שבוע האופנה גינדי תל אביב 2015: דורית בר אור
כאפיות, לא מעט בגדי עור ונסיעה על כביש במדבר צחיח היוו את קווי המיתאר לתצוגת האופנה של דורית בר אור שחתמה את שבוע האופנה והוכיחה שלא חסרה כאן אמירה אופנתית
בשבוע האופנה הראשון בתל אביב שהתקיים ב-2011, הציגה דורית בר אור את הקולקציה הראשונה שלה, והפכה לילדה הרעה של עולם האופנה. היו שטענו כי תהליך הפיכתה למעצבת אופנה הוא שטחי ויחצני והיא ניזונה מתודעת סלבס ומהמילייה החברתי שלה, אבל לכל אלה הוכיחה בר אור בתצוגה אמש (רביעי) שהיא בעלת משנה אופנתית סדורה. הקו העיצובי שלה חד ובהיר ואינו נוטה להתפזר וכמדי עונה מצא טעמה האישי את ביטויו בדמות פריטי לבוש שתמיד עומדים על אותן רגליים: עור, שחור וסגנון אתני.
לצלילי השיר "שבחי ירושלים" בביצוע של דקלון ועל רקע מסך עליו הוקרן קטע וידאו של נסיעה בנוף מדברי צחיח, פסעו דוגמניות והדגימו את הוייב הדודואי העונתי: מזרח תיכוני, טרנדי, רוקיסטי שמתנהל ללא חוקים ברורים. המוטיב המרכזי בקולקציה היה בדי כאפיה בצבעי שחור-לבן-אדום-כחול, מהם נתפרו במומחיות ורסיות מגוונות של שמלות, חצאיות וחולצות בשילוב גדילי בד רכים. אלה צוותו לפריטי עור – ז'קטים, מכנסיים וחצאיות בשחור ואדום, חלקם רקומים ובעלי דיטיילס מורכבים שקרצו למחוזות אתניים והרכיבו מנגנון מיקס אנד מאץ', שהורכב בין היתר מאלמנטים מושפעי סבנטיז כמכנסי פדלפון.
השילוב בין עולם הרוקנרול לבין ההשראה המזרח תיכונית – נראה במקרים מסוימים מעט מאולץ. גם אם ניכר ניסיון להדברות, פריטי העור והכאפיות לא מצאו שפה משותפת ובמקרים מסוימים נראו כמתנכרים אלה לאלה. למרות זאת הקולקציה כמקשה אחת הייתה מאוד מגובשת ומהודקת מבחינה רעיונית הוכיחה פעם נוספת שדודו היא מעצבת בעלת אמירה מקורית, לא מתחנפת ולא מתנצלת.
