שבוע האופנה תל אביב: נטלי דדון מדגמנת למעצבת חרדית

היום השני של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025 סיפק תצוגות מגוונות, ריקודים, מיצגים חיים ואמירות אישיות של מעצבים ותיקים וצעירים. עם תצוגות טובות יותר ופחות, דבר אחד בטוח – האופנה הישראלית יודעת לתת שואו.

>> שבוע האופנה תל אביב: אימא של עומר אדם מדגמנת, מרים אדלסון מפתיעה

קיאן פרנקפורט: "מוזה"

התצוגה של קיאן פרנקפורט הייתה אחת התצוגות המדוברות ביותר לקראת שבוע האופנה, ובצדק. לא מעט ציפיות היו סביב "הבת של", ונראה שהיא עמדה בהן – ובגדול. זו הייתה חוויה שלמה שמרגישה "חו"ל": תצוגה מגובשת, אסתטית ומלאת רוך. זה לא יהיה מופרך להגיד שקיאן לגמרי בדרך להיות מגדה בוטרים הבאה (המעצבת הפולניה שהביאה לחיינו את טרנד הוורדים).

הקולקציה, שנקראת "מוזה", היא מכתב אהבה לאִמה של קיאן – מעצבת האופנה האייקונית דורין פרנקפורט – מתוך היחסים בין בת לאם. הקולקציה חוזרת לרוך ולתום, כאשר קיאן לא מנסה לברוח מהייחוס המשפחתי, אלא להפך – היא מחבקת אותו, והופכת אותו לחלק מהשפה העיצובית שלה. הקולקציה מורכבת מבדים רכים ורומנטיים כמו תחרה וסאטן עשיר, גזרות מחמיאות עם משחקי נפחים, מחשופים ושקיפויות, וכוללת פריטים טרנדיים כמו מכנסי בלון לצד פריטים על־זמניים כמו מעילי טרנץ’.

למרות שקיאן רק בתחילת דרכה, נראה ששנים של למידה וניסיון לפני הפריצה עם מותג עצמאי משתלמות, כי קיאן כבר מוכיחה שהיא יודעת בדיוק מה היא עושה – קולקציה נשית, קלה ללבישה ומסחרית במובן הכי נכון של המילה.

לי אלמונד: "נולדתי פעמיים"

תצוגה נוספת ולא פחות מדוברת מדוברת הייתה של המעצבת הטרנסג׳נדרית לי אלמונד, שהציגה קולקציה חשופה, אמיצה ואישית, המספרת את סיפור חייה. אלמונד חזרה לילד הקטן שהייתה, הילד שחלם להיות בלרינה. הקולקציה, שנקראת "נולדתי פעמיים", היא מחווה פיוטית לילד ההוא, שילוב בין כאב להגשמה, בין מה שהיה למי שהיא היום.

בשונה משמלות הכלה המזוהות איתה, הפעם נחשפנו לקולקציה בגווני שחור בלבד – וזה לא במקרה. אלמונד בחרה לבטא טשטוש מגדרי מודע, עם משחקי שכבות בין טולים שקופים לצמרים גסים, תחרות עדינות מול פרוות סינתטיות. ההשראה מעולמות הבלט ניכרת היטב, במיוחד מנעלי הבלט השחורות שהפכו לסמל ילדותה. "אימא שלי שמרה עד היום את נעלי הבלט הקטנות שלי", היא משתפת, "עדות מוחשית לחלום שהפך לגוף, לזהות, לקריירה".

זו קולקציה עוצמתית ובעלת אמירה ברורה, שמציגה את אלמונד כמעצבת עם סיפור חשוב ומקום ייחודי על המסלול. אחרי שבחרה להתרחק מעולם שמלות הכלה המזוהה איתה – אנחנו סקרניות לראות לאן המסע החדש שלה ייקח אותה, ומה עוד היא תבחר לחשוף בהמשך.

