שולחן עורך
האם ללכת לפי הספר (או ההורים שלנו), לקנות לילד שולחן ולהתעקש שיישב לידו, או מראש לא להגביל אותו ולאפשר לו לעשות שיעורים בפינת האוכל/ בסלון/ על המיטה (כמו שעשינו בעצמנו)?
כאם לבת בכורה שעלתה זה עתה לכיתה א', שאלתי את עצמי בשבועות האחרונים: האם חשוב להכין לה פינת לימודים ייעודית שבה תעשה את שיעורי הבית, או שמא הפינה תישאר מיותמת, כשהיא, כמו רוב הילדים, תבחר להכין את השיעורים בסלון, במטבח או על השטיח?
מסקר קטן שערכתי בקרב חברותיי, רובן ענו חד משמעית כי הילד אינו יושב ליד השולחן להכין שיעורים, מסיבות שונות: האחים המשחקים לידו בחדר מסיחים את דעתו, קשה לילד לשבת לבדו אם ההורים לא יושבים איתו, לעיתים השולחן פשוט גבוה מדי עבורו וכדומה. עם זאת, בעידן שבו הילדים מחוברים לאינטרנט ומבלים שעות מול המחשב, כדאי לשקול להשקיע בשולחן ובכיסא איכותיים שייטיבו עימם לצרכים השונים.
לחכות ולראות
"לקראת פתיחת שנת הלימודים פושטים ההורים, בעיקר אלה שילדיהם עולים לכיתה א', על חנויות הרהיטים ומצטיידים בשולחנות ובכיסאות, כפינה ייעודית להכנת שיעורי בית", אומרת ד"ר לאה אופיר, ראש מסלול הגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל. "רכישות אלה הן חלק מטקסי המעבר לבית הספר ואין בכך פסול, אך יש לבחון את חשיבות הרכישה, את עיתויה ואת כדאיותה במספר היבטים".
מהי החשיבות של פינת לימודים לתלמיד?
"לפינה ייעודית קבועה להכנת שיעורי הבית, בין אם היא בחדרו של הילד ובין אם היא בחדר אחר, בין אם היא מצוידת בשולחן כתיבה מהודר ובין אם השולחן הוא שולחן האוכל, יש חשיבות בעיקר בהקניית הרגלי למידה. פינה ייעודית קבועה המצויה בחדרו של הילד מאפשרת קיום סביבה לימודית 'נקייה' מגירויים ומונעת הסחות דעת. בפינה זו אפשר לרכז את כל חומרי הלימוד וכלי הכתיבה הדרושים לילד, ולאפשר בכך ניצול איכותי של הזמן. הכנת שיעורים בחדר ליד השולחן מדרבנת את הילד לסיים את שיעורי הבית ומונעת מריחת זמן מיותרת".
עם זאת, לדבריה, על כל הורה להכיר בצרכיו הייחודיים של ילדו בנושא זה: "יש ילדים הזקוקים לשקט מוחלט בזמן עשיית שיעורי בית, ויש כאלה הזקוקים דווקא לחברה או לקולות רקע. יש ילדים שאוהבים לשבת ליד שולחן, ואחרים מרגישים נוח יותר כאשר הם פורסים את כל החומרים מסביבם ושוכבים על הרצפה".
לפיכך, יש לבחון כל מצב לגופו ולבדוק אם הילד מצליח להתרכז ולבצע את הנדרש ממנו באופן המיטבי במסגרת זמן מוגדרת. "עם זאת", מדגישה ד"ר אופיר, "אין אפשרות להתמקד גם בשיעורים וגם בטלוויזיה בו זמנית, ועל כן כדאי לקבוע מראש כי בזמןהכנת השיעורים הטלוויזיה כבויה, ואם אפשר, גם הטלפון הסלולרי".
בטרם העלייה לכיתה א', ואף בשבועות הראשונים ללימודים, קשה לנו לקבוע מראש איך הילד שלנו יתנהל עם שיעורי הבית ואם יעדיף לעשותם ליד השולחן או על הרצפה. מה עושים?
"ההמלצה שלי היא פשוט לחכות ולראות מהן העדפותיו של הילד, ובהתאם לכך להחליט אם יש צורך בשולחן. בכל מקרה, יש לתכנן פינה שתכלול מדפים או מגירות שישמשו מקומות אחסון לחומרי הלימוד של הילד".
על אף "המנטרות הפולניות" שהעבירו לנו בילדותנו ששיעורים יש להכין ליד שולחן הכתיבה, ד"ר אופיר מסתייגת מקביעה נחרצת זו: "אין צורך לאלץ את הילד להכין את שיעוריו בחדרו ליד שולחן הכתיבה, כל זמן שזה עובד ושהוא מרוכז.
התנועתיות נחוצה לילד, היא חיובית ונכונה. ייתכן שעל המיטה או בישיבה מזרחית על השטיח הילד יהיה מרוכז יותר מאשר ליד השולחן. יש הורים שקשה להם לקבל את זה, אבל המסר הוא שזה בסדר גמור, כל עודזה עובד".
.