שמונה – מי יודע?

ליבי קולטת שנותרו לה רק 3 ימים למצוא אהבה, אז היא מחליטה לא לבזבז זמן ויוצאת לפגוש שמונה גברים בערב אחד. איך עושים דבר כזה? היום החמישי לפרויקט מציאת אהבה תוך 7 ימים
בשבוע האחרון גיליתי שוב מה שכבר ידעתי: לחפש אהבה זה מעייף. צריך להשקיע המון זמן, מחשבה ואומץ כדי להתחיל עם מישהו – ולא משנה איפה: באוטובוס, בחדר כושר, במאהל מחאה, בשיחת טלפון עם גבר שאמא שלי הכירה דרך הרדיו או באתרי היכרויות.
|
|||||
אבל הדבר המתיש באמת הוא הדייטים עצמם. אולי זו הסיבה שכל הקשרים שלי נמשכו שנים – פשוט בגלל חוסר חשק וכוח לחפש מישהו חדש: להגיע הביתה אחרי יום עבודה, להתאפס על עצמי, לחפש במשך שעה בגד נורמאלי מתוך ערימת הבגדים לקיפול שמונחת כבר שבוע בסלון, להתאפר, להתלבט מה לעשות עם השיער (חם מדי בשביל פזור, בקוקו אני נראית כמו תום בוי, בחצי קוקו אני נראית ילדה ועל צמה אין מה לדבר) – וכל זה עוד לפני שיצאתי מהבית.
גם הדייט – וכל דייט – הוא משימה לא קלה: צריך להקסים אותו, להתעניין בו גם אם אחרי הדקה הראשונה את מבינה שהוא לא הבחור בשבילך, לשבת איתו איזו שעה-שעתיים ולהתאפק לא להירדם לו מול העיניים, לדובב אותו כשהוא שותק ולחזור הביתה מותשת. וזה עוד לא הכל: ביום שלמחרת את עוד צריכה להתמודד עם שיחת הטלפון שבה את מסרבת בנימוס להיפגש שוב, בלי לפגוע בו ובלי להשתמש בשקרים ובקלישאות כמו: "זה לא אתה, זו אני"/"עכשיו יצאתי מקשר ומתברר שאני לא מוכנה לקשר חדש"/"אני עמוסה בעבודה ואין לי זמן להיפגש"/"אני עוברת לגור בתימן".
למצוא אהבה ב-7 דקות
ואז אני נזכרת בפתרון גאוני שיצא לי לשמוע עליו: ספיד דייטינג. במקום לצאת עם גבר אחד בכל ערב ולבזבז את הזמן, אני יכולה לפגוש עד עשרה, להקדיש לכל אחד מהם 7 דקות ואפילו לא להתמודד עם חוסר הנעימות אם אני לא מעוניינת בהם.
בחיים לא חשבתי שאעשה את זה. חשבתי שזה לנואשים, לאנשים שלא מצליחים להשיג דייטים בדרך נורמאלית – אבל בגלל שהחלטתי לעשות הכל כדי למצוא אהבה עד ט"ו באב, ובגלל שפשוט אין לי זמן לבזבז, החלטתי ללכת על זה.
הערב מתנהל בבית קפה נעים, שספות פזורות לאורך הקיר ויוצרות צורה של ח'. על השולחן כוסות יין אדום ומתאבנים חביבים. ברגע שנכנסתי לחדר נפלו עיניי על בחור חביב בשם ברי. לא הייתי סגורה האם מותר לי לדבר איתו לפני שהכל מתחיל, אבל עשיתי את זה, אנרכיסטית שכמותי.
ואז התחיל הערב. כל אחת משמונה הבחורות שהגיעו תפסה לה מקום על הספות, כשמולה התיישב גבר כששולחן קטן מפריד ביניהם, והעסק התחיל. זה התחיל בשאלות היכרות כמו "מאיפה את/ה", "מה את/ה עושה" ו"בן/בת כמה אתה", והמשיך לשיחה קצת יותר מעניינת. חלק מהגברים לא ידעו על מה לדבר, חלקם לא סתמו את הפה (זה לא ייאמן כמה אדם יכול לדבר בלי לעצור ולנשום במשך 7 דקות) ועם חלקם השיחה קלחה והיה מאוד נעים.

יש לך שבע דקות לכבוש אותי. אילוסטרציה: ingimage
דברי בציונים, גברת
לפני כל פגישה כל אחד מבני הזוג צריך למלא בכרטיס שניתן להם מראש את שם הגבר/האישה שאיתם נפגשו, ולסמן האם את/ה מעוניינ/ת בידידות או בדייט איתו/איתה, והערות כלליות. הבעיה היא שאחרי ששבע דקות נגמרות ומגיע הגבר הבא, אין ממש זמן לכתוב מה את חושבת על הקודם. אז אני ממציאה לעצמי קודים: נ'=נמוך מדי (אני מתנוססת לגובה 1.70, אז זה פרמטר שחשוב לי. אני גם הבחורה היחידה שקמה כשגבר הגיע לכיוון שלי, כאילו מתוך נחמדות), מ'=משעמם, ל'=לא נמשכת אליו, י'=יש מצב בהחלט.
