שמחה בבית

לפני כשנתיים עברה משפחה צעירה לבית ישן ברמת השרון, שהורחב ושופץ מהיסוד. במסגרת השיפוץ נוספו לבית חלונות רבים, פינת אוכל בקומה התחתונה ופינת משפחה בקומה העליונה, ש"פתחו" את הבית והפכו אותו למרווח ולמואר. הבית שטוף אור ומצטיין בקווים ישרים, בעיצוב נקי ובקשת של צבעים בהירים הנעה משמנת ועד גוון פיסטוק בהיר. "הרעיון שהוביל אותנו לבחור בגוונים בהירים" אומרת בעלת הבית, "היה שהצבע יגיע מהרהיטים ומעבודות האמנות". ואכן, הבית מאכלס עבודות אמנות שרבות מהן צבעוניות ואופטימיות או מעבירות תחושה ילדית ונאיבית.

"רצינו עבודות שיכניסו צבע לבית ושייתנו תחושה שגר כאן זוג צעיר" מוסיפה בעלת הבית, "רצינו שהן יחממו את הבית, יעטפו אותו ויהפכו אותו מ-house ל-home, בדיוק כמו תפקידם של פריטי העיצוב האחרים שבו". היא מספרת כי העבודות נבחרו בהדרגתיות ולאורך זמן, וכי הם עדיין נמצאים בתהליכי חיפוש ורכישה. להרגשתה, "כל עבודה שנתלית על הקיר מוסיפה לו תחושה של ביתיות".

עקרון נוסף בבניית אוסף האמנות של בני הזוג הוא הרצון לרכוש עבודות מאמנים צעירים ובכך לתמוך בהם. "אנו מאמינים באמנים צעירים ומוכשרים" מסבירה בעלת הבית, "ומאוד שמחים ליטול חלק בקידום הקריירה שלהם. זו עסקה שבה כולם יוצאים נשכרים: אנחנו מקבלים עבודה שאנחנו אוהבים, והאמן משתכר על עבודתו".

מותחים גבולות

הסלון רחב הידיים נפתח אל החצר האחורית ונמצא בחלל אחד עם פינת האוכל. כל הריהוט בבית, כולל ריהוט הסלון ופינת האוכל, תוכנן על ידי אדריכל הבית ונבנה בהזמנה מיוחדת. במרכז הסלון שתי כורסאות יחיד בגוון חום כהה, ספת עור רחבה בגוון חום בהיר ושני פופים מרובעים תואמים. שולחן הסלון המרובע, המונח על גבי שטיח אתני גדול בגוונים חומים, בנוי מעץ בהיר ששימש גם לבניית שולחן האוכל ישר הקווים.

מבט מהמטבח הלבן אל פינת האוכל והסלון

פינת הסלון כוללת נישת ישיבה ועליה מזרן ירקרק וכריות. אהילי פלסטיק צבעוניים בסלון ובפינת האוכל מתכתבים ביניהם ומעניקים לבית תחושה מודרנית: בסלון עומדת מנורה מפלסטיק אדום, ומעל שולחן האוכל תלוי אהיל מפלסטיק שחור בוהק. לצד מסך הטלוויזיה בסלון הוצב ציור שמן גדול המתאר נוף אורבני.

הציור הוא של האמנית אפרת גל נור, בוגרת המדרשה לאמנות בבית ברל ובעלת תואר שני באמנויות מטעם אוניברסיטת חיפה, שהצטרפה לפני שנה לשורותיה של גלריה רוזנפלד. נקודת הפתיחה של הציור היא פיגורטיבית, והוא ממשיך לציור אקספרסיבי ומופשט יותר. חלקי מכוניות שגבולות הפריים קוטעים אותם מצוירים על רקע כתמי צבע לבן שכמו מתפוצץ על הקנבס החשוף, והמראה הגס מעט משתלב היטב בנושא הציור האורבני.

על שולחן הסלון מונח אובייקט של לטיסיה בולו, אמנית ממוצא קנדי-צרפתי שלמדה בארץ. בולו, אמנית רב-תחומית וחוצת סוגי מדיה, הפכה צילום של עוגיות מקרון צבעוניות לאובייקט, בכך שהדפיסה אותו על מצע עבה של פרספקס שקוף. העבודה היא פרי שיתוף הפעולה של בולו עם צלם הולנדי בשם אלכס דה יונג, שבאופן טראגי הולך ומאבד את ראייתו בשל מחלה. הפיכת הצילום השטוח לאובייקט תלת-ממדי מנסה לנסח מחדש את מה שנחשב לוויזואלי, וכמו מבקשת לפצות על אובדן הראייה בעזרת חוש המישוש. כך נטענת העבודה, הנראית כחפץ דקורטיבי בצבעי פסטל, במשמעויות נוספות.

