שולטות בעולם: ציפי לבני בטור מיוחד ליום האישה

אם יש משהו שחוזר על עצמו במפגשים שלי עם נשים בעמדות כוח בפוליטיקה ובדיפלומטיה הישראלית והבינלאומית זאת התחושה שתקרות הזכוכית שפרצנו, שעבורנו אולי לא היו סיפור גדול, הן בעלות משמעות אדירה עבור נשים אחרות שאנו פוגשות. מתברר שכל תקרת זכוכית שנשברת, במודע או שלא במודע, פותחת חלון להמון נשים ברחבי עולם, שמבינות שנשים יכולות. לכן אני פועלת לפריצת תקרת הזכוכית של האו"ם ומינוי אישה לתפקיד מזכ"ל הארגון בעוד שנה, ומאמינה שצעד זה יפתח מיליוני חלונות עבור נשים וילדות מכל העולם.

כשנכנסתי למגרש הפוליטי לא ייחסתי חשיבות לעובדת היותי אישה, והעצמת נשים לא הייתה בראש האג'נדה הפוליטית שלי. כל תפקיד שמילאתי וכל תפקיד שאליו התמודדתי נראה לי אך טבעי שאוכל למלא אותו בזכות כישורי. כך התקדמתי להיות שרת חוץ וממלאת מקום ראש ממשלה, ראש המפלגה הגדולה בישראל וחברה בצוותי קבלת ההחלטות הביטחוניים והמדיניים המצומצמים ביותר. המגבלות שצצו בדרך לא נראו לי מוסדיות, חוקיות או חברתיות. ההפנמה שיש צורך בתיקון מערכתי ועמוק יותר קרתה רק במהלך הדרך.

ציפי לבני וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: GettyImages

התחלתי להבין שיש משמעות לעצם העובדה שהגעתי למקומות בעלי השפעה, רק כששמעתי עוד ועוד נשים שאמרו לי "את נותנת לנו כוח". לא הכרתי אותן, לא עסקתי בעניינן, אבל הבנתי שאישה שמתקדמת מעבירה להן מסר שאפשר, וזה נותן לכל אחת מהן כוח פנימי לעמוד גם על זכותה, וזה לא משנה אם זה לדרוש שכר שווה או להגיד לבן זוגה להפסיק את האלימות או לעזוב את הגבר שמכה אותה. התרגשתי כשבמערכת הבחירות שבה התמודדתי על ראשות הממשלה נגשה אלי ילדה עולה מאתיופיה ואמרה שכשהיא תהיה גדולה היא רוצה להיות ראש ממשלה. הבנתי שעבורה זה כבר מתחיל להיראות טבעי שאישה תהיה ראש ממשלה.

אבל מה שהיה טבעי לילדה בת 12, עדיין לא טבעי לגברים ונשים רבים בעולם. אני חיה במדינה שבה שנים רבות רק גברים מילאו את תפקידי המפתח הביטחוניים. ממשלות הורכבו מגנרלים שפרשו מהצבא. השאלה מי יענה לטלפון האדום בלילה ליוותה כל קמפיין, ואם זה לא היה באופן ישיר זה תמיד ריחף בחלל האוויר. במפגש עם נשים מכל העולם במסגרת פורום הג'י 7 שארגנה הקנצלרית מרקל לפני כמה חודשים גיליתי שהבעיה היא לא רק ישראלית. בשיחות עם מנהיגות ונשות עסקים מכל העולם גילינו עד כמה העולמות שלנו שונים, ויחד עם זאת עד כמה ההתמודדות של נשים בתחום הפוליטי והעסקי דומה בכל מקום.

ציפי לבני והילרי קלינטון | צילום: יח"צ

אבל לא רק תקרות זכוכית ומאבק משותף. נשים בתפקידי מפתח בזירה הבינלאומית מביאות גם איכויות אחרות, כך למדתי במהלך השנים. איכויות שללא ספק יוכלו לשרת את האו"ם אם תיבחר אישה לתפקיד המזכ"ל. אחרי שנים שבהן עבדתי עם נשים מנהיגות כשרת חוץ, גם במלחמות ומבצעים צבאיים שנאלצנו לצאת אליהם, מצאתי שיש הבדל בין נשים וגברים בצמתי קבלת החלטות. נשים בתפקידים כאלה פועלות עם פחות אגו, יותר בענייניות, מרגישות ולא רק חושבות. חוץ מזה, הן באמת חזקות. הרי כדי להגיע לתפקידים הבכירים נדרשו מהן כישורים גבוהים יותר ומאמצים גדולים יותר מאשר גברים. הן נדרשו להוכיח שהן ראויות יותר מגברים שמילאו את התפקידים האלה כל השנים. והחשוב ביותר – הן ניחנו במצפן פנימי ערכי שכל כך נדרש בתפקידים האלה.

בעוד חלק מהעולם מתקדם, המדע נותן תשובות לשאלות שנשארו פתוחות שנים ושיאים טכנולוגים נשברים, חלק אחר של העולם נשאר מאחור עם סכסוכים פתוחים, טרור רצחני, פליטים שנוהרים לחפש בית, אקלים מידרדר, רעב, דיכוי וזכויות אדם מופרות. המזכ"ל החדש של האו"ם יצטרך להיות אדם בעל אותן תכונות שיאפשרו לו לגייס את העולם לאותן למשימות, לפשר בסכסוכים, לרתום מדינות חברות לצורכי השעה, לתת פתרונות בזמן אמת ולפעול כך שהארגון יוכל למלא את התפקיד שנועד לו בעת הקמתו, לאחר המשבר ההיסטורי הענק שחוותה האנושות לאחר מלחמת העולם השנייה.

ציפי לבני | צילום: גבריאל בהרליה

אין בכוונתי להתיחס פרסונליות למועמדות הקיימות כיום, אבל אני בטוחה שיש ביניהן אחת שתוכל למלא את המשימות האלה. מה שבטוח הוא שביום שתיבחר אישה למזכ"ל האו"ם, נשים מכל העולם, שמדוכאות בארצותיהן, שחוו אלימות מינית באזורי עימות, נערות שחל עליהן איסור ללמוד, ילדות שמשיאים אותן לברים מבוגרים, נשים צעירות שיוצאות לעבודה ומשתכרות פחות מהגבר שעובד לידן בחדר, פוליטיקאיות צעירות שבטוחות שיש מעליהן תקרה שלא יוכלו לחצות אותה – יבינו שיש להן תקווה. הן ידעו שגורלן לא נגזר וגם להן יש סיכוי להגשים את החלומות שלהן, להרגיש שוות, להיות שוות. וכל זה יכול לקרות עוד לפני הפעולה הראשונה שתעשה המזכ"לית החדשה.

הטור פורסם לראשונה במגזין ניוזוויק

ציפי ליבני בראיון אישי למגזין "את"