וכך זה נמשך במשך 56 דקות (7 דקות לכל אחד, תעשו אתם את החשבון). ואני חייבת לציין – היה כיף. היו גברים מעניינים כשכל אחד טיפוס אחר לגמרי, והעובדה שבמקום 7 ערבים אבודים ומתישים (לא, אני יודעת שהיו 8 "דייטים", אבל תכף תבינו) בזבזתי רק 49 דקות מחיי, בהחלט הוסיפה לעניין.
"יאללה, ממשיכים?"
רוב הגברים שהכרתי היו באמת נחמדים, אבל זה לא היה זה. ואז ברי הגיע לשולחני. כמובן שלא היה דיסטנס כי כבר הכרנו קודם, ובמקום להתיישב מאחורי השולחן הקטן שבינינו, כמו עם יתר הגברים, אמרתי לו לשבת לידי, על הספה. היה כיף, והצטערנו כשחלפו שבע הדקות שלנו.
כשהסתיים הערב עוד נותרו כמה זוגות בחדר, ממשיכים את השיחה אחרי שנהנו משבע הדקות שלהם יחד. אני נכנסתי לשירותים, תוך שאני מקווה שברי עוד נשאר במקום, כדי שנוכל להחליף עוד מילה או שתיים. כשיצאתי הוא עדיין היה שם. אחרי שהודיתי למארגנת הערב ונפרדתי משאר הבנות, ניגשתי אליו ואמרתי לו: "יאללה, ממשיכים"? לא האמנתי שהמילים האלה יצאו לי מהפה, אבל בכל זאת הזמן דוחק, וטרם מצאתי אהבה.
|
|||||
בלי להיכנס לפרטים, אספר לכם שאת הערב סיימנו ארבע שעות אחר כך, בבית קפה על חוף הים של תל אביב. לא אלאה אתכם בפרטים על הבחור, אבל אין ספק שהיתה כימיה והיה ערב נפלא. אחר שהחלטנו להתקפל, נסענו אליי הביתה. כשהגענו הוא יצא מהרכב, נתן לי חיבוק ונשיקה (על הלחי, תירגעו), ואמר: "טוב, אני אתקשר אלייך מחר". אני, כתגובה, אמרתי: "אין לך את הטלפון שלי, אבל סבבה", תוך ששנייה אחר כך אני נזכרת שהוא יכול ליצור איתי קשר דרך האתר, ומקווה שלא נשמעתי נודניקית. הוא אומר "וואלה", ורושם את המספר.
חצי שעה אחר כך אני מקבלת ממנו sms: "תודה על ערב נפלא, שיהיה לך לילה טוב" עם סמיילי בסוף (שזה קוד ל"את מוצאת חן בעיניי"), ואני מבינה שהוא מעוניין להמשיך את הקשר. אם יש משהו שלמדתי ב-10 שנים של דייטים זה שאם הגבר רוצה אותך, הוא ייצור איתך קשר כמה שיותר מהר.
למחרת, ביום שישי, הוא שולח הודעה שהוא נוסע לקרובי משפחה לארוחה ויחזור מאוחר, ושואל אם אני פנויה בשבת בערב והאם נוכל להיפגש. אני אומרת שכן, ואנחנו קובעים לדבר היום (שבת). אין ספק שחלה כאן התקדמות יפה…
ואז קרה משהו שלא ציפיתי לו. האקס התקשר עם הצעה שהשאירה אותי בהלם קל. ההמשך בטור הבא…
ולציון הסופי
כפי שציינתי בטור הראשון, במהלך כל דייט/תהליך היכרות ייבחנו 10 פרמטרים (ראו מסגרת), ועל פיהם יינתן ציון לכל גבר שהכרתי/יצאתי איתו לדייט. וזה מה שקיבל ברי:
1. האם הוא משלם בדייט הראשון – 10
2. האם הוא מציע לאסוף אותי מהבית – לא היה צורך. פרמטר זה לא נכלל בציון הסופי.
3. האם הוא לוחץ על סקס בדייט הראשון – 10 – הג'נטמן הזה נפרד ממני בנשיקה על הלחי.
4. האם הוא ג'נטלמן – 10.
5. איך הוא מתנהג לסביבתו – 10.
6. האם אני מרגישה נוח לידו – 10.
7. האם הוא רק מדבר או מתעניין במה שיש לך להגיד – 10.
8. האם ואיך היתה הנשיקה בסוף הדייט – לא היתה – פרמטר זה לא נכלל בציון הסופי.
9. האם הוא עניין אותי – 10.
10. האם היתה כימיה/מתח מיני – 10.
הציון הסופי: 10. המצב הולך ומשתפר…
ליצירת קשר עם ליבי בדוא"ל