עוד על המסלול:

אלקי כץ, המעצבת החרדית הראשונה שהשתתפה אי פעם בשבוע האופנה, הציגה קולקציית שמלות כלה וערב שממשיכה את הקו המזוהה איתה – נשי, צנוע וגדול מהחיים בו זמנית. הקולקציה כוללת שמלות עשירות ברקמות, חיתוכים ודיטיילים מוקפדים, ובאה להראות כי גם אופנה צנועה יכולה להיות מלאת חיים. את התצוגה פתחה נטלי דדון בלוק דרמטי עם הינומה שחורה, וסגרה דוגמנית העבר איזבל אדלר.

>> טורפת את המצלמה: הקאמבק המפואר של איזבל אדלר בגיל 48

דוד וקסלר הלך על כל הקופה בתצוגה רועשת, כמעט כאוטית, ששילבה מייצגים, הליכות לא שגרתיות והמון דרמה. הקולקציה ביטאה את ערכיו של וקסלר – קיימות, יצירה ממוחזרת ושבירה של מוסכמות – ונוצרה מפסולת טקסטיל ושאריות בדים. על המסלול נראו לוקים לא שגרתיים, בהשראת החרדות והבלבול הנמצאים בראשו של אמן, באסתטיקה שנויה במחלוקת – מתוך כוונה לערער על המוכר והצפוי. עם זאת, השואו המוגזם גנב את הפוקוס ממה שמעניין באמת, וחבל – כי בסיום התצוגה השיק וקסלר את הקולקציה הראשונה למותג החדש שלו, DWR, שמזקק את ה־DNA הייחודי שלו לפריטים נגישים יותר, כמו טי-שירטס, חליפות פוטר וסווטשירטים.

המעצבת חנה מרילוס פתחה את התצוגה בריקוד – מחווה לקולקציה שנוצרה כולה בהשראת תנועה, ושמה במרכז את חומר הגלם: הבד. הקולקציה מדברת על שינוי וזרימה, ומצליחה לשמור על שפה מהודקת ונקייה תוך שילוב של בדים רכים ומחוכים ויקטוריאנים מרשימים. עם גזרות מחמיאות, פלטת גוונים ניטרלית, ודיטיילים ברמת גימור גבוהה, מרילוס מוכיחה שלא צריך להמציא את הגלגל כדי ליצור קולקציה שפשוט עובדת נכון.

שי שלום, ממובילי אופנת העילית בישראל, הציג קולקציה שנולדה מתוך כמיהה ליום שאחרי – היום שבו מדי צה"ל יהפכו מסמל מלחמה לסמל של תקווה. שלום לקח אלמנטים צבאיים כמו כומתות, תגי יחידה וכיסים טקטיים, ותרגם אותם לפריטי אופנה מוקפדים בגוונים של זית, זהב וכתום. על המסלול צעדו שירז טל, מיקי ממון, אינגריד פלדמן, ילנה ראלף, איזבל אדלר, ג’ני צרוואני וגאיה כחילה – נבחרת שכולה גאווה ישראלית.

את הערב חתם הסטייליסט איתי בצלאלי במיצג אופנה חי, שבו יצר לוקים על הדוגמניות בזמן אמת – בדיוק כמו שאנחנו רגילות לראות אותו עושה ברשתות. ספיר אלחמיסטר, מאי ערב, נועה טקה ורומי פרנקל עלו על המסלול והפכו לקנבס חי ליצירתיות של בצלאלי, שהלביש אותן בפריטים שאסף ובלייב הרכיב מהם טוטאל־לוקים שונים לגמרי. זו הייתה הצצה חיה ליכולת של בצלאלי להפיח חיים בפריטים קיימים וליצור מהם משהו אחר – אישי, חד וייחודי.

>> איתי בצלאלי: "ניצחתי את הסרטן פעמיים, מה כבר יכול לשבור אותי?"