שטח פרטי

בעירום מלא

גנאל ממליצה לסמן נקודות זמן שבהן רצוי לשקול מחדש את שאלת המקלחת המשותפת. "בגיל שלוש-ארבע הילד מגיע לשלב האדיפלי", היא אומרת. "הוא יכול לחוות עוררות מינית מעירום, יכול להשוות גודל או להיבהל מאיבר מין של אדם בוגר או משערות ערווה. אם זה לא קרה בגיל שלוש-ארבע, זה יכול לקרות בגיל חמש, וכדאי לבחון שוב את ההתנהלות המשפחתית".

איך הורה יכול לזהות אי נוחות אצל פעוטות וילדים כתוצאה מהעירום שלו?
"אם הפעוט/ הילד נועץ מבטים באיברים אינטימיים, מבקש לגעת, נוגע בעצמו או שואל המון שאלות, או להיפך אם הוא מתעלם ושותק – אלה הם סימני מבוכה. אם להורים בכל זאת חשוב להמשיך במקלחות משותפות, הם יכולים להתקלח עם בגד ים".
"מגיל שלוש עדיף שתהיה חלוקה ברורה של בנים עם בנים ובנות עם בנות", מסכימה שרף. "ברור שאבא יכול לעשות מקלחת לבת שלו או אמא לבן שלה, אבל עדיף שלא יתקלחו יחד, מכיוון שזהו פתח לבעיות". שרף זוכרת מקרה של ילדה בת חמש שסיפרה בגן על איבר המין של אביה, שאליו נחשפה במקלחת. הסיפור הזה גרר התערבות של גורמי רווחה, אף על פי שבדיעבד התברר שהכל היה תמים לחלוטין.

היכן עובר הגבול? האם אסור לפעוטות ולילדים לראות את הוריהם בעירום?
"זה בסדר אם ההורים יוצאים מהמקלחת עם מגבת והילדים רואים אותם מתלבשים. עירום הוא חלק טבעי מהחיים. אבל לא לעשות מזה סיפור ולא להתהלך עירומים בבית כמדיניות. בגיל חמש הילדים כבר יודעים להגיד 'הגוף שלי ברשותי'. בגיל הזה הם גם כבר יכולים להתקלח לבד בצורה עצמאית ופרטית אחרי שמכוונים להם את המים".
גנאל מוסיפה שההמלצה של אנשי מקצוע היא לחנך את הילדים לצניעות ולפרטיות. "כשלא עוצרים בגיל צעיר ולא מחנכים את הילד לפרטיות, זה הופך למביך בגיל התבגרות כשלמתבגר/ת אין מודעות לגוף שלו/שלה".

מודל עירום

אם מקלחת משותפת היא תחום שנוי במחלוקת, הרי שבהכנסת הפעוט לשירותים עם ההורה הגבולות ברורים הרבה יותר. "אנחנו מלמדים את הפעוטות ששירותים הם דבר פרטי, ושיש משמעות לסגירת הדלת בשירותים", מבהירה שרף. "הבעיה היא שהורים חוששים שהפעוט ייעלב אם הם יסגרו בפניו את הדלת. אז מה? חשוב שפעוטות ילמדו שההורים שלהם הם אנשים בפני עצמם, ולא נועדו רק כדי לספק את הצרכים שלהם. לעתים זה בכלל קושי של ההורה, שלא יכול להיפרד ולו לרגע. אם בכל זאת הפעוט נמצא איתנו בשירותים, זה לא הזמן לשיחות נפש. עשו מה שצריך באופן קצר וענייני. אני גם נגד שיחות מעבר לדלת חדר השירותים. מגיל מסוים הילדים צריכים ללמוד לדחות סיפוקים".

האם בתהליך הגמילה מחיתולים חשוב שפעוטות יראו את הוריהם בשירותים?
גנאל: "עד שלב הגמילה הפעוט יכול לראות את ההורה הולך לשירותים, וזה מספק לו מודל ומשאיר מקום בטוח. ילד גדול יותר כבר יכול להשתמש בזה נגד ההורים, ולספר למשל שאמא מפליצה או שלאבא יש קקי מסריח".
שרף: "זה בסדר אם אב ובנו עושים פיפי בטבע מדי פעם, או אם אמא ובת הולכות לעשות בחוץ פיפי יחד, אבל זה לא לעניין ומיותר להפוך את זה להרגל".

גם אלה מבינינו שמעולם לא התנסו במקלחות משותפות והנרתעים מבילוי משותף בשירותים, מכירים את הרגע שבו הם צוללים לתוך השקט של זרם המים על גופם – כשבדיוק אז נפרצת הדלת והקטן מספר שאחותו לקחה לו את הצעצוע, או שואל אם הוא יכול לצייר בצבעים החדשים. אך גם נעילת הדלת בפני הילדים אינה תמיד האפשרות שנוח לנו איתה. לדברי גנאל, סגירת הדלת במקלחת בזמן שההורה מתקלח תורמת להצבת גבולות ולסמכות ההורית. "ההורה מסמן לפעוט שהם לא באותו מעמד ושאין ביניהם שוויון: אני נכנס למקלחת שלך, אבל אתה לא נכנס למקלחת שלי, מכיוון שיש זכות לפרטיות השמורה לי בלבד כרגע", היא אומרת.

שרף מסיימת באזהרה, שהורים המתקשים לסגור את דלת המקלחת או השירותים בפני ילדיהם, מעבירים להם מסרים לא ברורים לגבי נפרדות, ועלולים לגרור בעתיד סימפטומים קשים ובעיות בגמילה. "הפעוט יכול להבין שיש דברים שאמא עושה לבד וזה בסדר גמור", היא מדגישה. "את זכאית למקלחת, כולל קרם גוף ופן, בלי נקיפות מצפון".

בתכל'ס

בדלתיים סגורות – מתי לסגור את דלת המקלחת והשירותים?

* בטיחות: עד גיל שנתיים ההורה יכול להשאיר את דלת השירותים או המקלחת פתוחה אם אין מישהו אחר בבית, כדי לשמור על קשר עין עם התינוק.
* פרטיות: כשהפעוט נגמל מחיתולים, הוא לומד ששירותים הם דבר פרטי ושצריך לסגור את הדלת בשירותים. ההורה צריך לספק דוגמה לשמירה על פרטיות.
* השלב האדיפלי: בסביבות גיל שלוש-ארבע הפעוט מגלה את המיניות. בשלב הזה הוא מתעניין באיברי המין שלו ושל הוריו, ועדיף שלא ייחשף בצורה בוטה לעירום של מבוגרים.
* הצבת גבולות: דלת סגורה מציבה גבול. זכות ההורה למקלחת איכותית או לזמן פרטי בשירותים היא הצהרה שגם ההורה בעל צרכים משלו.