האם לעזור לילדים בשיעורי בית?
האחריות היא של הילדים שלנו אבל אנחנו כאן להדריך ולעודד. איך להרגיל אותם לשיעורי הבית בלי שירגישו שהם מחמיצים דברים אחרים?
כשהילדים עולים על אוטוסטרדת בית הספר, לא מעט הורים שואלים את עצמם של מי האחריות על שיעורי הבית? עד כמה הם צריכים לשבת איתו או איתה על החוברת בחשבון או על תרגול כתיבת אותיות, ותוהים מה נעשה שהקטנים האלה יעלו לחטיבה ולתיכון ושם כבר יש תכנים שלא נמצאים אצלנו בשום תא בזיכרון? לקראת שנת הלימודים הקרובה, אחרי שנה של הרבה למידה מהבית, בואו נעשה רגע סדר בשיעורים:
מאמנים לאחריות עצמאית
האחריות על המשימות הלימודיות שניתנות במסגרת החינוכית היא של הילדים שלנו, אבל לא נוכל פשוט להשליך אותה לעברם של הילדים שרק אתמול ציירו שמש בגן, ואנחנו צריכות להיות שם כדי לעבור יחד איתם תהליך של למידה – להדריך, לאמן, להאמין, לעודד ולשחרר.
נבנה סדר יום קבוע המאפשר חלוקה הוגנת והגיונית למנוחה, חברים, חוגים וחובות כמו הכנת שיעורי בית, ארוחות, מקלחות ועזרה במטלות הבית.
נלמד את הילד שלנו לנהל את הזמן נקבע שקודם מכינים שיעורים ורק אחר כך מתפנים למיצוי הדברים שרוצים לעשות. אפשר על גבי דף נייר, לוח מחיק או לוחות תכנון ייעודיים – לציין את כל המשימות שהתקבלו היום ואת סדר הפעולות הנחוץ לנו להשלמתן. יותר מאיתנו, ילדים זקוקים לארגון ברור ומובנה של המטלות שלהם ולרשימה מרוכזת של הציוד הנדרש עד שזה יהפוך לטבע שני. במידה ואתן רוצות ליזום בעצמכן זמן מסויים לתרגול או קריאה – אפשר להפעיל את הטיימר בסמארטפון, בתנור האפייה או לקנות שעון שולחני, כדי לתחום באופן ברור יותר את הזמן למי שתפיסת הזמן עוד לא מספיק נגישה לו.
נמנע מעידוד לדחיינות גם אם השיעורים לא מיועדים ליום שלמחרת, עדיף, לפחות בשנים הראשונות ללימודים בבית הספר היסודי, לבסס נוהג שבו מכינים את השיעורים באותו היום שניתנו ללא קשר למועד הגשתם – אלא אם מדובר בעבודת חקר ארוכה או מורכבת יותר, או אם יש עומס לא סביר על הילדים שגורם לעייפות ולתסכול.
ננחיל אצל הילדים שלנו מיומנויות ואסטרטגיות למידה אחרי שקבענו שעת התחלה ללמידה בבית או להכנת שיעורים, נברר עם הילדים שלנו איך מתאים להם ללמוד, ואם הם לא ידעו לומר, פשוט ננסה ואולי נטעה, אך נשקף את מה שראינו – האם עוזר להם להתרכז כשהם יושבים לבד בחדר, האם יעדיפו להכין שיעורים בפינת האוכל, האם הם זקוקים לשקט או שדווקא גירויים סביבתיים ואווירה שוקקת בבית מאפשרים להם ללמוד היטב. בשבועות הראשונים אפשר לשבת לידם אם הם צריכים, אבל לאט לאט ובהדרגה חשוב שנטפח בהם את היכולת להיות לומדים עצמאיים ולהיעזר רק כשהם באמת צריכים. כשנעזור, כדאי שננסה להנחות ולשאול שאלות ולא לספק מיד את השורה התחתונה. בנוסף, כדאי לבדוק אם הילדים מעדיפים להתחיל במקצוע שהולך יותר בקלות ואז להתפנות לתחום שיותר מאתגר או להיפך.
נארגן יחד סביבת למידה נוחה לא בכל בית, יש לכל ילד/ה חדר שקט ללמוד בו, אבל כהורים שרוצים לטפח את המוטיבציה ללמידה ולאפשר לילדים שלנו למצות את הפוטנציאל שלהם, חשוב שננסה לארגן עבורם סביבת למידה מותאמת. אם אפשר, עדיף להעמיד לרשותם כיסא ושולחן נוחים שמתאימים לגובה שלהם, תאורה טובה, ובהתחלה, גם לתזכר אותם להכין מראש כלי כתיבה, מים ואפילו פרי לנישנוש. הרבה יותר חשוב מכל אלה – כדאי שנהיה שם נגישות לחיוך, מילה טובה והקשבה. בארוחת הערב או לפני השינה, שאלו אותם מה למדו היום ובקשו לשמוע על דבר אחד חדש שעניין אותם ודבר אחד שכבר שמעו עליו קודם. השיח יקרב ביניכם, יעזור לילד/ה שלכם להטמיע טוב יותר את הנלמד ויחזק את התחושה שהלמידה היא משהו שניתן להתגאות בו ולשתף.
