שחקן ספסל ראשי
הספסל עושה את דרכו אל פנים הבית
הקונוטציות הנלוות אל הספסל אינן נושאות תמיד אופי חיובי. כדורסלנים אף-פעם לא רוצים להיות "שחקני ספסל", אף אדם אינו מעוניין לשבת על "ספסל הנאשמים" בבית המשפט, ואין תלמיד שלא רוצה לזנק כבר מ"ספסל הלימודים" לעבר הצלצול הגואל המבשר על ההפסקה.
אבל הספסל מתקשר גם עם אווירה רומנטית ושלווה, ומככב בסצנות רוויות רגש בסרטים הוליוודיים רבים (נוטינג היל, למשל). אנשים מבוגרים יושבים עליו ונזכרים באהוב ותיק, זוגות מאוהבים מתחבקים ומתלטפים עליו בחום, ואנשים רבים רואים בו מקום מפלט נעים ונוח לקריאת ספר, או סתם נרגעים באמצעותו מול שקיעה או נוף ירוק.
חברים לספסל
כבר בתקופה הרומית-ביזנטית, נהגו להושיב מספר אנשים במרוכז על מושב מאורך. בבתי כנסת רבים מתקופה זו ומתקופת בית שני, נמצאו ספסלי אבן מסיביים, שנבנו לאורך הקירות. רוב הספסלים בבתי הכנסת הוצבו כך שהמשענת שלהם פנתה לכיוון ירושלים, עיר הקודש. גם כנסיות מהתקופה הביזנטית הציבו ספסלים בשטחן, חלקם מאבן וחלקם מעץ. ספסלי הכנסיות הוקצו בעיקר לפשוטי העם, בעוד המיוחסים והעשירים זכו למושבים מרווחים יותר עם פיתוחים וגילופים מיוחדים.
הספסלים נתפסים בדרך כלל כרהיטים המיועדים לסביבת הבית החיצונית, או כרהיטי רחוב פשוטים. למרות זאת, בשנים האחרונות "חודרים" יותר ויותר ספסלים אל תוך גבולות הבית, ותופסים מקום ונוכחות בפינת הישיבה, במרפסת סגורה ובחדרי האירוח והשינה. חדירתם לתחומי הבית, "מאלצת" מעצבים ואמנים להתייחס אליהם כפריט עיצובי שווה ערך לרהיטים אחרים, ולשוות להם מראה מעודכן, מיוחד ואסתטי. כך, יכול הספסל לקבל מראה אסתטי מאוד ממגוון חומרים, כמו עץ מלא, פלסטיק או מתכת, בצורה המזכירה ריהוט רחוב או כפריט אולטרה-מודרני.
חומרים מגוונים
עץ: ספסל עץ הוא בעל מראה בסיסי ביותר, אבל אין חובה להשאירו בצבעו המקורי. צריבה בפיגמנט לקבלת גוון שונה (בייץ), יוצרת סגנון "ווש" המוכר מצביעת קירות. תהליך זה הופך את העץ לצבעוני, אך עדיין יוותרו עליו הפיתוחים הטבעיים המאפיינים אותו. ספסל מגושם יותר ניתן לעיצוב באמצעות אדני רכבת, הנפוצים היום לבניית שולחנות ופרגולות. בשל צורתם המוארכת והצרה, הם משתלבים היטב עם מבנה הספסל, ועמידותם בפני פגעי מזז אוויר, מתאימה לשימוש פנימי וחיצוני כאחד.
גבס: גבס, המקובל מאוד לבניית נישות ומדפים, מצוין גם לבניית ספסלים. ספסל הגבס ייטמע היטב בין קירות הבית ויקבל נוכחות נעימה ולא מודגשת מדי. הוא צריך להיבנות בעומק של 50 ס"מ ובגובה של 45-50 ס"מ. על הספסל מומלץ להניח מזרון מהודק, כריות זרוקות ברישול מוקפד, או חיפוי דק של עץ, לגימור איכותי ולהגנה על הגבס.
בטון: יציקת בטון מתאימה לעמודים ולרצפה, אבל גם כספסל המקובע לאחת מנישות הבית, ללא יכולת תזוזה. מראהו גס ודומיננטי, אך עם זאת מודרני מאוד ויכול להשתלב במרחב גדול. הבטון עמיד בפני כל פגע, ולאחר הנחת מזרון מרופד, יהיה נוח ככל חומר אחר.
פלסטיק: ספסלים מקוריים ביותר הם אלו העשויים 100% פלסטיק ממוחזר. בקבוקי המשקאות הקלים שנאספים ממתקני המיחזור ברחבי הארץ מגיעים למפעלי חברות המחזור, נגרסים, נצבעים מחדש בצבעי ירוק, אפור, כחול או חום, והופכים לקורות פלסטיק קשיחות, שמהוות מושבים ומשענות לספסלים. בנוסף לערך האקולוגי החיובי, ספסלים אלו עמידים במיוחד בחוץ, ואינם דוהים או מתקלפים בחום השמש.
מיקומים מקוריים
במבואה: בדרך כלל מבואת הכניסה לבית צרה מאוד, דבר המונע הנחת פריטים וחפצים. הצבת ספסל קטן יכולה ליצור תחושה של חלל ארוך וגדול יותר.
בחדר השינה: ספסל מהווה רהיט מצוין לזרוק עליו כמה בגדים, "להחביא" מתחתיו נעליים, או סתם להתיישב להירגעות קצרה. הדבר מתאים במיוחד לחדרי שינה קטנים שאינם יכולים להכיל ספת Love Seat.
בפינת האוכל: לאורכו של קיר בפינת האוכל, יכול הספסל להחליף מספר כיסאות, ולתרום למראה כפרי המקובל מאוד בסקנדינביה. החיסכון במקום יהיה משמעותי – במקום 3 כיסאות, יוכלו לשבת לאורך שולחן של 180 ס"מ ארבעה אנשים.
בחצר, בגינה, בגג: המיקום המוכר והטבעי ביותר של הספסל הוא בחללים החיצוניים של הבית – חצר, גינה, גג או מרפסת קטנה. שילוב של ספסל רחוב במרחב הפתוח יוציא אותו מהקשרו המיידי כפריט זניח, ויעניק מראה מיוחד, החורג מהסטנדרטים העיצוביים המקובלים.
מתוך: נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה