שלום, אלוהים מדבר

הסרט "שיחות עם אלוהים" מבוסס על סיפורו האמיתי של הסופר ניל דונאלד וולש, שספרו "שיחות עם אלוהים" (הוצאת אופוס) והספרים הבאים שהוציא הפכו לרבי מכר בקנה מידה עולמי. לטובת אלה שלא קראו את ספריו אציין כי הספרים עוסקים בדו-שיח בין וולש לאלוהים, הנוגע בנקודות בסיסיות ולעיתים אף נוקבות, ובהן היחסים בין אלוהים לאדם, התגלויות, מין ומוסר ועוד. בספריו וולש שואל והאלוהים עונה.

הסרט פותח בהרצאה שמעביר וולש הקולנועי (השחקן הנרי צ'רני). בשלב השאלות מספרת מעריצה כי ספרו שינה את חייה, אך חבריה מפקפקים ומזלזלים בכל נושא הרוחניות. אחריה קם משתתף נוסף ומטיח בוולש את ההאשמה כי הוא שקרן ולא יכול להיות שאדם כמותו, כזה שלא מסוגל לנהל מערכת יחסים תקינה, מתיימר להציג כי הוא גילה את הנוסחה לשלווה ואת הדרך לאלוהים עצמו. הגישות הנ"ל נשמעות לכם מוכרות? לא במקרה. נראה כי הבמאי, סטיבן סיימון, עשה ככל שביכולתו לסלול את הדרך אל ליבם של הצופים – המאמינים והסקפטיים כאחד, ולגרום אפילו לציניקנים שביניהם להישאר עוד קצת באולם הקולנוע.

הסרט, למרות שמו הרוחני, אינו פונה לרוחניים בלבד

אך אני חייבת להודות שכדאי להישאר. גם אם אתם לא מתחברים לספריו של וולש, הסרט דווקא נחמד ומעורר השראה. הוא מתאר את חייו של וולש, מרגע הנפילה הגדולה שלו, דרך התובנות שאסף בדרך אל התהילה ועד להצלחתו הפנומנאלית – הוא מאבד את עבודתו, נפגע קשה בתאונת דרכים, מסולק מדירתו ומגיע לשפל המדרגה עד כדי חיפוש אוכל בפחי זבל – ודווקא מהמקום הזה הוא מצליח לשקם את עצמו ואף לזכות בתהילת עולם.

הסרט, למרות שמו הרוחני, אינו פונה לרוחניים בלבד. גם אנשים שמגדירים עצמם ככאלה שאינם מתחברים לספרי רוחניות נוסח הניו אייג' שכבש מזמן את העולם יצליחו ליהנות ממנו. אך הבעיה מתחילה בדרך בה מוצג הדו-שיח בין וולש לאלוהים: לאחר שהוא עולה על דרך המלך הוא חווה מפלה נוספת שגורמת לו להעלות שאלות נוקבות כלפי אלוהים. בנקודת שפל נוספת זו, בעודו שרוע מיואש מול הטלוויזיה, הוא שומע קול המדבר אליו.

כאן הרוחניות זוקפת את ראשה המכוסה בהילה ויוצרת מידת מה של מבוכה. לא הרבה מאיתנו מסוגלים לשמוע לפתע את קולו של אלוהים מדבר אליהם מבלי שנטלו קודם כדור מסוים אחד או שניים. אבל זה כן קרה לוולש – שהשכיל לרשום כל מילה, וכך כתב את רבי המכר שלו. חבל, הוספת הקול המוחשי הזה באמת הייתה מיותרת. אם הסרט היה מעביר את הרעיון, שוולש הגיע לתובנות מאירות עיניים לאחר שהצליח לעלות משפל המדרגה (כפי שאכן קרה), ולאחר שהשכיל ללמוד מחבריו ומ"צירופי המקרים" שקרו לו בדרך – רעיון השיחה עם אלוהים היה נראה הגיוני יותר.

מי שמחפש מלכתחילה סיבות לפקפק וללעוג לסרט, לוולש ולהצלחתו, ימצא כאלו בסרט, והרבה: פס הקול הכולל מלודיות מרגשות עם פסנתר וכינור, "נסים" בנאליים שאפשר להסבירם כצירופי מקרים, ריבוי הצילומים בשעת בין ערביים קסומה והגיחות אחורה אל תקופת ילדותו האדיפאלית של וולש. אך מי שבכל זאת החליט לתת לסרט צ'אנס ולבדוק מי ומה עומד מאחורי ההיסטריה הרוחנית הכובשת ומנסה לשנות את העולם, לא יתאכזב. הסיפור נוגע ללב, ואפילו ניתן ללמוד ממנו כמה מוסרי השכל לא רעים בכלל, שיכולים להפוך את החיים לטובים יותר. לפחות לחלקנו.

לראיון עם הסופר»

"שיחות עם אלוהים", ארה"ב 2006. במאי: סטפן דויטש, שחקנים: הנרי זרני, וילמה סילווה. 109 דק'