שופינג יפני משובח

אין תייר שחוזר הביתה מביקור בטקיאמה (Takayama) בלי סרובובו (Sarubobo פירושו: "קופיף תינוק"), בובת בד חסרת תווי פנים, באמתחתו. בעבר נהגו הסבתות לתפור אותן לנכדותיהן כסגולה לשידוך טוב ולברכה בחיי המשפחה. היום הסרובובו היא הסמל הבלתי רשמי של העיר. הבובות מציצות מכל פינה, מדוכן בשוק ועד אחרונת החנויות האלגנטיות, בשלל צבעים ופרשנויות.

ניקיון ואיפוק

טקיאמה, המכונה בפי היפנים "קיוטו הקטנה", שוכנת במרכז יפן, בפרובינציית הידה (Hida), בלב האלפים היפניים המיוערים והתלולים. זו עיר מרתקת המשמשת גם נקודת מוצא לטיולים בהרים ולאתרי מעיינות חמים בסביבה. טקיאמה מפורסמת במסורת אמנות העץ שלה ובחנויות הרבות המתמחות בתחום הזה. בעבר נהגו נתיני הקיסר לשלם את מסיהם במכסות אורז, אבל כיוון שיבולי האורז היו דלים, המירו תושבי העיר את התשלום בעבודות נגרות ואמנות עץ.

לאחר לגימת מרק מיסו על הבוקר כמנהג היפנים יצאנו לשוק הבוקר מייאגאווה (Miyagawa), הנקרא על שמו של נהר מייאגאווה שלגדתו הוא משתרע. השוק החל לפעול לפני כ-200 שנה כשוק אורז ופרחים, ומאז התרחב מאוד. רוכלות בעלות מראה כפרי עומדות בדוכני פירות וירקות טריים, ובדוכן השכן ממתקים צבעוניים נחטפים על ידי המקומיים בעוד התיירים המערביים מתקשים ליהנות מהטעמים המוזרים.

בין דוכני הטקסטיל והמזכרות משובצים דוכני מזון: נצרי במבוק מוקפצים בווק ומונחים במגש חד-פעמי, מיני בשר באריזות ואקום וירקות מוחמצים בלתי מזוהים. אני מתרשמת שהרוכלים מעדיפים שהתיירים לא ימששו יותר מדי את סחורה, אף שזה חלק מחדוות הקנייה. השוק משדר ניקיון ואיפוק, והאווירה שונה מזו שבשוקי המזרח הקולניים והסואנים. שוק קטן יותר אבל דומה באופיו ומרתק לא פחות הוא שוק ג'יניה (Jinya), הנמצא בחזית בניין המושל ההיסטורי.

בובת סרובובו. הסמל הבלתי רשמי של טקיאמה

טקיאמה ידועה במטבח האיכותי שלה

בתי עץ עתיקים

עשר דקות הליכה ממייאגאווה, והאווירה משתנה כאילו צעדנו לאחור בזמן. ברובע העתיק יש שלושה רחובות המרוצפים כמדרחוב להולכי רגל, ובהם בתי עץ עתיקים שמקצתם הוסבו למוזיאונים. הרחוב הנאה ביותר הוא סנומאשי (Sannomachi), המשופע במסעדות ובמבשלות סאקה ובעיקר בחנויות מרתקות בתכולתן על טהרת אמנות העץ, הטקסטיל והחרסינה.

כשנכנסים לחנויות הרובע מומלץ להביט למעלה כדי לבדוק אם יש מדרגות המוליכות לקומה שנייה, שבה נמצאות שכיות החמדה האמיתיות: כוסות חרס לסאקה, מערכות כלים מחרסינה, כלי עץ יפהפיים בציפוי מבריק של לכה טבעית. גם האטליה של האמנים שוכן בקומה השנייה, ורובם מרשים למבקרים לצפות בתהליך העבודה. כל פריט, גם אם מחירו סמלי, נארז על פי כללי האסתטיקה היפנית. חגיגה לעיניים.

טקיאמה ידועה גם במטבח האיכותי שלה, וחוויית הקניות משתלבת בחוויות הקולינריות. בשר הבקר של הידה הוא מהמשובחים בכל יפן, ומלבד הסושי בר הידוע מצויות בין החנויות גם מסעדות רבות המתמחות בתבשילי בשר, שבתפריט שלהן מככבות גם מנות הראמן (אטריות). אחד התבשילים הנפוצים במסעדות הוא "הובה מיסו" (houba-miso), ירקות ברוטב מיסו המוגשים על עלה מגנוליה, צמח הגדל באלפים היפניים. בטקיאמה יש גם שמונה מבשלות סאקה, הגאות במשקה שלהן המופק ממים טהורים שמקורם בהרים.

מהאמבט באונסן (onsen, בית מרחץ) המפנק שבמלון, נשקפות פסגות האלפים היפניים. המים החמימים מרגיעים את השרירים, ולי נותר רק לשקוע במחשבות: למי אעניק במתנה את בובת הסרובובו שקניתי?

יעל עופר – עיתונאית וטיילת, חובבת טיולי אוכל בעולם, עסקה בעבר בחינוך סביבתי

הצלמת היא מומחית בתרבות יפן, בעלת "יפן חוויה אחרת"