נהיה מודל לסקרנות גם אם אנחנו לא יודעות את התשובות לשאלות (ובינינו, גם אם כן) – נוכל ללמד את הילד שלנו את האסטרטגיה שלנו למצוא מידע, ואולי בדרך אפילו לגלות כמה דברים נוספים שבכלל לא חיפשנו כי הרי "כשיוצאים – מגלים מקומות נפלאים". אל תסתפקו ב"אני לא יודעת", אלא גלו סקרנות כלפי מה שהילד לומד ועזרו לו למצוא תשובה. זה יכול להיות בספר, באתר אינטרנט מהימן, בכתבה שפורסמה בנושא, אצל השכן שחובב היסטוריה, בעזרת האח הגדול שעוד זוכר דברים פשוטים, או אצל סבתא שמדקלמת עד היום את סיפורי התנ"ך בעל פה.
נאיר את הטוב ככל שהילדים שלנו יחוו יותר חוויות חיוביות בזמן הלמידה בבית, ועידוד על ההשתדלות שלהם, המאמץ והניסיון להתמודד עם חומר הלימוד – כך תתרחב תחושת הערך העצמי שלהם, תגדל המוטיבציה שלהם להתמיד בעשייה ויתפתח בהם האומץ לנסות שוב גם אם הפעם לא נחלו הצלחה. ילדים שגדלים תחת עין בוחנת, ציפיות גבוהות מדי או באווירה משפחתית ביקורתית – עלולים לגדול כפרפקציוניסטים ולהתקשות מול כל תוצאה שאינה עומדת במבחן השלמות שהציבו לעצמם, או לחלופין לוותר מראש מתוך חשש שבחיים לא יעמדו בסטנדרטים של הוריהם.
נלמד מהם למרות שהילדים שלנו צעירים מאיתנו, ואנחנו, איך לומר, את הבגרות שלנו כבר עשינו, יש לנו תמיד מה ללמוד מהם – הם אלה שהופכים אותנו לנבונים, מפותחים וטובים יותר. שבו איתם והקשיבו למחשבות שלהם על מה שלמדו היום בבית הספר. בטוח שתוכלו ללמוד משהו חדש, תתפלאו מהקסם שצמח לכם בבית ותנו מקום חשוב לביטוי הייחודיות שלו או שלה.
נשמר זמן איכות הכנת שיעורי הבית במשותף יכולה להיות מהנה אבל גם לעורר אצל אחד מהצדדים או שניהם תסכול, אכזבה, חוסר סבלנות וביקורת (שכבר הזכרנו). כדי לשמר את זמן האיכות שלנו עם הילדים, ולטפח יחסים טובים – חשוב שזה לא יהיה הזמן היחיד שבו נבלה יחד וששיעורי הבית לא יהיו במקום זמן אמא (או אבא). כדי להימנע ממצב כזה, עדיף לסכם עם הילד שיכין שיעורים ויקרא לנו רק במידת הצורך, ובו בזמן לספר לו מה תהיה התוצאה ההגיונית – "ככל שתסיים בזמן את המשימות, נוכל לבלות יותר יחד רק אתה ואני במשחק, הכנת עוגיות, טיול בחוץ או צפייה משותפת בטלוויזיה".
נתווך מציאות ונתאם ציפיות רגע לפני שתחליטו להכתיר את ילדיכם לאחראיים הבלעדיים על שיעורי הבית שלהם – ערכו איתם שיחה נעימה בנושא. ספרו להם מה ראיתם עד עכשיו ועד כמה הם גדולים, צומחים ומתפתחים. תמנו דוגמאות לפעולות שהם כבר מנהלים לבד ועושים לגמרי בעצמם ואימרו להם שאתם שמחים להעביר את האחריות אליהם. בררו איתם למה הם זקוקים מכם כדי להצליח והזכירו להם מדוע חשוב שיבצעו את המטלות בזמן ומה תהיה התוצאה אם זה לא יקרה (המורה תרשום הערה ביומן, הציון הסופי יחושב בהתאם וכו'). מהרגע שתעבירו את השרביט ותסכמו על גבולות הגזרה – תסמכו עליהם וזוזו הצידה. תנו להם לחוות את התוצאות של הבחירות שלהם (כל עוד אינן מסוכנות להן), רק ככה, האחריות תעבור אליהם באמת.
שימו לב לפערים
במידה שאתן מרגישות שיש פערים שקשה לכם לגשר עליהם ללא עזרה, שתפו את מחנך הכיתה, יועצת בית הספר או את המורה המקצועי ובחנו יחד אם הילד או הילדה זקוקים לתגבור או לתיווך מיוחד. שיתוף הפעולה בינינו, ההורים, לצוות בית הספר חיוני להצלחה של הילדים שלנו, וככל שהתקשורת תהיה יותר פתוחה ורציפה – נוכל להציף את האתגר ובתקווה גדולה, גם לקבל את ההכוונה או ההחייה הנדרשת.
זרע שנשקה, יצמח ההשקעה בשנות הלימוד הראשונות, ובכלל בעשור הראשון לגידול הילד שלנו, היא רבה אבל היא משמעותית ביותר ואת הזרעים שנטמון – נקצור בהמשך. ילד מעודד, בעל תחושת ערך טובה שחונך לעצמאות ואחריות יוכל להתמודד עם משימות החיים בהצלחה גדולה יותר, להשתלב בקלות רבה יותר בחברה ולדעת איך להתנהל עם מטלות שקיבל בבית הספר ובעוד אי אילו שנים גם בשוק העבודה. הוא יגלה סקרנות, יצירתיות וגמישות גם אם הלמידה תהפוך להיות משולבת, ותתקיים באמצעים מגוונים כמו שהכרנו השנה.
קרן ארצי, מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר ובעלת תואר במינהל ומדיניות בחינוך.