בין הסלון לפינת האוכל נתלה צמד עבודות של לי ינור ובהן תצלומים של שדה פרגים אדומים. התצלומים הודפסו על גבי מצע סאטן, המעניק להם נפח. ינור, כמו בולו, מותחת את גבולות הצילום בכך שאינה מדפיסה את תצלומיה על גבי נייר. בעלת הבית מציינת כי זו אחת הסיבות לבחירה בעבודה זו ובעבודתה של בולו: "מאוד אהבנו את הטכניקה שלה. רצינו להכניס גיוון בסוגי הטכניקות של העבודות השונות בבית ולשלב בין ציור, צילום ופיסול. הרגשנו שעבודות שמשלבות בין כמה טכניקות מוסיפות עניין וסקרנות".

תצלום של ליאת אלבלינג: ילדה הולכת בעקבות שביל פרחים המתגלה כניירות טישיו לבנים

מציאות בדיונית

מעל נישת הישיבה בסלון נתלה תצלום קטן בשחור-לבן של הצלמת הצעירה, בוגרת לימודי צילום של מכללת מנשר לאמנות ליאת אלבלינג. "זה צילום שאיך שראיתי אותו אהבתי אותו" אומרת בעלת הבית ומוסיפה, "רציתי משהו מונוכרומטי לפינה הצבעונית הזו, ואהבתי את העובדה שהאמנית יצרה בצילום מציאות בדיונית". בצילום נראית ילדה בשדה פתוח הולכת בעקבות שביל של פרחים לבנים לכאורה. מבט נוסף מגלה כי מדובר בשורה של ניירות טישיו, ו"הידיעה שזה צילום מבוים של מקום לא מציאותי מוסיפה לו משהו פנטסטי" מסכמת בעלת הבית.

מעל פינת האוכל נתלה תצלום גדול של אסף עברון, אחד מזוכי פרס האמן הצעיר של משרד התרבות לשנת 2010. התצלום הוא מתוך הסדרה Crystal Habit שהוצגה במוזיאון חיפה לפני כשנתיים, ובה עצר האמן רוכלים מזדמנים ברחוב שדחפו עגלות סופר מלאות בגרוטאות, וצילם את העגלות כשהוא מבודד אותן מהרקע המציאותי ומחליף אותו ברקע לבן. בידודן של העגלות מן הרקע והיעדר הנוכחות האנושית הופך אותן למעין אובייקטים פיסוליים.

מתחת לגרם המדרגות נתלה טריפטיך (יצירה המורכבת משלושה חלקים) של זמיר שץ, בוגר בצלאל שעוסק בסוגי מדיה שונים כגון ציור, אסמבלז' ועבודות וידיאו. הטריפטיך נקרא "שומר החותם" והוא מתאר מוכר מבוגר בחנות חותמות. שץ עקב אחריו במשך תקופה וצילם אותו בהזדמנויות שונות, והתצלומים הללו היוו את הבסיס לציור. בכל ציור נראה המוכר ניצב בתנוחה דומה בפתח חנותו אך לבוש בבגדים שונים. "אהבנו את העובדה שמדובר בציור ריאליסטי" מסבירה בעלת הבית את הבחירה, "וגם את העובדה שמדובר בטריפטיך שבו כל תמונה דומה לאחרת אבל גם קצת שונה".

טריפטיך (יצירה המורכבת משלושה חלקים) של זמיר שץ

סגנון ריאליסטי במטבח

המטבח הלבן מצטיין בקווים נקיים ובריבוי של שטחי אחסון בתוך ארונות קיר המוצנעים מאחורי דלתות לבנות חלקות. מעל כיור המטבח נתלה ציור שמן של נעמי מנדל ובו זוג כפפות גומי ורודות תלויות על ידית חלון. "זו העבודה הראשונה שקנינו" מספרת בעלת הבית, "מאוד אהבנו את זה שלא ברור אם זה ציור או צילום. יש אנשים שממש מתבלבלים בין השניים. גם נושא הציור מאוד מתאים למטבח וגווניו הוורודים מכניסים צבעוניות לחלל הלבן".

