שמור במצב טוב

אדריכלות: יונתן קנטי

יש דברים שעד שלא רואים אותם בעיניים, אי אפשר להאמין שהם קיימים. זה בדיוק המקרה עם ביתם של בן רוזנברג, בעלי חברת רוזנברג תל אביב שימור בתים, ובן זוגו יונאס וסט אילרסן. קבענו להיפגש עם אדריכל יונתן קנטי בצומת הרחובות הרצל ודרך שׂלמה (סלמה) בתל אביב, אזור עתיר מוסכים ומסגריות. הבית נמצא במרחק דקה משם, בסבך סמטאות עלום שאפילו ילידי העיר עשויים לא להכיר אותו. שם, מאחורי חומת כורכר ודלת ברזל בגוון חלודה, תוכנן בית חלומות עם רגל אחת בתל אביב של תחילת המאה ורגל שנייה בקופנהגן של המאה ה-21.

דרך כורכר

"גילו המדויק של המבנה אינו ידוע, אך משערים שהוא נבנה בסביבות 1850. אז עמד כאן כפר ערבי של פרדסנים בשם סכנאת אל ארעין, וזה היה כנראה ביתו של בעל הפרדס", אומר קנטי, שתכנן את הבית עם שותפו אדריכל נועם דביר. המבנה ניצב נטוש במשך שנים רבות עד שבאמצע שנות ה-90 החל לפעול בו גן ילדים. מצבו היה רעוע לאין שיעור, אך רוזנברג ראה את הפוטנציאל. "אני מתעסק בשימור מבנים, וברגע שראיתי את קיר הכורכר נדלקו לי כל הנורות", הוא נזכר. השיפוץ, שחייב הריסה ובנייה מחדש של כמה אזורים בבית, ארך כשנה. רוזנברג פיקח על התהליך מקרוב ולקח חלק פעיל בכל שלב, מקילוף הטיח לצורך חשיפת הקירות ועד בניית מרזבי הנחושת. תצלומים ותכניות מקוריות של הבית ושל האזור מתחילת המאה רק מדגישים את היקף העבודה העצום שנעשה כאן.

היעד הוגדר לפני תחילת הבנייה. "רציתי בית שמתאים לבעלי ולי ושישקף את הרקע שלנו מדנמרק", אומר רוזנברג, וקנטי מוסיף ש"המטרה הייתה לתת כבוד לבית המקורי ובה בעת להכניס אליו עיצוב חדש ומודרני". אם כן הבסיס היה קירות כורכר שנחשפו ובהם פתחי דלתות וחלונות. קשתות שנאטמו במהלך השנים רוקנו מפסולת בניין וקורות עץ תומכות הושארו כמות שהן, כולל סימני חריכה קלים משריפה שפקדה את המבנה בשנת 1993. גג הרעפים של הבית פורק לגמרי ושופץ בעזרת חומר מבודד. חלקו הפנימי נצבע בלבן וכעת הוא נתמך על ידי קורות עץ חשופות. מתחת לגג ולאורך הצלע המרכזית של הבית עוברת תעלת מיזוג מתכתית לבנה, שילוב של גוונים וחומרי גלם המאפיין את הקו העיצובי כולו.

חלון הפונה לרחוב מכניס אור טבעי לפינת העבודה. חלון גבוה הממוקם בסמוך לו מעביר את האור גם לחדר הרחצה

כוכב עולה

הבית בנוי כריבוע שאחת מפינותיו חתוכה ומקיף חצר פנימית. מדרגות בטון חשוף ולצדן עצי תפוז, זכר לפרדסים של פעם, מובילות לדלת הנפתחת אל מבואה. "בכל בית דני יש חלל כניסה קטן שמונע מהחום לצאת החוצה", מסביר קנטי. ארון קיר גדול מתמזג עם קירות לבנים ועם שטיח מרצפות בעבודת יד, בגוני צהוב, אפור וליים (גלוסקא). דוגמת הכוכב שבו מתכתבת עם שטיח מרצפות בדוגמה דומה שנמצא בשירותי האורחים הסמוכים. רוזנברג מספר שבעת השיפוץ התגלו מרצפות מקוריות בדוגמה כמעט זהה, אך למרבה הצער מצבן היה גרוע ולא אפשר את שימורן.

