רשת סדרתית – חלק ב'

לחלק א'»

לגלוש עם הילד

אלגלי ממליצה להורים ליטול חלק פעיל בפעילות ילדיהם ברשת, מהרגע הראשון של השימוש בה. "קחו כיסא ושבו לצד הילד בזמן הגלישה, אל תסתפקו בכך שתעמדו מעליו חמש דקות בזמן שהוא יושב ליד המחשב. הקדישו לכך לפחות רבע שעה ביום, ותוכלו לראות זאת כזמן איכות שלכם עם הילד. רק כך הוא יתרגל לעובדה שהוא לא תמיד פועל לבד במחשב ושהתחום של האינטרנט אינו פרטי לגמרי, כי לפעמים הוא גולש עם אמא או אבא".

"בנוסף, על ההורה לכוון, להתעניין ולשאול: מה אתה עושה?, לאן אתה גולש?, אילו אתרים אתה אוהב?, איזה מידע אתה יכול לקבל מהם?, איך אתה מתכתב עם ילדים אחרים?, מה הכינוי שלך ברשת?, האם אתה שייך לקבוצה כלשהי?, האם רוב הילדים שאיתם אתה מתכתב מוכרים לך?". על ההורים להתעניין, לבקש לדעת, לראות, להיות חלק מהעולם של הילד במחשב".

אלגלי מציעה להורים לראות בכך הזדמנות פז להיכנס לעולם התוכן של ילדיהם: בעוד בחוץ קשה להימצא עם הילד בשלל פעילויותיו (וזו גם תיחשב "פדיחה" עבורו אם הוריו יתלוו אליו), הרי שבבית, בסביבה נעימה, ניתן ליהנות ולשחק יחד במשחקי מחשב, ללמוד ולרכוש מיומנויות במשחקי תפקידים ובשלל אתרים נפלאים עבור ילדים והורים. רעיון נוסף שמעלה אלגלי הוא לקיים "מעגל הורים", כדי לספק מידע אחד לשני על המתרחש ולהיות מעורבים בחיי הילדים דרך הקשר המשותף בין ההורים. זהו מעגל תומך שיש לו כוח והשפעה והוכח כשיטה יעילה.

ובכל זאת, אם לא הצלחנו למנוע, איך נתמודד עם תופעה של הצקות לילד שלנו באינטרנט?

"ראשית, חשוב להעביר לילדים מסר ברור שהם לא צריכים להתמודד לבדם עם מקרים כאלה. אם בעולם האמיתי, רוב ההורים מצפים מילדיהם להסתדר בעצמם בעת עימותים חברתיים, הרי שכאן ציפייה כזו תשאיר אותם חסרי אונים ומבולבלים כי אי אפשר להסתדר לבד מול מתקפה כזו. לכן, חשוב לומר לילדים מראש שיש מה לעשות במקרים כאלה וכי עליהם לספר תמיד לאמא ואבא אם מישהו מציק להם.

למשל, אם פועלת קבוצת שטנה נגד ילד כלשהו, ההורים חייבים לדעת על כך וליידע את הגורמים השונים בבית הספר. כך ניתן יהיה לאתר את הילדים שעשו זאת, לשוחח עם הוריהם ולגרום לפירוק הקבוצה. בנוסף, אם מישהו מעלה לרשת חומר מעליב או מביך, ניתן בהחלט לפנות להנהלת האתר ולבקש להסירו. צריך לדעת שיש מה לעשות בנדון, ושכהורים אנחנו חייבים לתמוך בילד המוטרד ולסייע לו ככל שרק אפשר".



כללים לילדים

בני ישראלי, רכז בעמותת אשנ"ב – אנשים למען שימוש נבון באינטרנט (הוקמה להנצחת ערן אדרת ז"ל, חייל שהתאבד לאחר שקיבל תשובה מפורטת לשאלה ששאל בצ'ט באינטרנט: "איך הכי טוב להתאבד עם M16"), מונה את הכללים החשובים שמחובת ההורים להעביר לילדיהם. לדבריו, הורים שהילד שלהם גולש ברשת באופן קבוע ולזמן ממושך בלעדיהם, חייבים לשוחח עימו על הסכנות הקיימות וללמדו כללים חשובים בנושא:

• לא לתת פרטים (שם, כתובת, מספר טלפון, שם בית הספר וכו') לאנשים שהם אינם מכירים.
• לבחור כינוי בצ'ט שלא מאפשר זיהוי (מין, שם המשפחה, כתובת או בית הספר), ולהימנע מבחירת כינויים "מזמינים" או "מפתים" ("המהממת", לדוגמא).
• לצאת מהפורום או מהצ'ט ברגע שאתה מרגיש מוטרד (בשל בקשת פרטים או אי נעימות בשיחה).
• להיזהר מצ'ט בחדר פרטי: שם, מעצם היותם לבד ובלי נוכחות אינטרנטית של משתתפים אחרים, קל יותר לפתות ילדים למסור פרטים אישיים ולהטריד אותם. כמו כן, להיכנס רק לחדרי צ'ט שיש בהם מנהל.
• לא לקיים פגישות אמיתיות עם זרים שהכירו רק דרך האינטרנט. רק בהסכמת ההורים ניתן ללכת לפגישה, וגם אז בליווי אחד מהם ובמקום ציבורי הומה אדם.
• תמיד לספר להורים על כל קשר שנוצר ברשת.
• לא לקנות ולא להזמין דבר באינטרנט, ללא הסכמת ההורים.
• לא לשלוח את התמונות שלהם או כל דבר אחר באינטרנט, ללא אישור ההורים.
• לא להשתמש בשפה גסה באינטרנט ולא לשלוח הודעות לא נעימות (מטרידות, אלימות, מאיימות אמו מכפישות).
• לא לחדור למחשב אחר, לא לשבש פעולת מחשב אחר, לא להעתיק תוכנות ללא אישור. כל אלה מוגדרים כעבירות על החוק.



כללים להורים

ישראלי נותן כמה עצות מועילות להורים עצמם, במטרה להימנע מהתופעה של הצקות והטרדות לילדיהם ברשת:

מוטב שהמחשב לא יהיה בחדר פרטי וסגור, אלא בסלון הפתוח.

ליצור תקשורת והבנה טובה עם הילדים סביב הנושא: להתעניין ולברר לגבי הרגלי הגלישה שלהם.

לבדוק מדי פעם את תכני הפורומים והצ'טים שבהם משתתפים הילדים. המטרה היא לגלות האם הילד מוטרד או מאוים, האם הוא במצוקה, מבקש עזרה במקומות לא ראויים ולא רצויים. לדידו של ישראלי, הגנה על הילד מפני סכנות הרשת עולה על הצורך לשמור על פרטיותו.

לגבש הסכם גלישה משותף בהסכמת הילדים. מוכח בסקרים שבמקום שיש הסכם כזה, הסכנה פחותה. ההסכם אמור לכלול התחייבות של הילד שלא למסור מידע מזהה על עצמו, להודיע להוריו על איום או הרגשה לא נוחה, לא להיפגש עם זר מהרשת ללא אישורם, לא לגלוש לאתרים שהתחייב שלא לגלוש בהם, להקפיד על מספר שעות גלישה ביום שנקבע מראש ולהימצא בקשר מתמיד עם ההורים באשר לכללי ההתנהגות ברשת. ההורים מתחייבים בהסכם ללמוד ולדעת על הגלישה ברשת כמה שיותר, ולקיים דיאלוג שמציב גבולות שיטוט ברשת, מתוך אמון וללא חרדה מיותרת.

אם חלילה נתקלתם בהודעה מטרידה, ישראלי מציין כי יש לשמור אותה במחשב ולהעבירה לטיפולו של ספק האינטרנט. ניתן לדווח למחלקת אבטחת מידע של הספק. במקרה של התנהגות לא ראויה, מרמה, הטרדה או ניצול מיני – יש לדווח בהקדם לרשויות ולמנהל הפורום/הצ'ט ואף למועצה לשלום הילד, ובמקרה של עבירה חמורה יש לפנות למשטרה.



סנקציות נגד מטרידים

לדברי אלגלי, ילד מטריד שגילו מעל 12, נושא באחריות פלילית. "לפיכך, המטרידים אינם יכולים לעשות ברשת כבשלהם ויש סנקציות שניתן להפעיל עליהם. אם בפעם הראשונה שתתקבל תלונה במשטרה ילד כזה יוזהר ולא יעשו לו דבר, הרי שבפעם השנייה כבר ייפתח לו תיק פלילי. בנוסף, הנזק עבור פגיעה עשוי להגיע לסכום של 50,000 שקלים, שהורי הילד המטריד ישלמו לילד שהוטרד", מוסיפה אלגלי. "יש להבין כי התופעה הזו היא הרבה מעבר למעשה קונדס של ילדים".

הסיבות לכך שילדים שפעלו כנגד ילד אחר דרך הרשת חייבים להיענש, הן גם האקט החינוכי "למען יראו ויראו", וגם הצורך בהעברת מסר ברור כי לילד הנפגע יש זכויות ומגיעה לו תמיכה. המטרה היא להוקיע את התופעה של הטרדות והצקות ברשת האינטרנט.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה