בשם הוורד: מסע בעקבות הגרסה החדשה לשאנל 5

קוקו שאנל | צילום: GettyImages
קוקו שאנל | צילום: GettyImages

אחרי 95 שנה מושקת גרסה קלילה ופרשית לבושם שאנל 5 המיתולוגי. ביקור בשדות הפרחים המרכיבים את הריח ההיסטורי מגלה קשר מיסטי בין עבר להווה

88 שיתופים | 132 צפיות

 

 

סביב שולחן אבירים חגיגי ואלגנטי, בטירה ציורית בריביירה הצרפתית, יושבים לארוחת ערב כ־50 מבכירי תעשיית האופנה והביוטי בעולם, שהוזמנו להשקת גרסה חדשה של הבושם שאנל 5: Chanel No.5 L'Eau. אנגלית, תורכית וספרדית התערבבו בגרמנית ובצרפתית, ומבעד לבליל השפות של מה שנראה כמו מפגש האומות המאוחדות של עולם הטיפוח, אפשר היה לשמוע את אחת המשתתפות הצרפתיות מספרת שהצרפתים לא אוהבים את המילה קלאסיקה. אף על פי שבתרבויות אחרות מדובר במילה מחמיאה הבאה לתאר משהו על זמני, נצחי, המביס כל המצאה חדשנית אחרת, בצרפתית יש למילה קונוטציות של דבר מיושן, זקן ושמרני. כך שלומר לצרפתים ששאנל 5 הוא בושם קלאסי לא בא להם טוב.

בסיור מיוחד שנערך בשדות הרחבים, שבהם צומחים הוורדים שמהם מכינים את התמצית של בשמי שאנל 5 (הישן והחדש, שיימכר מהחודש בארץ), אפשר להתרשם שבכל זאת מצליחים בשאנל לשמר את העבר בלי להרגיש זקנים ובלתי מעודכנים, ובהשאלה מעולם היופי – איך נותנים כבוד לקמטים אף שכולנו עושים טיפולי בוטוקס. בשאנל אולי לא יכנו את הבושם הוותיק קלאסיקה, אבל הוא זקן השבט. הוא ההשראה לכל מה שבא אחריו, הוא האקס המיתולוגי שתמיד נחזור אליו.

הבשם אוליביה פולז' (מימין) ומגדל הוורדים ג'וזף מול | צילומים: יח"צ
הבשם אוליביה פולז' (מימין) ומגדל הוורדים ג'וזף מול | צילומים: יח"צ

מריח כמו אישה

הבושם שאנל 5 נולד ב־1921, בזמן שלא מעט בוטיקים מצליחים של מעצבת האופנה קוקו שאנל כבר פעלו בצרפת. יש הטוענים שההחלטה להשיק בושם – שהייתה חלק מטרנד של בתי אופנה גדולים ליצור בשמים משלהם – הייתה מתנה של שאנל לעצמה במלאות שנתיים למות אהובה הנצחי ארתור קאפל בתאונת דרכים. הבשם שרקח את הבושם היה ארנסט בו שעבד בשירות משפחת הצאר ברוסיה וגר בפאתי העיר גראס שבדרום צרפת, הידועה עד היום כבירת הבשמים של אירופה  ונחשבת למקום בעל האקלים האולטימטיבי לגידול צמחים ופרחים המרכיבים את הבשמים המפורסמים בעולם.

שאנל ביקשה ממסייה בו ליצור ריח פרשי, ״שמריח כמו אישה״ ובאותם ימים הדרך להשיג ריח רענן הייתה בעיקר על ידי שילוב של לימון, ברגמוט או תפוז. בו יצר ריח ששילב יסמין, ורד, וניל, אלגום (סנדלווד), נרולי וילנג ילנג, והגשים את חלומה של שאנל. אחרי כמה חודשים של הסתגרות במעבדת ריחות שלח בו לגברת שאנל 20 דוגמאות לבשמים ממוספרים, והיא בחרה בניחוח מספר 5, בעל ריח נקי וארומה של פרחים. השמועות אומרות ששאנל, שגדלה בבית יתומים, הייתה מכורה לריחות ניקיון, שהזכירו לה את ילדותה המוקדמת בפריז בבית אמה הכובסת. בו הצליח לשלב הוויה פריזאית שלמה, חזון של אופנה ואלגנטיות, רכות ועוצמה בבקבוק אחד והפך את הרעיון שנרקם במוחה של קוקו שאנל לריח שעשה היסטוריה.