בעלי הבית אוהבים לארח ומכאן הדגש על שירותי אורחים מפנקים. תקרת בטון חשוף, שמרקם קורות עץ עדיין טבוע בחלקה, משלימה את המראה התל אביבי-אורבני של הריצוף, וכלים סניטריים לבנים בקווים ישרים מספקים נקודות אחיזה מודרניות. "חלק זה של הבית נהרס ואין לו ערך מבחינת שימור. לכן הרשינו לעצמנו לעצב אותו בצורה חופשית יותר ולתת לו מראה חדש", מסביר קנטי. חלון חדר הרחצה פונה לפינה החתוכה וכך נשמרת הפרטיות. צמח מטפס נשתל בחוץ ובעתיד יצבע את הקיר מול החלון בירוק.

מן המבואה נפתחות שתי דלתות זכוכית לכיוון החצר הפנימית ולחדר האורחים והפרוזדור. ציר ויזואלי נוצר מנקודה זו עד לסלון ויוצר תחושת מרחב שנתמכת גם על ידי קיר זכוכית בחדר האורחים. כך הנוף הירוק נכנס פנימה, ובקיץ אפשר לפתוח את הדלתות ולהגדיל את שטח החצר. דלתות זכוכית חלבית מפרידות את חדר האורחים מן המבואה והסלון, ותריסי גלילה מספקים פרטיות והצללה במידת הצורך.

שילוב מנצח

קירות כורכר פנימיים שנחשפו בזמן השיפוצים הכתיבו חלוקה של הצלע הרחבה בבית לשלושה אזורים: חדר מגורים, מטבח-פינת אוכל וחלל שחולק לפינת עבודה, לחדר ארונות ולחדר רחצה. בכל קיר שני פתחים סימטריים מאבני כורכר חשופות, שמאפשרים מבט פרספקטיבי לכל החללים. "לישן יש ערך אסתטי שמקבל משנה תוקף כשמפגישים בין הכורכר לטיח הלבן. בן קיבל השראה ממלון האפנדי בעכו, ובשל מעורבותו האישית ומיומנותו, הגימור הוא ברמה שלא רואים בהרבה מקומות", אומר קנטי. כדי לשמור על אחידות, שורטטה תכנית ריצוף ולכל שלושת החללים יש מסגרת מרצפות זהה שתוחמת את החדר. המסגרות ואבני הכורכר החשופות מספקות צבע ועניין, והקירות לבנים ונקיים כמעט לגמרי, דוגמה נוספת לשילוב של מזרח תיכון וסקנדינביה.

הסלון מעוצב בפשטות נינוחה ובמרכזו ספה בגוון מוקה (דוקטור קאוצ'). כורסאות עץ עתיקות עם ריפוד אדום-יין בטקסטורה מיושנת נרכשו בשוק הפשפשים, וכך גם כורסת עץ עם פסי עור בשתי וערב. גופי התאורה שומרים על אותה פשטות: כדורי זכוכית חלבית (דורי קמחי) שנמצאים גם במטבח, וגופי תאורה רצפתיים, באדום ובשחור. שידת מתכת לבנה נרכשה באיקאה, ומדף פרספקס שתלוי על אחד הקירות מציג מטבעות עתיקים ושברי חרס שנתגלו במהלך העבודות.

כיוון שבעלי הבית אינם מבשלים הרבה, המטבח (מיי קיטשן) קטן אך פונקציונלי. כיריים קרמיות הותקנו בגובה משטח עבודה מאבן קיסר לבנה, ובגלל שהארון 'מרחף' (סוקל עמוק) נבחר מדיח כלים בתצורת מגירה. מעל משטח העבודה נחשפו שני חלונות סימטריים ומעליהם קשתות. חלונות עם פרופיל בלגי אפור משמשים במקרה זה גם כתחליף דקורטיבי לסורגים. כפינת אוכל משמש שולחן עבודה ישן של אביו של בעל הבית, עם פלטת עץ מקורית חשופה ורגלי ברזל.

