המשפחות המורחבות והחברים, וגם אז אתם כל הזמן רצים ממקום למקום. מתי יש לכם זמן לבלות רק אתם? מתי אתם מדברים על דברים? פותרים בעיות?".

"מוצאים את הזמן", אני אומרת לה, "לא הכל כזה נורא פה".

"אני יודעת", היא מנסה לפייס, "אבל מפחיד אותי שכל זה יגרום לנו להשתנות, להתרחק, ושבסופו של דבר הזוגיות שלנו תיפגע. אני שואלת את עצמי האם אפשר בכלל למנוע את זה?".

זוגיות מרובת רגליים

בערב אני חושבת על כל השיחות שהיו ומנסה לקשר את כולן יחד לתובנה אחת מעמיקה. בלילה ההארה נופלת עליי. כנראה זוגיות היא כמו מרבה רגליים, אני חושבת (ולא ביצירתיות מדהימה), וכדי לשמר אותה היא זקוקה למספר רב של רגליים שאפשר יהיה להישען עליהן. ונניח שרגל אחת היא הילדים, השנייה סקס, השלישית עבודה, הרביעית צמיחה אישית, החמישית בית ומשכנתה, השישית משפחה מורחבת וחברים, ואולי הרגל השביעית צריכה להיות משהו חיצוני שיאחד את בני הזוג, כמו מנוי להצגות, חוג או התעמלות, משהו שמשקיעים בו ועושים יחד. ה"חוג" הזה ייצור מכנה משותף שבדרך כלל אין לרובנו בחיי היומיום, ויפרה את הזוגיות בדרך נוספת. ולכן כדאי להתחיל ליישמו דווקא עכשיו, לפני שנתבגר, ויפה שעה אחת קודם…

ועל זה אמא שלי אומרת: "יש לי חוג בשבילך. פעם בשבוע תבקרו את הסבתא שלך. כמה שהיא תשמח".