שובו של מיסטר בין

כעשור לאחר נדידתו לראשונה של מיסטר בין מן המסך הקטן לגדול, חוזר זרע הפורענות הבריטי לנסות את מזלו מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת. היעד הפעם- צרפת, וגם היא כצפוי, כמו לוס אנג'לס בסרט הקודם, לא ממש מוכנה עדיין לבריטי הסורר.

לאחר הצלחתו של "Bean: The Movie" שיצא ב-1997 ובו התעמתו גם בין עצמו וגם יוצרי הסרט עם לב המאפליה האמריקאית, היה זה רק עניין של זמן וריחם המתוק של עוד כמה מיליוני דולרים עד שיחליטו היוצרים ליצור סרט נוסף סביב הדמות. כל שנותר לנו לקוות, הוא לפחות שמאלץ אמריקאי מאשר בסרט הקודם, ואונס חריף פחות של קלאסיקת הטלוויזיה הבריטית, בניסיון לסחוט עוד כמה דולרים מדמות המופת של רואן אטקינסון. הצרפתים, למרות תדמיתם המתנשאת, היו ותמיד יהיו לפחות צעד תרבותי אחד לפני האומה האמריקאית השמרנית, מה שעורר תקוות בהכרתם של מפיקי הסרט בכך שאין צורך בעוד עלילת ודמויות "בריידי באנץ' "מציקות, כמו אלו בסרט הראשון, על מנת לרכך שנית את נחיתתו של בין בלבו של קהל הצופים.

היסודות כבר מונחים והסרט לא מבזבז זמן בהקדמות מיותרות, בין זוכה בחופשה חלומית בצרפת, וחיש קל עוזב את בריטניה האפורה בדרכו להפיץ את הבשורה בריוויירה. המסע מלא תקלות כצפוי, חלקן משעשעות, חלקן פחות והנוסחה הבסיסית פשוטה ואפקטיבית. בין משכיל למצוא פתרונות יצירתיים ומעוררי השראה לבעיות בהן לא היה אמור להיתקל מלכתחילה, אותן הוא יוצר בעצמו יש מאין. עד כאן הכל דופק, אך ניכר שיוצרי הסרט לא השכילו להדחיק את הרעל ההוליוודי שדבק בהם עשר שנים קודם, ופעם נוספת אין הם עומדים בפיתוי, ומפגישים אותו עם ילד צרפתי מעצבן וקו עלילתי קלוש וצפוי.

נדמה כי התנהלותו המגושמת אך עם זאת הקסומה של בין עם מצבים נקודתיים במציאות היום יומית, עליה התבססה סדרת הטלוויזיה הקאלטית, אינה מספקת את יוצרי הסרט ונדחקת הצידה לטובת נגישות מעושה לנתח גדול יותר מהקהל, דהיינו הילדים. נדמה כי תוך כדי מסעו השקוף של הסרט אל עבר ההפי אנד- אותו תוצר לוואי לעוס של הפקות כריסמס הוליוודיות, מתרסקת לה בקלילות עוד קלאסיקה פוטנציאלית אל תוך כיסיהם של המפיקים וחברות התאגידים.