Chanel No. 5 L'Eau | צילום: יח"צ
Chanel No. 5 L'Eau | צילום: יח"צ

 

 

עוד לפני ששאנל כיכבה בפרסומת לבושם של עצמה ב־1937 במגזין "הארפר'ס באזר", כבר נוצרה הגרסה הראשונה לבושם. בעקבות המיתון הכלכלי של 1929 בו ייצר או דה קולון בגרסה קלילה, פרשית ופחות יקרה משאנל 5 המקורי. ב־1952 התמנה בשם חדש בשאנל, הנרי רובר, והוא יצר פרשנות חדשה לבושם,

עם ריח פחות מרוכז. בשנות ה־80 יצר הבשם ז'ק פולז' גרסה עם טוויסט מודרני. בסך הכל אפשר למצוא חמש גרסאות שונות לבושם מאז השקתו הראשונה, ועכשיו מגיע Chanel No. 5 L'Eau ("שאנל 5 מים"), שייצר בשם הבית הנוכחי של שאנל אוליביה פולז'.

"הבושם חי ומתפתח", מסביר פולז' בשיחה שנערכה עמו על רקע שדות הוורדים הריחניים של שאנל בגראס. "רציתי ליצור את הגרסה הפרשית, הרעננה לשאנל 5 המיתולוגי. הרעננות מביאה משהו חדש לשאנל 5, בניגוד לטון הרגיל של הבושם", מסביר פולז', בן 40, יליד גראס, שנכנס לתפקיד בשאנל לאחר פרישתו של אביו ב־2013. והוא יודע על מה הוא מדבר. יש לו ניסיון רב בבישום – הוא זה שאחראי לבשמים של עשרות בתי אופנה, בהם בלנסיגאה, ברברי, דולצ'ה וגבאנה, קנזו והרשימה חלקית ביותר.

שדה הוורדים של שאנל בגראס | צילום: יח"צ
שדה הוורדים של שאנל בגראס | צילום: יח"צ

 

לדברי פולז', הזהות של מספר 5 מגלה את עצמה מחדש. המבנה של הבושם, המבוסס על הוורד מאי, נשאר, והאלמנטים של הבושם החדש מרפררים לבושם הוותיק עם אלמנטים של פרחים. "פיתחנו תווים של רעננות באמצעות פרחי הדרים שמלווים את הבושם ומעשירים אותו. בנוסף לזה יש תמציות ממספר 5 הוותיק. פיתחנו גם איכות של ילנג ילנג שמשחרר תו פירותי וירוק. לוורדים ולפרחי היסמין הגדלים בגראס יש איכויות יוצאות דופן", מכריז פולז' ומעביר את השיחה אל מסייה ז'וזף מול העומד לצדו. מול, חוואי צרפתי בעשור השביעי לחייו, הוא דור חמישי למשפחה המגדלת ורדים ופרחי יסמין בשדה ההיסטורי הזה ונמצאת בקשר עם שאנל מאז 1987. הוורדים מלבלבים בחודש מאי בלבד למשך שבועיים, והוא האחראי לשדה ולעובדים, הקוטפים באופן ידני כל פרח ופרח ומעבירים אותו תוך כשעה לדודי ענק (אחרת הפרחים מתחממים ומתקלקלים) הממוקמים במבנה ציורי הצמוד לשדה, שם הם מורתחים לתמצית ריחנית. בכל בושם של שאנל 5 יש כ־1,000 פרחי יסמין וכ־12 ורדים מבוקבקים. "הוורדים גדלים בשדה הזה מאז המאה ה־17, והשדה מניב פרחים רק לשאנל. כמו ביין, יש פה נוסחה ייחודית להם", מסביר מול.

נראה שהנתונים האלה הם בדיוק אלה שהפכו את שאנל 5 לאחד הבשמים הנמכרים ביותר בצרפת. אולי זאת גם הסיבה לכך שהצרפתיות לא הצטרפו לטרנד בשמי הבוטיק, השולטים כרגע בשוק הבשמים. שאנל 5 הפך לסמל הנאמנות לריח. אם לוקחים את הרעיון שבבקבוק צעד אחד קדימה, הוא יגרום לכן להרהר בשאלות איך נפרדים מהעבר בלי למחוק אותו ומשתמשים בו למען עתיד טוב יותר, ואיך ממשיכים מסורת בלי להיחשב מיושנים. לא פלא שהמילה "מים" מתאימה לשם של הגרסה החדשה של הבושם – הכל נזיל בחיים והם זורמים לכל כיוון, אבל המקור שלהם תמיד נשאר אותו אחד.