שיר מורנו: "דווקא אחרי שהגרוע מכל קרה, ראיתי בזה גם הזדמנות"

שיר מורנו. שחקנית, מגישה בטלוויזיה, כיום מחליפה ב"פותחים יום" ברשת 13 ובפורים תחזור לבמות בהצגת הילדים "מגילת  אסתר" לצד רינת גבאי. בת 32, נשואה, אם לשני בנים, מתגוררת בתל אביב 

שגרת טיפוח
"לאורך שנים היה לי סוג עור רגיל–מעורב, אבל בעקבות הלידות הוא הפך מאד רגיש. אם בעבר יכולתי לבחור קרמים מקריים מהמדף בפארמים, היום אני בוררת היטב את הקרמים שלי. אני משתמשת בסרום מעניק לחות אדוונסד ריפר ספריי חומצות, ובתכשיר מבהיר מדכא מלנין – כולם של של קרן ברטוב. במקלחת אני עם שמן הרחצה של ל'אוקסיטן וקרם הגוף של קרמה מלווה אותי מאז שאני נערה ואני אוהבת שהוא נספג היטב".

קוסמטיקאית
"אני אצל קרן ברטוב כבר שבע שנים, כשעוד הייתה מתחת לרדאר ועבדה בבית הקודם שלה בקדימה. אני מגיעה אליה בשנים האחרונות כל חודשיים-שלושה ואני עושה את כל המכשור האפשרי. פעם חשבתי שקוסמטיקה זה שטויות, היום אני יודעת עד כמה טעיתי. באתי אליה עם פנים אפורות וקמטוטים מתחת לעיניים והכל נעלם. היא מטפלת בי בטכנולוגיית של מיני ליפט שמשלבת גלי רדיו RF עם אולטרא סאונד, שעובדים יחד על עומק העור  ומעודדים יצירת קולגן ואלסטין ויוצרים מיצוק והרמה וחידוד קו הלסת".

איפור
"אולי זה יפתיע, אבל אין לי בתיק האיפור מייקאפ. אני לא אוהבת את תחושת הדביקות של המייקאפ על הפנים. אני גם לא ממש מהמתאפרות המוקפדות. אני שמה קונסילר קורקטור של מק וסומק של מק. המסקרה היא של איב סאן לורן והשפתון של בובי בראון עם פיגמנט. אחת לשלשה חודשים אני עושה הרמת ריסים, שזה שונה מהלחמה והתהליך פשוט, מהיר וזול. אני מסירה איפור עם TAKE THE DAY OFF של קליניק". 

בושם
"אני אוהבת בשמים קלילים ולא חזקים ומשתלטים, כיום אני עם הבושם של שאנל  CHANCE EAU TENDRE שהריח שלו עדין, נעים ומרענן. אני איתו עשר שנים לפחות, קוצרת עליו מחמאות, וסוס מנצח לא מחליפים".

שיער
"השיער שלי רגיל, דק וחלק ובצבע שטני. מעצב השיער שלי הוא אודי שחר ואני מגיעה אליו לגווני שמש אחת לחצי שנה ולפעמים קופצת רק כדי להסתפר. ביום יום אין לי הרבה התעסקות איתו, אני חופפת יום כן ויום לא ולא מתחכמת מדי. שמפו ומרכך של פינוק עושים את העבודה".

גבות
"אני מסדרת גבות רק בעצמי, בקטנה. הן בגודל רגיל ובמקום שקצת חסר שיער אני ממלאה בעיפרון גבות של בובי בראון".

מני פדי
"אני מאוד אוהבת לעשות לק ג'ל בידיים ומקפידה על ציפורניים קצרות או ארוכות בעיצוב מרובע ולא עגול. אני הולכת למכון בכיכר המדינה של נטשה חליל, כבר שבע שנים, כן, נטשה מהישרדות, היא מקצוענית שחבל על הזמן והכי מהירה בעולם ולא אוכלים אצלה את הראש. פדיקור אני עושה אצלה כל שלושה-ארבעה חודשים. יש לי בנות דודות שעושות לי גם מניקור ואני משתעשעת עם כל צבע אפשרי, שחור ואדום וקשקושים ולבבות".

כושר
"אין לי אהבה גדולה לכושר אז אני לא עקבית. לעיתים חודשיים מתאמנת וחודש לא וההפך, אבל אני מודעת לחשיבות האימונים ושמירה על כושר. בשנתיים האחרונות אני מגיעה למכון של תומר טנצר לאימון פונקציונלי: אופניים, משקולות, TRX. בגלל בעיות גב עשיתי יוגה שמאוד עזרה לי ובקרוב אחזור לזה. הספורט האהוב עלי הוא הליכות בים במשך שעה פעמיים בשבוע". 

תזונה
"אין לי נטייה להשמנה אבל כמו כולן כמעט, תמיד אני רוצה קילוגרם אחד פחות. רק בהריונות אני עולה בגדול: 20 ק"ג. מודה שאני לא מקפידה על תזונה, בבוקר אני חייבת את הקפה שלי ולרוב מסתפקת בחטיף אנרגיה או חלבון. בצהריים בשר או דגים, אחר הצהרים אני אוכלת את השאריות של הילדים ובערב אני הכי משתגעת עם כמויות אוכל למרות שזה לא בריא: מרק עדשים, פסטה בולונז. קינוחים אני פחות אוהבת, אבל מלוחים אני אוהבת מאוד ויש לי פטיש לבמבה ולפופקורן, אני גם מבשלת בבית אבל הבילוי החביב עלי, והיחיד כמעט שבשבילו אני אצא מהבית, הוא מסעדה, כי מהו דרינק בלי אוכל? אני מקפידה לאכול רק כשר. אחרי שאימי נפטרה, לפני 14 שנה, בשבעה היו אצלנו תפילות ומישהו אמר לי שאני צריכה לקחת בשבילה משהו על עצמי, אז לקחתי על עצמי את עניין הכשרות ואני עומדת בזה".

טיפ לחיים
"הייתי בת 17 וקצת כשאימי נפטרה. ילדה שמרנית מעכו, ילדה טובה של בית, ושל אימא. אני הצעירה משלוש, הבכורה (מגישת החדשות טלי מורנו – דב"א) גדולה ממני בתשע שנים והשנייה בשבע. הן כבר היו מחוץ לבית. זה קרה לפני מסיבת הסיום של התיכון ולפני הגיוס לצה"ל. שלבים קריטיים בחיי נערה צעירה. הכאב היה נוראי. הרגשתי אותו בעצמות, טראומה קשה. אימא הייתה חולה שש שנים, אבל לא אהבה את תחושת המסכנות ולהרגיש קורבן, הכי קל היה לי להישבר ולא לעשות כלום, מול המראה אמרתי לעצמי: 'איך אגיד מעכשיו שאין לי אימא ואיך אתמודד עם העולם?'. בתוך תוכי הרגשתי שאימא לא הייתה רוצה לראות אותי כקורבן. בחרתי להמשיך אבל לא מהמקום של מה שיהיה יהיה, ולא איכפת לי, אלא איך למנף את החיים החדשים שלי בלעדיה. דווקא אחרי שהגרוע מכל קרה, ראיתי בזה גם הזדמנות וגיליתי את עצמי. בגיל 18 כבר עברתי לתל אביב הפכתי לעצמאית ולקחתי אחריות על חיי, מילצרתי, עשיתי בייביסיטר ובהדרגה גיליתי את העולם. שנים פחדתי מטיפול פסיכולוגי ורק אחרי עשור הגעתי לפסיכולוגית, מאמנת נפלאה ואני אומרת לכולם, עברתם שבר? לכו לטיפול, הוא צמצם לי את הכאב, גם אם זה היה באיחור. הטיפול הביא לי שלוות נפש שלא הייתה לי. למדתי לשאול את עצמי שאלות, ועד היום אני עוצרת לשאול, האם טוב לי, האם אני במקום טוב, האם אני מודה על חיי. אני מרגישה במקום טוב. הקמתי משפחה, יש לי מערכת יחסים אוהבת עם בעלי. למדתי לקחת את החיים בפשטות, להיות נאמנה וקשובה לעצמי יש כל כך הרבה מקומות טובים להרגיש אותם ורגעי אושר לצפות להם. אז  תנשמו עמוק ותעברו את החיים בקלות ובהודיה".