על השיש מונח רדיו צהוב בסגנון רטרו שמכניס אף הוא כתם צבע למטבח. "כשעברתי לבית ידעתי שאני רוצה להניח רדיו מעוצב במטבח כי אני מרבה להאזין לרדיו" מספרת בעלת הבית. "את הדגם הזה מצאתי בחיפוש באינטרנט וחיכיתי שאחותי תיסע לטיול בסקנדינביה כדי שתביא לי אותו משם. אחרי כיתות רגליים הוא נמצא בחנות של מוזיאון לואיזיאנה בדנמרק", היא מגלה.

עוד במטבח, צמד עבודות קטנות וצבעוניות של בועז לוונטל, התואמות ברוחן את עבודתה של מנדל. לוונטל, בוגר טרי של בצלאל, מצייר סצנות של טבע דומם בסגנון ריאליסטי. עבודה אחת מציגה צנצנת כבושים ועבודה שנייה מתארת ספל אדום. שתי העבודות הקטנות נתלו זו מעל זו על עמוד צר במטבח שנראה כמיקום האידיאלי עבורן. קיר שלם שנמצא בסמוך לעמוד, הוקדש לארונות אחסון לבנים שדלתותיהם נפתחות כלפי מעלה. בין שורת הארונות התחתונים והעליונים נוצר מדף המשמש להנחת ספרי בישול, קערת פירות וזוג כרזות ישנות בסגנון רטרו המודפסות על גבי לוחות פח.

אמנות ילדית ונאיבית בחדר של הבנות

אובססיביות טובה

על המדף הונח גם צמד פסלים קטנים של עופרה אייל, בוגרת טרייה של תכנית התואר השני של בצלאל, המייצרת בעבודה מדוקדקת חיקויים מדויקים של חפצי יום יום כמו ארגזים, אריזות של מוצרי צריכה ובמקרה זה – חיקוי מדויק של פחית קוקה קולה ושל חפיסת מסטיק בזוקה. אייל מייצרת את האובייקטים מעץ וצובעת אותם בעבודה עמלנית המתחקה אחר כל הפרטים על האריזה, כולל בדיחות הקומיקס בגב אריזת המסטיק. "הדיוק שלה מאוד הרשים אותנו, ומאוחר יותר הבנו שאובססיביות היא כנראה תכונה טובה אצל אמנים", אומרת בעלת הבית בחיוך.
בחדר שירותי האורחים נתלה תצלום של בועז אהרונוביץ' המציג סירת נייר. הסירה מונחת על גבי משטח מבריק המייצר לה השתקפות, כאילו היא אכן שטה על מים, והמסגור בפרספקס שקוף מעניק לעבודה גימור מבריק המתאים לחדר רחצה. העבודה נקראת "Love Boat", מספרת בעלת הבית בחיוך, שכן סירת הנייר נוצרה מקיפולי מכתב אהבה שקיבל האמן.

"מאוד אהבתי את המחשבה שמאחורי העבודה ואת העובדה שהאמן הנציח את מכתב האהבה הפרטי שלו בתצלום" היא אומרת. "אנחנו גם מתחברים לדימויים נאיביים ונוסטלגיים, ובסירת נייר יש משהו ילדי של פעם". את המיקום שבו נתלתה העבודה מסבירה בעלת הבית בכך שדלת השירותים נותרת פתוחה לעתים, ומאחר שהיא ניצבת מול הסלון היה להם חשוב לתלות שם עבודה שתיראה גם משאר חלקי הבית.

חדר השירותים ובו תצלום Love Boat של בועז אהרונוביץ'

סמליות ילדית

בקומה השנייה נפרשים פינת המשפחה הצבעונית, חדר השינה של ההורים וחדרי השינה והמשחקים של הבנות. הקומה כולה מרוצפת בפרקט מעץ אלון ומצטיינת בצבעוניות עליזה המרמזת על נוכחותם של ילדים. עבודות האמנות נבחרו בהתאם: עבודות צבעוניות ואופטימיות בעלות מוטיבים ילדיים.

בראש גרם המדרגות נתלה ציור שמן מרשים של גיא שהם, אמן ישראלי החי ופועל בלונדון, ובו זוג ילדות מסתודדות בתוך סבך של צמחייה טרופית. "אהבנו את העובדה שבמרכז הציור מופיעות שתי ילדות כמו שתי בנותינו, וסביבן רקע צבעוני וכמעט פנטסטי" מספרת בעלת הבית. ואכן, הציור נתלה באופן סמלי בין חדר המשחקים לחדר הרחצה של הבנות.