פינת עבודה בצבע לבן שתוכננה על ידי נגר פרטי (עימאד סנודא) מהווה המשך עיצובי למטבח. דלפק צר משמש שולחן מחשב, ורוזנברג מסביר שעיקר העבודה נעשה ממילא במקומות אחרים בבית. חלון שפונה לרחוב מכניס אור מבחוץ, וחלון נוסף – גבוה מספיק כדי לאפשר פרטיות – פונה לתוך המקלחון שבחדר הרחצה.

לא קונבנציונלי

האזור הפרטי בבית מבודד יחסית, והגישה אליו מתאפשרת רק מחדר העבודה ומהחצר. מיטה בקווים ישרים ושולחנות עץ קטנים נרכשו באיקאה, ומנורות קריאה מזכוכית חלבית לבנה מספקות מקור אור רך ואינטימי. העיצוב המינימליסטי משאיר מקום לקיר כורכר שנחשף בעבודה קשה ובהרבה זהירות. "הקיר 'תופר' את הבית", אומר קנטי ומתייחס לעובדה שהקיר חוצה את הגינה ונמשך עד לחדר האורחים. כדי לתמוך בכך הותקנה לכל אורכו תאורת רצפה שקועה במרווחים קצובים.

חדר ארונות בעיצוב מודרני מפריד בין חדר השינה לחדר הרחצה. "הרשינו לעצמנו לעשות בו דברים לא קונבנציונליים", אומר קנטי ומצביע על שני גופי תאורה ארוכים וצרים שהושקעו בקיר ובתקרה בצורת זווית של 90 מעלות. הגופים פותרים בעיית תאורה, כיוון שזהו החלל היחיד בבית שאין בו חלון, ומתכתבים עם המראה הנקי.

חדר הרחצה דומה בעיצובו לשירותי האורחים מבחינת כשילוב של חומרי הגלם והסגנונות. בעלי הבית ביקשו מקלחון זוגי ולכן חלק גדול מהחלל מוקדש לכך, כולל שני ראשי גשם נפרדים. פתח ביוב נסתר הוא פתרון שמצא רוזנברג כדי לא לפגום באחידות הריצוף. "השתמשתי בעיקרון של מערכת דנית שנקראת יונידריין, אך כיוון שהמים אינם מתנקזים מהר מספיק השארתי שני פתחי ביוב וכיסיתי אותם בחמש מרצפות שאפשר להרים במקרה הצורך". ארון לבן וצר משמש לאחסון, וחלון גבוה מספק אור טבעי מכיוון הרחוב אך שומר על פרטיות.

ניגודים בין פנים לחוץ

לב הבית הוא בכל זאת החצר, נווה מדבר ירוק ורגוע במקום הכי נמוך בתל אביב (אומנות הגן – בני לוז). ריצוף וופל (גלוסקא), אלמנט מים שבעל הבית בנה וגינה פורחת עם רקפות ועצי תאנה מזמינים ישיבה בחוץ, ליד שולחן עץ לא מהוקצע וכיסאות מתכת ירוקים(שוק הפשפשים), ליד שולחן עץ לא מהוקצע.משני צדי הגינה הותקן דק איפאה, מעין משחק חומרים שמחלק את השטח, ובפינה הסמוכה לחדר השינה נבנתה מקלחת חוץ לשטיפת רגליים כשחוזרים מהים. גומחה מאחורי המקלחת נוצלה לאחסון מכונת כביסה ומייבש ונסגרת בדלת איפאה בעלת סגר מגנטי. שרשראות ברזל נמתחות לרוחב הגינה בין שתי צלעות הריבוע, מתוך כוונה שבעתיד יכוסו בצמחים מטפסים שיתנו צל. "הבית מושתת על קונטרסט בין פנים לחוץ", מסכם קנטי. "זו סביבה קשה מבחינה אורבנית, וכשנכנסים פנימה שוכחים את המוסכים שמסביב".