שימי ידך על גבי

אנחנו מוציאים מתוכך את החלקים שתמיד היו בך ולא השתמשת בהם. דניאל, סרוגייט עם תחושת שליחות, מספר הכל. יומן טיפול, פרק רביעי

88 שיתופים | 132 צפיות

"לא נראה לי שאני מסוגלת ליותר מגע מזה שהגענו אליו בפגישה הקודמת", אמרה שרון בתחילת פגישתנו. "נתחיל במה שכבר עשינו", עניתי, "מה שיהיה אחר כך פחות חשוב".

שרון התרצתה.

את מסגרת זמן המגע הגבלנו הפעם לחמש דקות. שרון בחרה להיות אקטיבית ראשונה. ישבתי בצורה רפויה ונוחה, מתוך כוונה לשדר רגיעה וקבלה. היא הניחה את כף ידה על שלי והחלה ללטף אותי. מדי פעם פקחתי את עיניי והבטתי בה. היא נראתה פחות לחוצה מבעבר וגם הציצה פחות בשעון הקיר. אופן המגע שלה עבר שינוי לא קטן מאז הפעם הקודמת – כף ידה הייתה חמה יותר ומגעה נעשה נעים ומגוון.

כששרון משכה ממני את ידיה בפתאומיות, הבנתי שעברו חמש הדקות. התחלפנו, כשהפעם הייתי אני האקטיבי. מהרגע שבו לקחתי לידי את ידה של שרון היא החלה לדבר באובססיביות. זו הייתה דרכה לבטא את הקושי שלה. ביקשתי ממנה להתמקד בתחושותיה, ולעצמי שיננתי את הכלל החשוב: לגעת כדי לעשות נעים לעצמי ולא לאדם האחר. תוך כדי המגע שרון חדלה לדבר, אך עיניה נותרו פקוחות. הרגשתי ששרירי גופה רפו מעט.

שימוש בדפוסי ילדות

"את יכולה!", השבתי לשרון שפקפקה ביכולתה להתקדם לשלב הבא – מגע בגב, בכתפיים ובזרועות. "אנחנו רק מוציאים מתוכך את החלקים שתמיד היו בך ולא השתמשת בהם", ניסיתי לעודד אותה. "טוב, תפנה לי את הגב", אמרה שרון.

התיישבתי בגבי אליה. כמעט שלא הרגשתי את ידיה של שרון כשהיא הניחה אותן על כתפי, ואז היא שאלה אותי אם אצליח לנחש מה היא כותבת לי על הגב. בדקות הבאות מצאתי את עצמי מנסה, לשווא, לנחש את שם סרט הקולנוע שנכתב באצבעותיה על גבי.

המשחק הזה מצא חן בעיניה, והיא החלה לגעת בי עם כל כף היד, "לשבור את הגלים", חשפה בפני את שם הסרט שהתקשיתי לזהות". כשהצצתי בשעון שמחתי לגלות שהיא חורגת ממסגרת הזמן שקבענו. "את רוצה להתחלף?", שאלתי. "אופס, עבר הזמן, לא שמתי לב", השיבה.

כשהנחתי את ידי בעדינות על גבה של שרון, הרגשתי את המתח בשריריה. ביקשתי שתנסה להשתחרר ולהרפות. בתגובה שמטה שרון את ראשה, "אתה מדגדג אותי", ניסתה לנער את ידי מעליה. "וככה?", שאלתי ונגעתי בה באיטיות. "ככה זה בסדר", השיבה.

בתום הטיפול, כשנפרדנו, חשתי סיפוק והסתקרנתי באשר לתוכנו של המפגש הבא עימה.

"היא כועסת על עצמה, בגלל שרק עכשיו היא עוברת חוויות שכולם עוברים כטינאֶייג'רים", אמרה ליאת, המטפלת המינית, בפגישת ההדרכה שלנו. "כשהייתה עם הגב אליך היא חשה חוסר ביטחון, היה לה קשה לסמוך עליך. היא מכירה את התחושה הזו שלה, אין לזה קשר אליך.

"היא סיפרה שהיה לה נעים לחוש את החום של כפות ידיך, זה החזיר אותה לזכרון ילדות, כשהייתה עם סבא שלה בקנדה. הוא היה היחיד במשפחה, כך אמרה, שהביע את עצמו באמצעות מגע. היא מאוד הופתעה שנזכרה בכך. שרון רוצה להתקדם אבל קשה לה, זאת הסיבה שהיא משתמשת בדפוסים ילדותיים, כמו המשחק ששיחקתם. המשחק הזה היה עבורה דרך מצוינת להתקדם. היא בנתה מעין 'חצאי מדרגות' כדי להקל על עצמה. במפגשים שלכם היא מתקשה מאוד בהתחלות, בהמשך היא מתרככת.

"הקושי שלה להפסיק לדבר נובע מחרדה, במיוחד כשהשליטה לא נמצאת בין ידיה. ביקשתי ממנה לנסות למעט בדיבורים בפגישה הבאה. אתם יכולים לחזור על המגע בגב, בכתפיים ובזרועות. ואם תרגישו ממש בנוח, תוכלו לעבור למגע בכל הגוף, עדיין מעל הבגדים, ומבלי לגעת בחלקים הארוגניים".

יומנו של סרוגייט – לחלק הבא >>

יומנו של סרוגייט – לחלק הקודם >>

דניאל הוא סרוגייט בצוות המרפאה של ד"ר רונית אלוני, תל-אביב. השמות בדויים ופרטים מזהים טושטשו, לצורך שמירה על כללי האתיקה הטיפולית