בתוך חדר השינה של הבנות נתלה רישום משעשע של גיל יפמן, אמן בינתחומי ומגוון שהצטרף לפני כשנה לגלריה דביר הנחשבת, ובו זוג קופי שימפנזה על רקע טפט מפוספס. הדמויות והרקעים בשתי העבודות כמו התחלפו: בעוד שהילדות מוקפות בצמחייה טרופית, נראים זוג הקופים על רקע טפט ביתי. הרישום הוא מתוך סדרת רישומי קופים של יפמן על רקע טפטים ביתיים בדוגמאות שונות ויש בו "משהו גרוטסקי ומחויך שמתאים לסביבה של חדר ילדים".

מחוץ לחדר השינה הצבעוני של הבנות נתלה תצלום עליז ותמים של הצלם החובב בני בר-גיל, ובו שבשבות ילדים צבעוניות הצפות על גבי מים. "מאוד אהבנו את ההשתקפות של השבשבות במים המכפילה את הדימוי הצבעוני", מסבירה בעלת הבית את הבחירה לתלות את התצלום בכניסה לחדר השינה של הבנות.

גם בחדר הרחצה של הבנות, הנמצא בין חדר המשחקים לחדר השינה שלהן, נתלתה עבודת אמנות: צילום בגוני ירוק של רובי ליבוביץ' ובו נראה מזרן ישן ופרום בקצותיו, המרופד בבד ירוק פרחוני והנשען על גדר חיה ירוקה אף היא. הצבעוניות הירקרקה והרעננה שלו ומראה הצמחייה הולמים היטב את ספסל העץ הבהיר הנמתח לרוחב חדר הרחצה ואת הארונית בגוון פיסטוק בהיר, ומשלימים את המראה ה"טבעי" של החדר. "אהבנו את הצעירות שעולה מן התצלום, את השובבות והרעננות שבו" מציינת בעלת הבית. "אהבנו גם את העובדה שלא ברור לגמרי מה רואים בו במבט ראשון. זה תצלום מעניין שמעלה שאלות כמו מה האובייקט שרואים בו, ולמה הוא ניצב היכן שניצב".

ציור של גיא שהם לצד חדר הרחצה של הבנות. בתוך חדר הרחצה תצלום של רובי ליבוביץ'

דמויות בחדר השינה

העבודות שנבחרו לחדר השינה של ההורים תואמות אף הן באופיין את החדר, שבמרכזו מיטת קינג סייז ענקית ושטיח קילים צבעוני מתורכיה. משני עברי המיטה נבנו שידות צד נמוכות ורחבות, המייצרות שטחי אחסון נוספים במגירותיהן. לצד הפתח המוביל אל חדר הרחצה נתלה צמד רישומים דיגיטליים של בועז אהרונוביץ', שבעלת הבית מספרת כי נתקלה בהם במקרה בעת ביקור בסטודיו של האמן. אהרונוביץ', צלם בדרך כלל, יצר סדרת רישומים על גבי שקפים שהיוו בסיס לעבודת וידיאו. "הרישומים מצאו חן בעינינו, אף על פי ששימשו חומר גלם לעבודה אחרת" מספרת בעלת הבית.

"ביקשנו שידפיס עבורנו שניים מהם בנגטיב – קו לבן על גבי רקע שחור במקום קו שחור על רקע שקוף כפי שהיו במקור. יש משהו מחויך וצעיר ברישומים האלה, וגם הנושאים שלהם הולמים חדר שינה – דמות מתפשטת וזוג צעירים מתחבקים".

לצד מסך הפלזמה בחדר נתלה תצלום של הצלם האמריקאי ספנסר טוניק, שנודע בתצלומיו המתעדים המוני אנשים בעירום במקומות שונים בעולם. אחד הפרויקטים האחרונים של טוניק צולם באוסטרליה, שם צילם כ-5,200 מתנדבים אוסטרלים עירומים על רקע בית האופרה בסידני. אומנם טוניק מתייחס אל הגוף האנושי כאל אלמנט פיסולי המשתלב בנוף האורבני, וטוען כי העירום ההמוני חדל להיות בעל אופי מיני, אך התמונה הולמת היטב את חדר השינה ומוטיב ההתפשטות משלים את העבודות האחרות בחדר.

תצלום של ספנסר טוניק ובו אלפי מתנדבים אוסטרלים עירומים ברחבתבית האופרה בסידני

• רוצים להשתתף בצילומים של ספנסר טוניק בישראל? לחצו כאן